זמני פסח תשפ"א 2021, כולל מצוות החג ומנהגיו

זמני פסח תשפ"א

בדיקת חמץ

יום חמישי בערב, אור ליום שישי י"ג ניסן (25.3.2021). מיד בתחילת הלילה לאחר תפילת מעריב.

בלילה זה עוברים בערץ ישראל לשעון קיץ, ויש להזיז את השעון בשעה 2:00 בלילה לשעה 3:00

למכירת חמץ תשפ"א, באישורו של הרב זמיר כהן - בקלות ובחינם, לחצו כאן.

סוף זמן ביעור חמץ (מלבד הנשאר לשבת)

יום שישי י"ג ניסן (26.3.2021) ירושלים: 11:28. תל אביב: 11:30. חיפה: 11:29.

הדלקת נרות שבת הגדול פרשת צו

ירושלים: 6:19. תל אביב: 6:34. חיפה: 6:27.

סוף זמן אכילת חמץ

שבת הגדול וערב חג הפסח (27.3.2021) -  ירושלים: מג"א לחומרא: 9:49. מג"א: 10:11. גר"א: 10:41. תל אביב:מג"א לחומרא 9:51. מג"א: 10:12. גר"א: 10:43. חיפה - מג"א לחומרא 9:50. מג"א: 10:11. גר"א: 10:42.

שימו לב: עד שעה זו יש לסיים גם את סעודה שלישית!!

סוף זמן ביעור חמץ

שבת הגדול וערב חג הפסח (27.3.2021) -  ירושלים: מג"א לחומרא: 11:01. מג"א: 11:27. גר"א: 11:42. תל אביב: מג"א לחומרא 11:03. מג"א: 11:29. גר"א: 11:44. חיפה: מג"א לחומרא: 11:01. מג"א: 11:29. גר"א: 11:44.

יש לזכור לבטל את החמץ ולומר "כל חמירא" לפני סוף זמן ביעורו.

הדלקת נרות יום טוב ראשון של פסח

לא לפני 19:32 בירושלים. 19:33 בתל אביב (חזון איש: 19:37) בחיפה: 19:33. עדיף להחמיר ולחכות לפחות כמה דקות, רק אז מותר להעביר אש מנר שנשאר דולק מערב שבת - ובכך להעביר אש לכבוד יום טוב. 

סוף זמן אכילת אפיקומן (חצות(

ירושלים: 12:44 תל אביב: 12:46 חיפה: 12:45.

צאת החג - יום טוב ראשון של פסח

יום ראשון ט"ו ניסן (28.3.2021) ירושלים: 19:32 תל אביב: 19:34. חיפה: 19:34. רבנו תם: 20:11.

הדלקת נרות שבת שביעי של פסח

יום שישי כ' ניסן (2.4.2021(. ירושלים: 18:24 תל אביב: 18:39. חיפה: 18:32.

צאת החג - מוצ"ש שביעי של פסח

מוצאי שבת כ"א ניסן (2.4.2021) ירושלים: 19:37 תל אביב: 19:38 חיפה: 19:39 

מושגי פסח

חמץ

בפסח אסור לאכול חמץ. חמץ הוא כל דבר שנוצר מחמשת מיני דגן (חיטה, שעורה, כוסמין, שיבולת שועל ושיפון), שהתערבו במים והחמיצו - כלומר, שהתחיל תהליך של תפיחה. הסיבה לאיסור חמץ הוא זכר לתקופה בה יצאו בני ישראל ממצרים במהירות, עד כדי כך שבצקם לא הספיק להחמיץ.

בנוסף לאיסור אכילת החמץ, יש איסור ייחודי שלא יהיה חמץ בבית בכלל. על כן יש לנקות את הבית מכל חמץ בימים שלפני החג, ואת מה שנשאר שורפים בערב פסח בבוקר. רוצים לדעת מדוע החמץ אסור כל כך בפסח? לחצו כאן.

בדיקת חמץ

בלילה שלפני ליל הסדר בודקים שלא נותר חמץ בבית. לפני הבדיקה מברכים את ברכת "אשר קדשנו במצוותיו וציוונו על ביעור חמץ", ובודקים את הבית כולו לאור הנר (במקומות דליקים, כמו ליד ארונות וכדומה, יש להשתמש בפנס). לפני הבדיקה נהוג להחביא 10 חתיכות קטנות של חמץ עטופות היטב, במקומות שונים בבית, ובמהלך הבדיקה הבודק ימצא את כולם. (כדאי לרשום היכן 4החביאו את הפירורים, על מנת שלא לפספס אף אחד בחיפוש). לסדר בדיקת חמץ, לחצו כאן.

שריפת חמץ

ביום י"ד בניסן בבוקר מכינים מדורה קטנה, ובה שורפים את החמץ שנותר. ביום זה יש זמן בו אסור לאכול חמץ. לסוף זמן אכילת חמץ, ראו בראש הכתבה. בשנה זו י"ד בניסן חל בשבת קודש, וביום זה וודאי אסור לשרוף. על כן יש לשרוף את החמץ שנשאר בבית ביום שישי בבוקר (הזמנים המדויקים בראש הכתבה) ולהשאיר בבית מעט חמץ, בכמות שמשערים שתספיק לסעודות השבת הקרובה. את הנשאר בכל אופן לאחר הסעודות - יש להשמיד באופן המותר על פי ההלכה. (כגון בשירותים)

מכירת חמץ

מכיוון שאסור לנו להחזיק חמץ ברשותנו בפסח, עלינו למכור לגוי כל חמץ שלא ביערנו קודם לחג. את המכירה מבצעים דרך הרב. 

למה חשוב למכור את החמץ? צפו:

מצה

מצה היא לחם שנעשה ידי קמח ומים בלבד, כאשר הבצק עדיין לא הספיק להחמיץ. את הבצק יש להכין תוך 18 דקות, כדי שהן לא יחמיצו. כמו כן, מקפידים באופן מיוחד על הנקיון שלא ידבקו חתיכות בצק לכלי העבודה ויחמיצו. בליל הסדר נהוג להשתמש ב"מצה שמורה" - מצות שהחיטים שהכינו מהן נשמרו ולא נגעו בהן מים כבר משעת הקצירה. להרחבה אודות סוגי המצות הקיימות, לחצו כאן.

המצה נאכלת בפסח זכר לחיפזון והמהירות בה יצאנו ממצרים, שלא הספיק הבצק להחמיץ, וכן מסמלת המצה "לחם עוני"- מאכל של עניים ועבדים שאכלו בני ישראל כשהיו עבדים במצרים.

ליל הסדר

ליל הסדר

ליל הסדר הוא הלילה הראשון של פסח, ונערך באור לט"ו בניסן. ליל הסדר הוא לילה גדול ובו מצוות ומנהגים רבים. ליל הסדר נקרא כך כי יש סדר מסוים לניהולו, להרחבה אודות ליל הסדר, לחצו כאן.

אכילת מצה

בליל הסדר יש מצווה לאכול כזית מצה. לעומת זאת, בשאר ימות החג אין מצווה באכילת מצה, אלא יש איסור באכילת חמץ. לסגולות הטמונות באכילת מצה, לחצו כאן.

מרור

בליל הסדר יש מצווה לאכול ירק מר (המנהג הרווח הוא חסה) כזכר לעבדות ולקושי של בני ישראל במצרים.

4 כוסות

בליל הסדר מצווה על כל אחד לשתות 4 כוסות של יין במהלך הסעודה.

סיפור יציאת מצרים

בליל הסדר יש מצווה מיוחדת לספר לבני המשפחה את יציאת מצרים. החשיבות של המאורע- תחילתו של העם היהודי, בירור יסודות אמונת ישראל, ותחילת המסע של עם ישראל לתכליתו. הסיפור הוא עמוד השדרה של ההגדה ו"כל המרבה לספר ביציאת מצרים הרי זה משובח". המצווה מוטלת במיוחד על ההורים להעביר לדור הבא את סיפור יציאת מצרים.

קערת ליל הסדר

אחד הסמלים של ליל הסדר היא הקערה. בקערת ליל הסדר מונחים מאכלים שונים הקשורים לליל הסדר. קערת ליל הסדר מכילה את המאכלים הבאים: זרוע (כנף של עוף או שוק של עוף או כבש, זכר לקרבן פסח), ביצה (זכר לקרבן חגיגה, קרבן נוסף לקרבן הפסח שהיה נאכל לפניו כדי לאכול את הפסח על בטן מלאה), כרפס (חתיכת ירק, לרוב נהוג להשתמש בתפוח אדמה, מלפפון וכדומה) חזרת (השורש של הירק חזרת, גירסה מרה וחריפה במיוחד של המרור) וחרוסת (תערובת של פירות, בעיקר תפוחים, אגוזים, תמרים ועוד, יין וקינמון). להרחבה אודות קערת ליל הסדר, לחצו כאן.

אפיקומן

בסוף ליל הסדר אוכלים עוד מצה הנקראת אפיקומן. זהו זכר לקרבן פסח שהיה נאכל בזמן בית המקדש בשלב זה של הסדר.

הרב זמיר כהן – כל הפרטים על ליל הסדר, בסרטון קצר אחד. צפו:

קטניות

בקרב יוצאי אשכנז נוהגים שלא לאכול קטניות בפסח. הקטניות כוללות אורז, שעועית, תירס וכדומה, אך הם כמובן אינם חמץ. המנהג הוא רק לא לאכול, אך אין שום בעיה שיהיו קטניות בבית במהלך החג. תינוקות שמשתמשים בתחליפי מזון יכולים לאכול קטניות.

חול המועד ושביעי של פסח

בעוד ימי החג האמצעיים של פסח נקראים ימי חול המועד, היום האחרון של פסח הוא גם "יום-טוב", כמו היום הראשון. יום זה נקבע זכר לנס קריעת ים סוף שהתרחש ביום השביעי לצאת בני ישראל במצרים, כאשר בחצות הלילה בדיוק נבקע הים. להרחבה אודות חול המועד והלכותיו, לחצו כאן.