בעבר מפעיל מועדון בשבתות וממקורבי רון קובי, כיום מנהל אולם אירועים למהדרין. סיפורו של משה גבאי

מעטים הם תושבי טבריה שלא שמעו על מועדון האירועים "סלינה". המועדון פעל בטבריה עד לפני כשנה, אך מאז עבר מתיחת פנים משמעותית. ממקום בילויים רועש, הפך אזור המועדון לשעבר - לרגוע ושקט שמשרה שלווה על האזור. בתקופת פעילותו, מועדון האירועים היוקרתי עלה לכותרות לא פעם, כאשר ברוב המקרים היו אלו כותרות שליליות. במהלך הראיון אומר לנו בעל המקום לשעבר כי הוא לא מופתע מכך שה"סלינה" היה לאחד המתחמים היותר שנויים במחלוקת. "זה היה צפוי", הוא מציין.

המועדון הוקם לפני כתשע שנים על ידי האחים לבית משפחת גבאי, כחלק מרשת של מועדונים שהייתה בבעלות המשפחה. "המועדון הופעל סמוך למקום קברו של רבי מאיר בעל הנס", אומר לנו משה גבאי, האיש שהקים את "סלינה". "בעיר מסורתית כטבריה, הפעלת המועדון בשבתות עוררה ביקורת לא מעטה, שרק הלכה והתעצמה לאור קיומו של המקום בסמוך לקבר הקדוש. זה הוסיף שמן למדורה, והפך את המקום לסמל של רמיסת הדת בעיר. בסיכומו של דבר, הטבריינים לא אהבו את המועדון", הוא מודה. אלא ששום דבר לא הכין את תושבי טבריה למהפך הדרמטי שיתרחש במקום.

משה גבאי

"ההצלחה המדומה האירה לנו פנים"

ככל שמשוחחים עם גבאי, כך מתוודעים לדמותו המרתקת, שכן עד לא מזמן הוא היה מקורבו של ראש העיר המודח, רון קובי.

משה (מוקי) גבאי נולד בירושלים. בגיל חמש עברה משפחתו לגור בטבריה, ושם חלפו עליו שנות ילדותו. לאחר שגדל, עזב משה את טבריה, אך מיהר לשוב אליה כדי לפתוח את מועדון הלילה 'סלינה'. "הקמתי מועדונים בכל רחבי הארץ עבור אחי הגדול", הוא מספר, "במשך כעשרים שנה עבדתי עם אחי יד ביד. התחלנו מפאב קטן וחברת הפקות של אירועים - היינו שוכרים רחוב, מביאים תפאורה, שוכרים אנשי צוות וכל מה שצריך, בהתאם למה שהזמינו הלקוחות. הפריצה הגדולה שלנו התרחשה כאשר מכרנו מועדון מצליח מאוד שהיה לנו באילת, הסכום שקיבלנו עליו היה גדול ואפשר לנו להקים מקומות בילוי נוספים ברחבי הארץ".

בשלב מסוים חל שינוי בפעילות העסקית של האחים. "לאחר שנים ארוכות של עבודה תחת אחי, הפכתי לשותף שלו, בחלק מהמועדונים שהחזקנו", מסביר משה, "באותם שנים החזקנו יחדיו במועדונים ששמם הלך לפניהם. ההצלחה המדומה האירה לנו פנים".

זמן קצר לאחר שהמועדון החל לפעול בטבריה הבינו האחים כי המועדון הוקם במיקום בעייתי במיוחד עבור עסק מסוג זה, מאחר והוא סמוך כאמור לקברו של רבי מאיר בעל הנס. "אף על פי שלא שמרנו מצוות, זה גרם לי ולאחי לתחושה קשה, מה עוד שגם תושבים מהסביבה העירו לנו על כך. היה ברור לנו שמדובר במיקום בעייתי במיוחד עבור עסק מסוג זה. גם תושבי העיר לא ראו בעין יפה את המיקום של המועדון, אך הרגשנו שאין בידיו לחולל שינוי. "זה לא שנשארנו שם כפרובוקציה", מבהיר משה. "פשוט השקענו כבר סכום עתק של שלושה מיליון שקלים במבנה, ולא ראינו דרך חזור".

לדבריו, "הבעיה החריפה כאשר המועדון הורחב ב-250 מטרים נוספים, אל מחוץ למבנה הקיים, הרעש שבקע מהמועדון לצד הלייזרים שהופעלו, וחלקם האירו את מתחם הקבר עצמו, הפריעו למתפללים. אך למרות זאת המקום המשיך לפעול. ההשקעה בו הייתה גדולה עבורנו והתקשינו לוותר", הוא אומר.

ואז, באחד הימים קרה דבר דרמטי, כאשר המועדון הוצת. "זה היה ניסיון הצתה שכשל", מספר משה. הרקע לאירוע הוא ככל הנראה פלילי. במשטרת טבריה מנסים עד היום להבין מי עמד מאחורי ניסיון ההצתה. החשד נפל על מספר תושבים מהעיר שביקרו במועדון וזעמו, ככל הנראה, על היחס שקיבלו מהמאבטחים. האירוע ההוא הוביל אצלנו לחשבון נפש, וכבר באותה תקופה החלטתי לסגור את המקום בימי שישי. הבנתי שיש כאן יד מכוונת מלמעלה, שאומרת לי לעצור הכל ולהפסיק לחלל את השבת. ההחלטה על סגירת המקום בשבתות הייתה קשה, כיוון שהפעילות העיקרית במועדונים מתקיימת בסופי שבוע. כך שאם מורידים את יום השבת – חלק משמעותי מהפעילות במועדון מצטמצם".

לאחר סגירת המקום, החלו האחים כהן לקרוץ לציבור הדתי והוסיפו כשרות למקום. אך, מהר מאוד שינו כיוון וחזרו להפעיל את המקום בשבתות. "היצר עבד שעות נוספות, וכך המשכנו לעבוד גם בשבת", הוא אומר בצער.

ידיד בשם רון קובי

"רון קובי היה מגיע לבלות במועדון, ומשם החלה ההיכרות בינינו", מספר משה. "בהמשך הוצת רכבו של רון, וזה חיבר בינינו עוד יותר, שהרי גם אני ספגתי ניסיון הצתה מצד מבקרים במועדון, ולא אהבתי את מה שקרה לרון. כאשר הוא החל לרוץ לראשות העיר, הוא הציג כזכור מצג של מלחמה בשחיתות. אני הכרתי היטב את הנעשה בעיר, וידעתי כי התושבים זקוקים למישהו שיילחם עבורם. אמרתי לקובי: 'אתה בא להילחם בשחיתות? אם כן, אני איתך'. ואכן צעדנו יחד תקופה ארוכה".

אבל אז הגיעו החריקות. משה החל לעבור באותה תקופה שינוי, והוא החל להבין כי רון קובי מתמקד בהסתה ובמלחמה נגד הדת והדתיים לחינם. בשיחה עמנו הוא אומר: "בשלושת החודשים הראשונים עבדתי יחד עם רון קובי ועוד רבים אחרים כדי למגר את השחיתות ולשפר את פני העיר. את החודשים הללו הקדשנו להתמודד עם הבעיות ששררו בעיר. אך אז עבר קובי להתמקד במלחמה בדת ובדתיים. ראיתי שהוא הולך למקומות לא טובים, ואמרתי לו את זה. הסברתי לו שכיהודי הוא אינו יכול להילחם בשבת, מקור הברכה. רון לא היה רגיל שמישהו מסביבתו מתנגד להתנהלותו. הוא אחד שלא מאפשר לאנשים לומר דעה אחרת ממנו, ואני הייתי מהיחידים שאמרו לו את מה שהם חושבים. זה הוביל לכך שהיחסים בינינו עלו על שרטון. בעקבות כך לקחתי צעד אחורה, ועד היום, כשצריך אני אומר לו את מה שאני חושב".

משה מציין שעד היום הוא שומר על קשר עם קובי, אך ממהר להבהיר, "אם הוא יתמודד שוב - לא אבחר בו. טבריה זקוקה להנהגה אחרת. לרון יש יכולות וכריזמה, אך בראשות עיר צריך לעמוד אדם עם אג'נדה שונה, עם רצון לסייע לתושבים, ולא להילחם בהם. אני מקווה שיום אחד הוא יבקש סליחה", הוא מפטיר.

משה נושם עמוקות וחוזר לנושא הפעלת המועדון. "הפעלת מועדוני הלילה לא אפשרה לי לתחזק חיי משפחה רגילים", הוא מספר. "התגרשתי מספר פעמים, הבנתי שלא אוכל להמשיך כך, והחלטתי שזהו זה – אני משנה כיוון". וכך היה. לאחר 22 שנים שבהן עיקר עיסוקו היה בתחום מועדוני הלילה, הפסיק משה להפעיל את מועדון ה'סלינה', כמו גם הוא עזב את יתר עסקיו בתחום המועדונים. במקום זאת הקים עם אחיו הקטן שני סופרים לממכר מזון. באותה תקופה, משה התחתן שוב, וזמן קצר לאחר מכן נפרדו הוא ואחיו. "אחד הסופרים שהפעלנו היה סגור בשבתות, וכאשר נפרדנו, ניצלתי את ההזדמנות ונותרתי עם הסניף ההוא בלבד. פתאום, בלי להתכונן לכך מראש, התחלתי לשמור שבת".

למה התחלת לשמור שבת?

"אז עדיין לא קלטתי מה תורמת השבת גם לחיי היום יום של האדם, אבל אשתי מגיעה מבית שבו שומרים שבת, ובעבורה – שמירת שבת זה אורח החיים שאליו היא התרגלה מילדות ולא יכלה לוותר עליו, היום אני מבין גם למה. לכן היא החלה לדחוף אותי לכיוון הזה של שמירת שבת.

"כך התחלתי לשמור שבת. בהתחלה זה היה מורכב, כי הרבה דברים לא הסתדרו, בכל זאת הייתי מורגל שנים להתנהל באופן אחר לגמרי. אבל בהמשך הכל השתנה. התחלתי לגלות את האור שיש בשבת. את הטוהר, את ההרגשה הזכה. פתאום גיליתי גם את משפחתי. יש לי שבעה ילדים ברוך ה', ועד אותו שלב כמעט לא היה לנו זמן יחד, מאז שהתחלתי לשמור שבת גיליתי מחדש את ילדיי ואת אשתי. התחלנו לאכול סעודות שבת, ובמקום לאכול במהירות כדי לרוץ אל המועדון, יכולתי סוף סוף להתפנות ולהכיר מחדש את משפחתי. זו הייתה הרגשה מדהימה, שונה כל כך ממה שהכרתי עד אז".

אולם אירועים כשר

עברה שנה שלמה שבמהלכה שמר משה על השבת. "בתקופה זו הבנתי כי סיימתי סופית את הפרק הקודם של חיי. החלטתי שאיני עובד יותר בשבת, גם אם יציעו לי הון בתמורה", הוא אומר. ואז הגיע הניסיון: ארבע שנים לאחר שמכר את המועדון, הוצת המקום שוב, והוצע לו לרכוש אותו מחדש. "היה לי ברור שלא אחזור עוד לעולם המועדונים", הוא מדגיש, "במקום זאת הבהרתי למוכרים  כי אין בכוונתי להקים במקום מועדון נוסף, אלא לשנות את הייעוד של המבנה. רכשתי את המקום שוב, ובמקום מועדון שמחלל שבת, הקמתי אולם אירועים ששומר על קדושת השבת. בנוסף, הכניסה לאולם מורכבת משתי כניסות, כדי להפריד בין גברים לנשים. בקרוב, המקום צפוי לקבל גם כשרות מהדרין. כולי תקווה שהוא ישרת את הציבור שומר התורה והמצוות תוך שמירה מוקפדת על השבת הקדושה".

השינוי באופי המקום הפתיע את סביבתו של משה. "האנשים סביבי היו מופתעים. חבריי שאלו: 'אתה פעלת נגד השבת, והיית ממקורביו של רון קובי, מה קרה שכעת אתה מקים אולם אירועים כשר?'" אך עבור משה, זו לא הייתה התלבטות כלל. "אז כבר הבנתי שאם אקים שוב מועדון לא אוכל לשמור לא על השבת ולא על הבית, מקורות הברכה שלי. והבהרתי זאת גם לסובבים אותי. 'על שמירת השבת לא אוותר', אמרתי להם".  

בסיום שיחתנו מודה משה כי הקמת האולם נועדה גם לנקות את מצפונו. "אני זה שיצרתי את הבעיה שלא נפתרה במשך שנים ארוכות, גם אחרי שהפסקתי להפעיל בעצמי את המועדון, וכעת הקב"ה סיבב שאני אבוא ואתקן את המעשה, עם הקמת מקום אירועים שכללי ההלכה נשמרים בו".

ומה המסר שלך לאנשים שלמרבה הצער מפעילים את עסקיהם בשבת?

"אנחנו יהודים, בני העם הנבחר. זה אומר שאנו שונים מכל אותם שסביבנו, ואחד הדברים העיקריים שמייחדים אותנו הוא היום המיוחד הזה – השבת הקדושה – שמאפשרת לנו להתאחד עם הקב"ה ועם המשפחה. כאחד שהיה במקום הזה אני יכול לומר בבירור, אין אושר מהעבודה בשבת. בני האדם עובדים כל השבוע מהבוקר עד הלילה, פעם אחת בשבוע יש להם הזדמנות לעצור את הכל, ולהעניק לנשמה, לבית ולמשפחה. גם הרווח שנראה שיש, אינו אלא הפסד. בעבר אולי הרווחתי הרבה כסף, אך לא הייתי מאושר מזה. הנשמה לא קיבלה את שלה, וכעת, ברוך השם, הנשמה זוכה לקבל את האור שהיא זקוקה לו מדי שבוע".