ימים של קורונה: להפוך את המשבר לשעת צמיחה

כל אדם מתנסה בחייו במצבים של לחץ, ברמות שונות של עוצמה. אדם שממתין לניתוח, אם מודאגת שבנה מאחר הביתה, או בימינו אנו, אי ידיעה מה יהיה עם הקורונה. המשותף לכל המצבים הללו שהם יוצרים תחושת איום על האדם, על הרוגע שלו, ונוסכים חוסר וודאות.

הלחץ, כשלעצמו, עדיין אינו נחשב כמשבר. אדם שנכשל בראיון עבודה ונדחה, עשוי בהחלט לחוש לחץ למשך תקופה מסוימת, אך הוא עדיין יכול להתעודד ולומר לעצמו, שבפעם הבאה יצליח יותר. כאשר זו תהיה הגישה שלו, סביר להניח שללחץ הזמני לא תהיה השפעה ארוכת טווח, והתחושות המאפיינות אותו יחלפו בתוך פרק זמן קצר. זו גישה בריאה שמרפאת את האדם, ומחסנת אותו מפני התפתחות של משבר.

אך ישנם מצבים בהם המערכת החיסונית הנפשית מפסיקה להיות יעילה. למשל: אדם פוטר מהעבודה, והוא אינו מצליח לחזור לשגרת היום יום. הוא מרגיש כיצד הוא נסחף אל תוך מערכת נפשית שמלווה אותו בתסכול למשך תקופה ממושכת ופוגמת ביכולת התפקוד שלו. כאן כבר מדובר על משבר.

אנשים רבים מסוגלים, בזמנים של לחץ, להפנות ולמקד את המשאבים הרגשיים, השכליים והתפקודיים שלהם לעשיה חיובית, יחסים בין-אישיים, ופעילויות יצרניות אחרות המעניקות להם חדוות עשיה. גם כאשר הדברים אינם מסתדרים בדיוק כפי שהם היו רוצים. משברים קורים כאשר האיזון מופר והאדם אינו מצליח להדוף את הלחצים בעזרת אמצעי ההתמודדות הסטנדרטיים שהוכיחו את עצמם בעבר כיעילים לגביו. ויש בכך כדי ללמד שהוא הגיע למצב של משבר.

לעיתים קרובות, משבר מהווה נקודת מפנה. האדם, שהצליח עד כה להתמודד היטב באמצעות המשאבים העומדים לרשותו, מגלה במשבר כי מנגנוני ההתמודדות ששירתו אותו היטב – אינם יעילים. המשבר גורם להעצמת הלחץ והחרדה, מנגנונים שעבדו היטב בעבר אינם עובדים בהווה, והאדם מרגיש חסר אונים.

אדם החווה משבר, סובל מחוסר שקט, ממתח נפשי ומתחושת חוסר נוחות מתמשכת, וכתוצאה מכך מתקשה לחוש חוויות חיוביות, ומתקשה להתרכז וליהנות מעשיה כלשהי. עובדה זו, כמובן, מקשה עליו להתמודד עם המשבר, ולחפש דרכים חדשות לפתור את הבעיות בהווה. דווקא המחשבות השבות ונשנות על השלכות המצב פעם אחר פעם, מגבילות את היכולת למצוא פתרון אמיתי ולאתר חוזקות באישיות שיוכלו לייצר מנגנוני התמודדות חדשים.

התנתקות יומית

אז מה בכל זאת ניתן לעשות? בתקופת משבר, חברים קרובים יכולים לתרום רבות להיחלצות מהמצב. אדם שנמצא במערכת חברתית תורמת, ייהנה מחוויה חיובית שתהווה משקל נגד לחוויות השליליות שהמשבר גורם לו לחוש. אולם מעבר לכך: ההימצאות בחברה בריאה, יכולה להפחית במידה ניכרת תחושות של מתח ודאגה.

החברה מעניקה לאדם תחושת ערך וחשיבות, שמעודדת אותו למצוא את נקודות החוזקה באישיותו, וכך להתרומם מהמצב ולבנות מנגנוני התמודדות חדשים. לכן בזמן הקורונה חשוב להדק את הקשרים המשפחתיים ולנצל את הבידוד לחיבור בין בני המשפחה כאמצעי חיזוק למשבר.

בתקופה של משבר חשוב ליזום במהלך היום זמנים בהם מתנתקים מהמשבר ומהמחשבות אודותיו, ועוסקים בנושאים השייכים לתחומים אחרים לגמרי, כמו תחביבים, פעילות גופנית שיכולה להסיח את הדעת מהמשבר ומהרגשות השליליים הנלווים אליו, ועוד. יש לזכור, כי הקושי העיקרי במשבר אינו נובע מהמשבר עצמו, אלא בעיקר ממערבולת הרגשות שהוא מציף.

עם הקושי כשלעצמו ניתן להתמודד בדרך כלל. אולם כאשר האדם מרוכז במחשבה על המצב, על העתיד, על העבר ועל ההשלכות שעשויות להיות למשבר על חייו – הוא שוקע עמוק יותר ויותר, ומתקשה לאזור את הכוחות הנחוצים לשם התמודדות. לכן התנתקות לפרק זמן מוגדר מהתחושות הללו – עשויה בהחלט לסייע בידו לפרוץ מחוץ למעגל המשבר.

מלמד שלא שינה

בשלהי פרשת צו אומרת התורה "ויעש אהרן ובניו את כל הדברים אשר צוה ה ביד משה". ורש"י מוסיף "להגיד שבחן שלא הטו ימין ושמאל". שכן העבודה במקדש היא עניין גדול ויש לעשות הכל בדקדוק גדול. לכן אהרן הכהן הגדול, למרות קדושתו וידיעותיו בתורה, דביקותו בה' ועוד מעלות רבות שלא ידועות לנו, מכל מקום לא שינה מאשר שמע ועל כך משבח אותו הכתוב.

בדרך כלל ככל שיש לאדם דעה רחבה, יש לו אפשרויות ולא פעם רצון ודחף, להוסיף לשנות ולעשות כעומק הבנתו. החידוש אצל אהרן הוא שלמרות חוכמתו הרבה, והעובדה שהיה ביכולתו להוסיף, ליזום ולהמציא חידושים, הדבר היחיד אותו ביקש לבטא הוא "עשה רצונו כרצונך" - לעשות בצורה מדויקת את רצון ה'. לשם כך האדם נדרש למשמעת עצמית, כדי לעשות את הנצרך ולא להוסיף דעות חדשות. וכבר מפורסם משמו של ה"חפץ חיים" שיש צדיק גוזר והקב"ה מקיים, ויש צדיק שהקב"ה גוזר והצדיק מקיים.

בהרבה משברים וקשיים בחיים, אדם עשוי לומר לעצמו "ודאי שיש להקפיד על קלה כבחמורה, אך כל זה נאמר בזמנים מסוימים בבית הכנסת או בחברה. אבל לא כשהזמנים טרופים". ובדיוק זה הלקח אותו יש להפיק מאהרן הכהן שלא לשנות. אמת, אצל אהרן הכהן המבחן שלא לשנות היה משום גדלות המוחין, ואצלנו הוא בשל קטנות המוחין, ועדיין הזמן הזה שבו אנו נמצאים בבידוד, התקופה הדרמטית הזו של ההיסטוריה יכול להיות זו שעליה אומר הנביא מלאכי (ג', י"ח) על יום הדין הגדול "ושבתם וראיתם ... בין עובד אלוקים לאשר לא עבדו, וכמבואר בחגיגה (ט) העובד את השם כפי רגילותו נקרא "לא עבדו" ואילו העובד את ה' מתוך מאמץ מעבר למה שהוא רגיל, נקרא עובד ה'.

בימים אלו אנו במבחן על קיום רצון ה' ללא כותלי בית המדרש ובית הכנסת, ועל ההתמדה בקיום התורה והמצוות ללא העידוד החברתי והתמיכה הקהילתית. על ההתמדה לקיים את רצון ה' בזמן משבר ללא העזרים הרגשיים החברתיים שיוכלו להעניק את המעלה של 'עובד ה''. מי יודע אם לעת כזו הגיעה הקורונה לבודד את האנשים ולהעמיד אותם במבחן מי ייקרא "לא עבדו", חלילה, ומי יזכה ל"עבדו".

עד היום התחזקנו בבתי כנסת ובתי מדרש מלאים הוד פאר הדר ועוצמה סוחפת, כיום האדם נשאר לבד עם אלוקיו. כעת ביכולתו להוכיח שהוא בגדר עובד ה' שלא שינה מהתנהלותו והקפדתו על קלה כבחמורה בתורה ובמצוות.

ובספר "בית אלוקים" (להמבי"ט שער התפילה פרק ט"ו) מוסבר שעלינו לקבל על עצמנו עבודת השם באופן שונה מהרגיל בהכנעה ומה שנכנעים אל המציאות המשתנה מהווה כפרה לאדם ועבודת השם מתוך שמחה במצב זה היא שמעניקה לאדם את ההגדרה "עובד אלוקים".

סובלים מדיכאון, חרדות ומצב נפשי ירוד? פנו אל מחלקת "נפשי בשאלתי" בהידברות. לקבלת ייעוץ חייגו 073-3333331 או במייל sarap@htv.co.il