הצילו, פסח! ואת כמעט חודש בבית עם הילדים...

בטח כבר התחלת, או שאת עדיין לא יודעת מהיכן להתחיל...

אולי כבר סיימת? ונשארו רק כמה דברים קטנים?

ואם עדיין לא התחלת, ואת לא יודעת מהיכן להתחיל השנה, כי זה פסח בכלל לא שיגרתי...

חשבתי עליך, ועל כמה דברים שיכולים להקל עליך מאד, כדי שבעוד שבוע תגיעי לליל הסדר כמו מלכה.

לפני הכל,

איך הולך סדר היום? את זוכרת שגבולות וסדר גם מרגיעים?

אז טיפ מיוחד לשנה זו!

גם אם את רגילה, וגם אם בבית הוריך כך נוהגים לעשות כל שנה, השנה תחליטי אחרת -

אם את יודעת שחמץ אין (לפחות גודל כזית), אל תתחילי! כדי שתסיימי את מה שחשוב וצריך.

אז השנה אולי לא תנקי מעל הארונות, ואת המנורות, ותוציאי מזרנים למרפסת ותדביקי את כל הספרים הקרועים, ותכבסי את כל המשחקים כדי שיהיו נוצצים ותשמידי כל בדל של אבק שהעז להיכנס לביתך.

השנה תקלי על עצמך!

תחליטי שאת מנקה לפסח בלבד! משמידה חמץ בלבד!

(איך זה מרגיש לך? מלוכלך? לא מספיק נקי? חצי עבודה? תזכרי, השנה חשובים לך דברים אחרים...).

אחרי שהחלטת, ואבן נגולה מעל לבך, תכתבי על הדף את המשימות הדחופות והחשובות. למה? כדי שיהיו לך מול העיניים, ותוציאי מהראש.

חלקי את המשימות בין בני המשפחה.

אל תשכחי לעשות חלוקה שווה, שהילדים הקטנים לא יקבלו משימה שהם לא מסוגלים לעמוד בה, והגדולים גם... הם בהחלט אמורים להיות שותפים, אך אל לנו להכביד עליהם מידי.

איך את מרגישה עם זה?

תתבונני מה את מרגישה כאשר את רוצה לבקש מהילדים שלך לעשות משהו.

"אולי אני מעמיסה?".

"אולי אני מעבידה אותה?".

אולי את מעדיפה לא לבקש?

יכול להיות שזה מה שגורם לך להתעצבן ולכעוס כ"כ? ההתלבטויות האלה, המלחמה הפנימית הזו? עצם המודעות למה שאת מרגישה כבר תסדר לך את הראש.

אחרי שאת רואה שאת שלמה עם עצמך (פחות או יותר...), את רוצה שהם יעשו בחשק ובשמחה?

תשאלי אותם, מבין המשימות שהחלטת שהן של הילדים, מה כל אחד מעדיף לעשות?

איך הוא יעשה?

תני הוראות מדויקות, אך גם קחי בחשבון שאם הטלת סמכויות ואחריות - זהו כבר לא תפקידך. לכן, הם רשאים לעשות כפי שהם יודעים ומבינים, תני להם את הרגשת הביטחון שאת סומכת עליהם. לכן הערות, גערות, פקודות וכדו' רק יורידו להם את החשק, ואת זה את לא רוצה... המטרה היא לעודד אותם, שיהיה להם כיף, והתניה חיובית עם המשימה. ההצלחה שלו שהוא עשה כמו שהוא יודע תיתן לו גם מוטיבציה לעשות עוד דברים.

גם מילה טובה או הפסקת מתוקים באמצע יכולה להוסיף מאד להתניה החיובית.

הגיעה השעה 12:00, הילדים מתחילים לקטר שהם רעבים?

אל תחכי שזה יקרה!

הצבא צועד על קיבתו....

כשאת קמה בבוקר, הדבר הראשון שתעשי הוא להעמיד סיר על הגז, משהו קל ומהיר. העיקר שאת יודעת שאוכל יש (ואם מאיזו סיבה את לא יכולה להכין, תדאגי שיהיה משהו קפוא במקפיא. אין מה לעשות, שבוע אחד יאכלו קצת לא בריא...).

תוכלי גם בין לבין לחתוך להם צלחת גדולה של פירות, אגוזים, תמרים ושקדים, ירקות וכו'.

כשהם יראו את הצלחת - באופן אוטומטי הם יאכלו, ייהנו ולא יקטרו שהם רעבים...

הגיע סוף היום והבית בלגן?

לפני שאת מתעצבנת ומחלקת הוראות, ושואלת שאלות "מי עשה", "למה לא סיימת" ו"ככה משאירים?", תחליטי מראש שלא הילדים ולא בעלך יודעים להחזיר כל דבר למקום ולעשות "פינישים" כמו שאת יודעת לעשות. אז מה דעתך להחליט שאת זו שעושה? העיקר שתישארי רגועה.

ואם לא הספקת? תמשיכי מחר!

כן! מחר תקומי עם כוחות חדשים, כוחות רעננים, הכל ילך לך הרבה יותר מהר ובקלות, והכי חשוב, שכשאת שמחה ורגועה ולא עצבנית ולחוצה, יש לך יותר כוח!

יש לך יותר אנרגיות בגוף, ואת גם תספיקי יותר.

ואל תשכחי לתעד תמונות מהתקופה הזו, שלא תחזור עוד פעם בהיסטוריה כנראה...

ואולי גם לפתח ולשלוח מתנה לליל הסדר לסבא וסבתא, שהתגעגעו מאד לנכדים.

עבודות נעימות ובהצלחה!

יוכי דנחי – תומכת רגשית רב תחומית מנחת הורים- מומחית למשמעת וסמכות, שיטת אימהות מודעת.  Yd0548414745@imahut.org.il