הידברות לנוער
הידברות לנוער: קו זכות על בני ברק
תגובות אנטי חרדיות הן כבר חלק בלתי נפרד מהשיח הציבורי של ישראל, בעיקר כלפי העיר בני ברק ותושביה שנמצאים אי – שם בין המקומות הראשונים של החולי. ואולי הגיע הזמן לתת קצת קו זכות על תושבי בני ברק
- עידן נגאר
- פורסם ט' ניסן התש"פ |עודכן
הכניסה לעיר בני-ברק (צילום: תומר נויברג / פלאש 90)
בימים כאלה, אני אומר לעצמי שיש לנו זכות כזאת גדולה שיש לנו ערוצי תקשורת כל כך "אמינים", "אובייקטיבים" וגם, איך לא, מלאי "אהבת ישראל" לשמה – אז זהו, שלא.
בימים אלה התקשורת לא מפסיקה להפיץ שנאת ישראל, מגמתיות של עצב ודכאון בהקשר לקורונה וגם אנטי-בני ברקיות – חרדית רדיקלית שמשפיעה לצערנו הרב בכל ערוצי התקשורת והמדיה החברתית ועל אלפי לבבות עמך ישראל, והכל בשביל מה? רייטינג שישכח מיד יום לאחר מכן.
תגובות אנטי חרדיות הן כבר חלק בלתי נפרד מהשיח הציבורי של ישראל, בעיקר כלפי העיר בני ברק ותושביה שנמצאים אי – שם בין המקומות הראשונים של החולי.
ואולי הגיע הזמן לתת קצת קו זכות על תושבי בני ברק, לא חושבים? הנה כמה נקודות שכדי לנו לזכור לפני שאנחנו שופטים אותם:
1. האם הייתם מסתדרים עם שמונה (ויותר) נפשות בבית אחד?
לאנשי התקשורת שלכל אחד מהם וילה / סוויטה / בית גדול אי-שם בתל אביב או בשאר ערי העשירים בישראל, בחיים לא היו מצליחים להסתדר עם 8 נפשות בבית של (אולי) 3 חדרים. בתי בני ברק בימים אלו עמוסים בצעקות, חוסר סבלנות, עייפות ושעמום.
לחרדים אין כל מיני טלפונים ומסכים שישרפו את המוח לילדים שלהם בזמן הפנוי ובימי הקורונה כדי להעביר את הזמן ולחסוך כמה שפחות צעקות ובכיינות, הם נשמרים מהם מכל משמר ויהי מה.
כל אחד מאתנו ישאל את עצמו איך הוא ואשתו היו מצליחים להסתדר עם כמעט שישה ילדים צעירים ובוגרים ביחד כשאי אפשר לצאת לשחק, לרכוב על אופניים, לפגוש חברים או לצאת לבית המדרש ללמוד, כשאלו הם חלק עיקרי מהעברת הזמן של בני הנוער והילדים במגזר החרדי, תנסו לדמיין את זה רגע, לא פשוט בכלל.
2. אין אמצעי תקשורת רבים
שלא כמו לחלקנו הגדול שיש טלוויזיה, מחשב עם אינטרנט, סמארטפון ואולי איזה עיתון שמגיע לו בעתו בבוקר, לתושב בני ברק ממוצע אין דברים כאלה והכל בדר"כ מתנהל ע"י הודעות קוליות בטלפון או מודעות רחוב (פאשקוויל).
ברור לכולנו שמטבע הדברים החדשות, משמעותן ותהליך ההתמגנות ייקח לא מעט זמן כשאתה צריך להסביר לכל ילד מבני הבית בשפה שלו, לענות על השאלות שלהם ולקוות להבנה. לא כמו רוב בני הנוער בישראל שיש להם סמארטפון ומעודכנים עוד לפני ההורים, המשפחה צריכה לעדכן ולהתעדכן בעצמה על מה שקורה.
3. שליש מבני ברק חולים?!
יש איזשהו חוסר הבנה מסוימת שהתקשורת לא מספיק שמה לב אליה. אנו הרבה פעמים שומעים ששליש מבני ברק חולים, אם תשימו לב – ישנם כמעט 200,000 תושבים בבני ברק כאשר רק כ-900 חולים נכון לשעה זאת. התקשורת לא רק שמסיתה, אלא גם לא יודעת חשבון פשוט או שלפחות אינם מדייקים במילותיהם כך שכל הציבור שדולה מהם מידע יבין אותם במדויק.
4. רק בני ברק והחרדים?!
אנשי התקשורת הם לא אנשים אמינים ודורשי שלום. בוודאי לא פתחו כמה ספרי מוסר של אבותינו כדי ללמוד דרך ארץ. לכן השנאה היא זאת שמובילה אותם וכדי שיהיה קצת אקשן אז למה לא לרמוס את החרדים ובני ברק, שנאה זה הכי רבה רייטינג לא?
5. קמחא דפסחא
הציבור החרדי, ובפרט זה שבבני ברק היה אמור להיות עכשיו בעומס ולחץ בלתי רגיל שלא תראו בשום רחוב ועיר בישראל על מנת לתת צדקה לאלו שקשה להם בימים אלו לערוך ליל הסדר. עצם זה שזה לא קורה והתושבים חורגים ממנהג קדוש ואהוב זה בשביל הבריאות, זהו קו זכות כשלעצמו.
וודאי יש עוד הרבה קווי זכות שבטח לא תשמעו מהתקשורת בישראל וברור שלבני ברק כמו כל עיר בישראל יש עוד להתקדם בעניין התמגנות.
אבל צריך לזכור שאין לנו זמן להיות שונאים אחד לשני, לא משנה כמה השני לא מודע, בימים כאלה מה שיבנה אותנו זה האהבה והאחדות ולא השנאה והתקשורת.
המעיטו לצפות בכלי התקשורת, שכל מגמתם שנאה ותנו מרחב לאהבה ונתינה.
שאו תפילה לשלום עם ישראל ובקשת רחמים מהקב"ה שיגאל אותנו בקרוב בימינו.