טורים נשיים
זוהי לא באמת מכה, כי אם רפואה נצחית
אז במקום לאבד השפיות - צריך לחפש אהבה, ובמקום להמשיך ולדרוש - כדאי לאמץ ענווה
- הרבנית חגית אמאייב
- פורסם ט' ניסן התש"פ |עודכן
(צילום: shutterstock)
לב רוטט ופחד שתופס יותר מדי מקום
בין תקווה לייאוש מתקשים לישון
ידיעות זורמות, עין דומעת ולב שנשבר
לא ברור כיצד יראה המחר
לקריירה, הצלחה, הישגיות וזמן נהיינו עבדים
המירוץ נעצר וכעת מטפסים על קירות ועצבים
קול פנימי זועק להתעורר ולהבין שהעולם השתנה
וגם בתוך הנפש משתנה המנגינה
שאלות של קיום ותכלית מציפות, מטלטלות
כי הגיעה השעה לצאת מאפלה ולקבל האורות
אורות של גאולה שחושפות עד כמה אנו משועבדים
עד כמה התמכרנו אל החומריות ולדברים חולפים
מרגישים כמו בתוך תסריט בדיוני והלב במצוקה
נושאים עיניים למרומים כשהנאקה הופכת לצעקה
נשמה שוב נשברת, מבקשת פשטות והכנעה
כי היכן שהשכל נגמר מתחילה האמונה
בין דמעה לדמעה חשבון נפש מתרחש
בתוך קלחת של חוסר סדר מנסים להתגבש
הפנימיות מבקשת להפוך משבר להתבוננות כנה
בלית ברירה שוהים, נושמים, בהמתנה
אז לא, זוהי לא באמת מכה, כי אם רפואה נצחית
כשמשמיים עצרו בעדנו כדי שנביט על התכלית
כדי שנזכור שהזמן כה יקר וחבל לבזבזו
כדי שנבחן מה יצרנו כל אחד בתוך ביתו
כדי שנראה אם זה מה שייחלנו לעצמנו בחיים
כדי שנשנה עצמנו במקום לנסות לשנות אחרים
כדי שנתחיל להשקיע בתוך הבית במקום בחוץ
כדי שנלמד לנשום עמוק דווקא בתוך ניסיון לחוץ
אז במקום לאבד השפיות - צריך לחפש אהבה
ובמקום להמשיך ולדרוש - כדאי לאמץ ענווה
במקום לריב עם המציאות - להתחבר אל האמונה
ובמקום להתעלם - ניתן ביטוי לקול הנשמה
כי הנה השתנתה המציאות ללא היכר
מה שמביא אותנו להתעורר להיזכר
שהגיעה השעה לבחור להשתחרר, להיגאל
לשאת עיניים ולזעוק בלב שבור "שמע ישראל"
והנה-הנה לפתע נגלה שהיינו כחולמים
יגון ואנחה יהפכו באחת לשמחת עולמים
נראה עין בעין איך הכל היה לטובה באופן מושלם
כשאהבת ה' יתברך לבניו ומלכותו תתגלה בכל עולם
אז בינתיים נחזיק חזק ונהיה טובים וסבלניים כלפי עצמנו
נשחרר את הביקורת והשיפוטיות וכך נכיל את המתרחש סביבנו
ונזכיר לעצמנו בכל רגע ממש שהכל לתכלית נצחית
אז רק "לזרוק את השכל" ולהתבטל אל התוכנית הא-לוקית.