חפשו את הפירורים. לא של החמץ, של המצוות

אנחנו מתקרבות בצעדי ענק לחג הפסח, שאחד ממאפייניו הוא החיפוש אחר פירורי חמץ. והנה, רבי נחמן מזכיר לנו שאי אפשר למצוא את הפירורים עד שנעבור דרך ה"פורים". במילים אחרות, עבודת השמחה בחודש אדר וביום הפורים היוותה הכנה לביעור החמץ.

מה שאומר שאסור לנו להתבלבל ולהפוך את בני הבית לפירורים (הבעל לא חמץ והילדים לא קרבן פסח) על ידי מתן תחושה שהכל מתפורר, כיוון שאת הופכת כל אחד בלי כוונה לפירור קטן...

"מה, עדיין לא ניקית?! כמה זמן לוקח לסדר ארון?".

"אני לא מאמינה – ככה שוטפים כלים? מה זה הבלאגן הזה בתוך הכיור? ככה משאירים כיור?!".

ופתאום גם המעט שעשו זה כלום...

והפירורים האלה גורמים לפירודים...

וכשנפרדים ביומיום מתחושת הקרבה, המשפחתיות המאחדת והשמחה אז איך נשב מסובים?

בואו נעשה סדר: פסח הוא חג האמונה, אך האמונה לא יכולה להיכנס בלי שמחה!

השמחה היא תנאי מקדים לכל דבר שבקדושה!

רק השמחה היא הכלי שיכול ללמד כל ילד או מבוגר להיות מודע לטוב האינסופי שהשם נטע בו, והמודעות הזו היא הבסיס לאמונה.

אז מלמד רבי נחמן שאחת המשמעויות של פורים היא לשמוח בכל דבר קטן, אפילו אם הוא בגודל של פירור.

הרעיון הזה מובא באחד ממכתביו של רבי נתן לבנו רבי יצחק, בספר "עלים לתרופה" (מכתב ס"ג): כפי שציפור מקיימת עצמה על ידי שמלקטת פירורים, עד שהיא צורכת כמות פירורים שהיא פי חמש ממשקל גופה בכל יום. כך יהודי יכול להחזיק עצמו בחיים מבחינה רוחנית על ידי צריכת פירורים קטנים מאוד של מצוות וחסדים כמובא בגמרא דאמר רבי יהושע בן לוי: כל מצוות שישראל עושין בעולם הזה - באות ומעידות להם לעולם הבא, ומסיים הפסוק "ישמעו ויאמר אמת" - אלו עובדי כוכבים שהגויים ישמעו את העדות, ויאמרו "אמת", דין צדק הוא!

כי ראויים הם בני ישראל לקבל שכר עולם הבא, ו"חידושי המאירי" מדייק בלשון "כל" מצוות, וכותב: "לעולם אל יקל אדם בעשיית המצות, הן קלות הן חמורות, שהקלות הם מבוא לדבר נצחי - יותר מאותן שאדם חושב עליהם שהן חמורות יותר מהן לפעמים". והוא שאמרו במקום אחר: "הוי זהיר במצווה קלה כבחמורה - שאין אתה יודע מתן שכרן של מצוות". וכלל ידוע בכל המקיים את המצוות כראוי, שהוא זוכה בקיומן לחיים הנצחיים.

כלומר, רבי נתן מבקש שנדע לייקר כל פירור קטן שחטפנו בעשיית מצוות. אפשר להמשיל זאת לאדם שהפקיד בחשבון הבנק שלו חמישה שקלים בלבד, והחשבון תפח לחמש מאות אלף שקלים!

זו היא הדרך לייחס לעצמנו ולבני ביתנו חשיבות של כבוד ויוקרה רוחניים, שישמרו על רף השמחה שלנו. לא נכון לזלזל במעשים שלנו, בקצב שלנו או של בני משפחתנו. זה רק ייתן תחושת כבדות ותקיעות.

כדי להגיע לחג הפסח בתחושת נקיות אמתית, עלינו לנצל את ההזדמנות ולייקר כל יכולתנו לאסוף גם פירור קטן. לכל פירור קטן יש משמעות, לכל מחמאה ועידוד יש השלכות עד אי שיעור של צמיחה ופריחה בנפש פנימה.

אם נתבונן על הכוכבים, הם נראים לנו כנקודות קטנות, אך באמת - כל כוכב גדול מכדור הארץ... לפעמים את מרגישה קטנה בתוכך, עם עצמך, עם מצב הרוח שמפיל אותך, וזה גורם לך לראות גם את האחרים כקטנים ולא מועילים. אך אם את תתרוממי אל על, ותגביהי את נפשך אל עבר הטוב האינסופי שוודאי יש בך, פתאום כולם ייראו לך חיוביים וטובים.

כל פירור קטן שמצאנו - מקדם אותנו אל עבר האמונה בעצמנו ובשם יתברך.

עד שיגיע הרגע של "ועוד מעט ואין רשע". עוד מעט ואין חמץ, אלא יש מצה. מצאתי את שאהבה נפשי, וזו... אני ומשפחתי, מצאתי אותם בתוך כל הבלבול, הפכתי את ה"בל יראה ובל ימצא" למציאה של לב, של לבלוב.