פסח
ליל הסדר, בידוד, קורונה: איך לפענח את הרמזים שבורא עולם שולח?
"כל כך הרבה נכנסו לבידוד, חשבתי בליבי: הקב״ה אומר לנו: ילדים יקרים שלי! אני מנסה לדבר אליכם הרבה זמן ואין לכם זמן בשבילי, אולי עכשיו בבידוד שאין לכם לאן לרוץ ולמהר, אולי תקשיבו, יש לי מה לומר לכם". מה בורא עולם רוצה מאיתנו?
- יונתן הלוי
- פורסם י"ב ניסן התש"פ |עודכן
(צילום: shutterstock)
הרב אשר וייס העניק שיחה מיוחדת ל"יתד נאמן". ליקטנו עבורכם נקודות עיקריות מתוך שיחתו היוצאת מתוך הלב
1. לא יהיה קל בליל הסדר השנה לנו, יושבי ארץ ישראל ואחינו שבחו״ל המיוסרים, ומשפחותיהם של מאות אנשים בארצות הברית, באירופה, בצרפת, באנגליה ועוד שלדאבון לב עלו בסערה השמימה. כאב ועצב כפול ומכופל. הכאב העיקרי הוא על אותן נפשות יקרות שעלו בסערה השמימה, ועל אלפים אחרים המתייסרים על מיטת חוליים. כאב גדול ודאגה כי אנחנו לא יודעים מה עוד צפוי. הכאב כפול ומכופל על שנסגרו בתי מדרשות.
2. "הסדר השנה יהיה שונה מכל הסדרים. הורים יתגעגעו לילדים, וצעירים לא ידעו את מקומם, כאשר רגילים היו להיות סמוכים על שולחן הוריהם וסביהם. אני רגיל שיושבים סביב לשולחני חלק גדול מבני המשפחה, עשרות נכדים כ"י. השנה כנראה שאשב לבדי עם זוג אחד מילדיי.
3. האם זה יהיה סדר עצוב? חס וחלילה! אין ליל סדר עצוב. 'ליל סדר עצוב' זה מושג הסותר את עצמו: אסור שיהיה עצוב. בעז"ה נתחזק ויהיה לנו ליל סדר שמח. נתחזק בישועת ד׳ שהרי כל ליל סדר זה מעמד של אמונה וביטחון. מי ייתן שהקב"ה יעשה לנו נסים ונפלאות ונוכל לחגוג ביחד עם כל בית ישראל ולהקריב קרבן פסח, אבל אם לא נזכה לנסים נשב איש איש בביתו עם המשפחה הקטנה, נשמח ונתחזק באמונה וביטחון.
4. אנחנו עם למוד סבל וניסיונות, הסבל בליל הסדר באירופה בשנות הזעם הנורא היה קשה יותר מלילות הסדר שיהיו לנו השנה. תמיד התחזקנו. גם אנחנו כולנו, יושבי א"י ואחינו שבחו״ל המיוסרים, ומאות אנשים בארה״ב ואירופה וצרפת ואנגליה ועוד שלדאבון לב עלו בסערה השמימה בשבועות האחרונים והשאירו משפחות, שלא קל יהיה להם בליל הסדר, ועם כל זאת צריך לשמוח ביציאת מצרים, לראות נסים בתוך כל הכאב הזה, לראות אורות מתנוצצים בתוך החושך, זה התכלית של סיפור יציאת מצרים.
5. אנחנו אומרים "הלל" בליל הסדר, שני פרקים ראשונים לפני הסעודה לפני "מצה" ו"מרור", והשאר אחרי הסעודה. שני הפרקים הראשונים מדברים על יציאת מצרים והאחרים לנו ולדורות.
בליל הסדר עד ל"מצה" ו"מרור" ו"שולחן עורך" עסוקים ביציאת מצרים. ה"הלל" והפיוטים אחר כך - לעתיד לבוא. יהודי לא חי בהווה, לאורך הגלות היה קשה וכואב. יהודי זוכר את העבר ומתדפק עליו וממנו שואבים כוחות ועצמות נפש שהעיניים צופות למזרח ומחכות לראות עלות השחר של משיח. אנחנו זוכרים את הנסים של יציאת מצרים ומהנסים ההם שואבים את כוחות הנפש לצפות לביאת הגואל. שני הפרקים הראשונים שייכים לעבר, השאר זה בציפייה לגאולה לעתיד.
6. ימים קשים עוברים עלינו. כיצד צריך לנהוג בימים אלו? אנחנו חייבים לזכור את דברי הרמב״ם בתחילת הלכות תעניות האומר שצרות עוברות על הציבור מצווים לזעוק ולהריע וזה מדרכי התשובה שבזמן שתבוא צרה יזעקו וידעו שבגלל מעשיהם הרעים, ואם יאמרו זה מנהג העולם זו דרך אכזריות. כי אם לא נתפלל לא נזכה לישועה. הרמב״ם מפרש ״אם תלכו עמי בקרי״ – מלשון מקרה, שצרות פוקדות את כל העולם אסור לתלות במקרה. אנחנו מאמינים בהשגחה פרטית. הכל בידי שמים. זה פוקד גם עמים אחרים. מדובר במגיפה כלל עולמית.
7. הגמרא ביבמות אומרת: "אין פורענות באה לעולם אלא בשביל ישראל׳, ורש"י מפרש: "כדי לייראם שיחזרו בתשובה". הקב"ה מדבר אלינו ודורש מאתנו. כל כך הרבה נכנסו לבידוד, חשבתי בליבי: הקב״ה אומר לנו: ילדים יקרים שלי! אני מנסה לדבר אליכם הרבה זמן ואין לכם זמן בשבילי, אולי עכשיו בבידוד שאין לכם לאן לרוץ ולמהר, אולי תקשיבו, יש לי מה לומר לכם.
8. מה הוא רוצה לומר? לא נביא ולא בן נביא אנכי ונבואה פסקה בישראל. אף אחד לא יודע מה בדיוק צריך לתקן, אבל כל אחד יודע שצריך לתקן, ויודע מה הוא צריך לתקן! קל לדרוש מהשני, אבל דרך התורה מה אני צריך לתקן, בתורה, בעבודה וקדושה, ושמירת העיניים, כל אחד אמור לדעת אם רק ירצה. צרות לא באות בחינם, זה מעמודי האמונה. ח"ו שנתלה במקרה.
9. צריכים לשמור על הכללים אבל זה לא הדבר היחיד, אלא בעיקר לחזור בתשובה ולתקן. זה צרה מיוחדת במינה. כל אחד בחרדה. בפני הווירוס קורונה אף אחד איננו בטוח. אין לאן לברוח וזה פוגע בכולם כי הקב״ה רוצה לעורר אותנו. ילדים, הגיע זמן להתעורר וצריך לחזור בתשובה, וכל אחד צריך לשמוע את הקול שמדבר אליו.
10. בפסח קוראים שיר השירים והדוד דופק בקול גדול שנשמע מקצה העולם ועד קצהו והקב״ה מקווה שילדיו ישמעו את הקול הזה. תשובה תפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזרה. עלינו להתחזק באמונה וביטחון ולשמוח בשמחת החג. בשעת המגיפה אסור להתעצב אבל כן לעשות תשובה. לא עיצבון, אבל כן חשבון נפש.
11. כל אחד צריך להתחזק. תנצלו את השעות בבית עם הילדים יותר תשומת לב לילדים. זה הזמן של "ושננתם לבניך". אברכי כולל עם ילדים, אין עכשיו חברותות, תלמדו עם הילדים, כדי שהחוויה הזו קשה ככל שתהיה, תיזכר כחוויה טובה עם כל הכאב והעצב על החולי ואובדן הנפשות, צריך לנצל באופן חיובי להוציא יקר מזולל. להתחזק, לדבר עם המשפחה על אמונה וביטחון, על ניסיונות של אברהם אבינו אב המון גויים בכוחות עצמו דבק בהקב״ה, הניסיונות שלו מפורשים בדברי חז״ל ומהרגע הראשון שנתגלה אליו הקב״ה כל ימיו היו ניסיונות ועמד בכולם. בכל דור ודור עמדנו בניסיונות ונעמוד בעז"ה גם בניסיון הזה.