ועדת הקורונה נגד הממשלה: "הנזק לכלכלה עלול להוביל בטווח הארוך לאובדן חיים"

ועדת הקורונה של הכנסת פרסמה בצהריים (שלישי) מסקנות ביניים, בהן מתחה ביקורת חריפה על התנהלות המדינה במאבק מול הנגיף. בין היתר, המליצה הוועדה על שינוי במדיניות הבדיקות ועל הקמת גוף לניהול משברים לאומיים: "המשך המדיניות עלול להביא למצב, שבו הנזק לכלכלה יוביל בטווח הארוך אפילו לאובדן חיים". הוועדה, בראשותו של חבר הכנסת עופר שלח (יש עתיד-תל"ם), אישרה את המסקנות ברוב של 6 תומכים. חבר הכנסת משה אבוטבול (ש"ס) נמנע בהצבעה.

מדיניות קבלת ההחלטות: "כשל מחשבתי וארגוני"

לדברי הוועדה, החלטות המדיניות בנושא המאבק בקורונה התקבלו בפורום מצומצם, שכלל את ראש הממשלה, מנכ"ל משרד הבריאות, ובהמשך גם את מנכ"ל משרד האוצר: "חברי הוועדה סבורים כי עצם התפיסה הזו מעידה על כשל מחשבתי וארגוני. למל"ל אין כלים ארגוניים עדיפים של שום מטה אחר, אפילו לא מטה שיוקם באופן ארעי למשימה הספציפית של התמודדות עם משבר הקורונה. דרג מדיני לא אמור לקבל, במשבר רב-ממדי ועמוק כמו זה, 'החלטות מהירות תוך כדי תנועה'".

חברי הוועדה התרשמו, כי חלק משמעותי מהמדיניות גובש על פי החוסרים במערכת: "קשה לדעת אם ההתנגדות לביצוע בדיקות המוניות נבעה מתורה סדורה, או מהעובדה הפשוטה שפשוט לא היו ערכות בדיקה במספר מספיק או מוכנות מספקת של מעבדות. ההצהרות הסותרות ביחס ליעילות השימוש במסכות תואמות גם הן את העובדה, שרק בסוף מרץ היו בישראל מסכות במספר מספיק".

עוד נטען, כי "למרות זמן ההתראה הלא קצר וקיומן של מערכות חירום מוכרות בתוך משרד הביטחון (רח"ל, מל"ח ועוד), לא הוקם טרם הגעת המגיפה לכאן מטה דומה. לא מונה אופרטור שיתפקד כ'רמטכ"ל' האירוע, מתחת לדרג המדיני ובראש שולחן שסביבו יושבים נציגי מערכות הבריאות, הרכש, ביטחון הפנים, ההסברה ועוד. לא הוקם גם 'קבינט קורונה' בממשלה".

בהקשר המדיניות, המליצה הוועדה על הקמתו בהקדם של גוף אופרטיבי-ניהולי לניהול משברים לאומיים: "בראש גוף זה יעמוד איש בעל ניסיון בניהול מערכות ציבוריות גדולות, שיוביל שולחן ובו נציגים מכל המערכות שהמשבר משפיע עליהן, בדומה לשולחן המטכ"ל. גוף זה יוביל הן את קבלת ההחלטות היומיומית והן את החשיבה קדימה, באמצעות צוות המקביל לתפקידו לאגף התכנון בצה"ל". בנוסף, הומלץ לגייס מערכים צבאיים כמו דובר צה"ל ופיקוד העורף, וכן יועצי תקשורת חיצוניים.

בכל הנוגע למדיניות הבדיקות, המליצה הוועדה להרחיבן מיידית את היקפן באופן משמעותי, תוך שימוש במגוון רחב בהרבה של בדיקות. לדבריה, הדגש צריך להיות ממוקד בבדיקתן של שלוש קבוצות עיקריות: אוכלוסיות בסיכון (קשישים, אנשים הסובלים ממחלות רקע); צוות רפואי וצוות המטפל באוכלוסיות בסיכון, כולל עובדים סוציאליים וחיילי פיקוד העורף; וסביבה של חולים מאומתים ואוכלוסיות מדגם אחרות: "מטרת הבדיקה של האוכלוסייה מהסוג השלישי צריכה להיות גיבוש בהקדם של תמונת מודיעין, שבלעדיה לא ייתכן לעצב 'אסטרטגיית יציאה', או כל צורה אחרת של התמודדות ארוכת טווח. בלי בדיקות ניטור שכאלה, תימצא המערכת במצב מתמיד של רדיפה אחרי זנבה, איתור חולים ובידוד סביבתם, ללא כל יכולת להרחיק ראות מכבר לכך".

הוועדה מתחה ביקורת נוקבת על מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב. לדבריה, הוא "הודה בהופעתו בוועדה כי מה- 20.1 (היום בו הכריזה סין על ההתפרצות של הווירוס כמצב חירום) ועד ל- 26.3, היום בו הופיע לפנינו, כמעט שלא נוספו מכונות הנשמה. מנכ"ל משרד הבריאות לא ידע, בהופעתו בוועדה, לתת הערכה כלשהי לגבי קצב התפשטות המחלה והפרמטר העיקרי שלה, מספר החולים שיזדקקו להנשמה".

עוד צוין, כי בתחום מכונות ההנשמה נמסרו לוועדה נתונים סותרים. למרות זאת, "התמונה הברורה היא, שמאז ה- 20.1 עלה מספר מכונות ההנשמה בישראל בשיעור נמוך, הרחוק ממה שנזדקק לו בתרחישים מחמירים". בוועדה הוסיפו, כי מהדיונים ומשיחות לא רשמיות עלה "כי ההתמקדות במספרן של מכונות ההנשמה מטעה. ליכולת להנשים חולה יש מרכיבים נוספים, ובהם צוותים המוכשרים לעשות זאת, או מערכות חמצן היכולות לשאת במעמסה".

"אסטרטגיית היציאה"

חברי הוועדה קיבלו את דעתם של אפידמיולוגים ומומחים, לפיה "צעדי הסגר הנוכחיים מיצו את עצמם", וזאת בניגוד לעמדה שהציג בפניה המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' איתמר גרוטו: "הוועדה מאוחדת בדעה, שלתפיסה של 'השטחת העקומה', שנועדה למנוע מצב שבו לא נוכל לטפל בחולים קשים, יש מחיר בכך שהיא מאריכה מאוד את משך הזמן של ההגבלות הקשות. החנק הכלכלי, על השלכותיו החברתיות ואף הבריאותיות הנוכחיות והעתידיות, כבר הפך לאיום ממשי וגדול לא פחות מן המגיפה עצמה".

לאור עמדה זאת, הוועדה קראה לממשלה לערוך, מיד לאחר הפסח, שינויים במדיניות איסורי התנועה והעבודה, ולהחזיר בהדרגה את המשק לפעילות: "גם בהיעדרה של 'אסטרטגית יציאה' כוללת, המשך המדיניות הנוכחית עלול להביא אותנו למצב שבו מספרי החולים הקשים והמתים ימשיכו להיות נמוכים ברמה עולמית, אבל הנזק לכלכלה ולחברה יהיה לאו בר-תיקון, ויוביל בטווח הארוך אפילו לאובדן חיי אדם".

בוועדה הדגישו, כי "מדיניות הבידוד הדיפרנציאלי צריכה לתפוס לא רק לגבי אוכלוסיות בסיכון, אלא גם לגבי מוקדי סיכון גיאוגרפיים, כדוגמת העיר בני ברק ויישובים אחרים, בהם יש התפרצויות חריגות של המחלה. הנזק המשני מעצירה מוחלטת וחסרת אבחנה של פעילות שאינה קשורה לקורונה עלול, בסופו של דבר, לעלות אפילו על זה של המגיפה עצמה".

לאור ההערכות, כי גל שני של הנגיף הקטלני יפרוץ בחורף הקרוב, וייתכן עוד בטרם יחלוף המשבר הנוכחי, קראה הוועדה "להיערך לכך בכל המישורים, במיוחד במישור הטיפול הממשלי".

בני ברק

הוועדה שיבחה את המאבק ה"סיזיפי וראוי לשבח לכשעצמו", המנוהל על כל חולה וזקוק לבידוד בבני ברק, ואת מאמצי הרווחה הגדולים המופעלים בעזרת צה"ל והמשטרה. עם זאת, לטענתה "אין כרגע למערכת שום תוכנית איך מונעים את הפיכתה של בני ברק לספינת קורונה ענקית. בני ברק צריכה לעמוד במרכזו של מאמץ לאומי, מרוכז על ידי פרויקטור מיוחד ברמה הלאומית, שיעמוד בקשר רציף עם גורמי העיריה".