משרד הבריאות לבג"ץ: נרחיב משמעותית את מעקב השב"כ לקראת סוף הסגר

בית המשפט העליון דן היום (חמישי) בעתירות נגד התקנות לשעת חירום לבלימת התפשטות נגיף הקורונה, המסמיכות את השב"כ והמשטרה לבצע מעקב אחר אזרחים באמצעים טכנולוגיים. ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, פרופ' סיגל סדצקי, אמרה בדיון כי נשקלת האפשרות להרחיב משמעותית את איכון השב"כ לקראת סוף הסגר על האזרחים.

הדיון הועבר לראשונה בשידור חי מהיכל המשפט, כחלק מפרויקט ניסיוני להגביר את השקיפות ברשות השופטת ובשעת השיא צפו בו כ-6,000 איש. היוזמה קודמה על ידי נשיאת העליון אסתר חיות, שהביאה לצמצום האיסור הקבוע בחוק בתי המשפט האוסר לצלם ולשדר בקול ובווידאו הליכים המתנהלים בבתי משפט, אלא אם ניתן לכך היתר מיוחד. בהנהלת בתי המשפט לא מתכוונים לפעול לתיקון החוק אלא להעניק היתר לשידור לכל דיון בנפרד. כבר ב-2004 החליטה ועדה בראשות השופטת דורית בייניש לאשר את המהלך, אך הפעם הראשונה שזה בוצע היה ב-2014 ומאז הועברו רק שניים. עד כה המשפטים היחידים ששודרו היו של אדולף אייכמן וג'ון דמיאניוק.

הנשיאה חיות בדיון המצולם (צילום: הרשות השופטת)

שלשום הודיעה המדינה לבג"ץ כי היא שוקלת להטיל "משימות נוספות" על שירות הביטחון הכללי במסגרת המאבק בהתפשטות הנגיף, ובעקבות כך להסיר חלקית את המגבלות על חופש התנועה. לפי ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, למרות הכוונה להרחיב את השימוש באמצעי המעקב של השב"כ לקראת הסרת הסגר, אין מדובר בהרחבה של שאיבת מידע נוסף מהמכשירים הניידים אלא במעגלי החשיפה. "אנחנו מתייחסים לסוגיות האלו בחומרה ומחפשים כל הזמן אמצעים חלופיים. למשל, ברגע שהסרולוגיה (בדיקת דם לגילוי נוגדנים – א"פ) תהיה בשלה. יש מספר נוגדנים וערכות ביתיות שאינן מוכנות. אנחנו עוקבים כל הזמן אחרי הטכנולוגיות, אבל עדיין צריכה להיות נגישות אוכלוסיות לכלי הזה".

סדצקי הוסיפה: "הרעיון שלנו הוא שברגע שיהיו בדיקות זמינות ויהיו מספיק אנשים שכבר לא מדבקים, אין ספק שיהיו לאנשים תעודות שהם לא יכולים להידבק ולא יהיה טעם להפעיל עליהם את כלי השב"כ וגם את הבידוד". לדבריה, אין טעם להשתמש בכלי הזה כשיש עשרת אלפים אנשים שפיתחו נוגדנים, ומשכך זאת החלופה "הכי טובה" שיש בידי המשרד לתת. "זה חדשות רעות וטובות. ככל שאנחנו מצליחים בהשטחת העקומה – קצב עליית הנוגדנים יהיה יותר נמוך, אנחנו נימנע מקריסה של מערכת הבריאות. אנחנו רוצים קצב הדבקה כמה שיותר איטי, כי זה פחות טוב מהשאלה כמה זמן זה ייקח, אבל זה טוב מבחינת הצלת חיים. דווקא מבחינת אסטרטגיית הפתיחה – נזדקק לכלי הזה יותר מעכשיו".

בעתירה שהוגשה בשבוע שעבר על ידי האגודה לזכויות האזרח צוין כי החקיקה הראשית של החוק המסדיר את פעילות השב"כ איננה מאפשרת לממשלה להסמיך את השירות להשתמש ביכולותיו המיוחדות לנושאים אזרחיים, שאינם מוגדרים כנושקים לביטחון הלאומי של ישראל. המדינה, באמצעות מחלקת הבג"צים בפרקליטות, השיבה לעתירה כי ביום חמישי (היום) יתחיל הליך החקיקה שיסדיר את המשך פעילות השב"כ שלא על ידי תקנות לשעת חירום (שאינן כפופות לפיקוח פרלמנטרי), וכי הממשלה בוחנת להרחיב את סמכויות השב"כ לעקוב אחרי האיכון הסלולרי של אזרחים.

נתניהו ובכירי מערכת הבריאות, בחודש שעבר (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

המשנה לנשיאה, השופט חנן מלצר, שאל בדיון: "האם הכלי הזה יעיל כפי שהסברתם עד עכשיו? האם תבקשו הרחבות נוספות?". פרופ' סדצקי השיבה: "אני לא רואה תכנים נוספים, מה שאני רואה זה שאנחנו נבקש להרחיב את המעגל כדי לשחרר את המשק, ישנן מספר הצעות כדי להרחיב את המגעים. אנחנו לא צריכים אינפורמציה נוספת, אלא רק את מי הוא פגש. ככל שנוכל להכניס אנשים בצורה ממוקדת לבידוד, נוכל לשחרר את המשק. אין לי ספק שאם לא היינו נוקטים צעדים של בידודים והרחקות חברתיות היינו במצב של איטליה".

הנשיאה חיות שאלה: "מה התועלת של הצעדים שתצדיק את הפגיעה?", וסדצקי השיבה: "אני לא יכולה לומר כמה חסכנו בכל צעד, כי נקטנו כמה צעדים בו זמנית. מתוך 12 אלף חולים אני יכולה לומר שכשליש מהם אנחנו ידענו על החיים שלהם ולכן הם היו בבידוד והקטינו את המגעים שלהם וזה המון בעיניי".

נציגת המדינה, שוש שמואלי, אמרה בדיון כי "אנחנו באירוע חסר תקדים. מצב חירום מצריך אמצעי חירום. המדינה לא מקלה ראש בזכות לפרטיות, אבל מולה עומדת הזכות לחיים". בתשובה לשאלת הנשיאה מדוע מדינת ישראל היא היחידה מבין מדינות העולם שנדרשת להפעלת שירות חשאי לבלימת התפשטות המגפה, אמרה שמואלי: "אולי מדינות אחרות פועלות לא טוב. באיחוד האירופי מתעורר שיח לגבי אפליקציות, כנראה אנחנו היינו זריזים יותר. כמויות אדירות של מתים זה לא משהו שאנחנו רוצים להידמות אליו". לטענתה, עד כה, מבין האנשים שנשלחו לבידוד בעקבות איכון השב"כ,  אובחנו כ-4,600 בקורונה.