דף היומי בימי הקורונה: איך עושים את זה?

קורונה, מסכות, תפילות מאולתרות, חל"ת, אבל, תסלח לי על השאלה: מה עם דף היומי?

אל תגיד לי שהפסקת... אל תגיד לי שהקורונה הכריעה אותך. אל תתן לקורונה את הכתר המביש הזה. אל תתן לה את הניצחון הזה! הבחירות לא הצליחו לעצור את הרצף שלך; ערב פורים גם לא הצליח לעצור את הקביעות שלך; תכננת שגם ערב פסח לא יהיה שיקול שיעצור אותך מהקביעות.

והקורונה?

היא כן?

היא כן תצליח לקבור את המתנה הגדולה שאתה משגר מידי ערב לאבא שבשמים?

היו לא תהיה.

בינינו, יש לקורונה את כל הסיבות שבעולם לגרום לך לעצור את הרצף של לימוד דף היומי. כי אם שמעת שיעור ממגיד שיעור - אז עכשיו השיעור התבטל.

ואם זה היה בחברותא -אז אין חברותא.

ואם היית רגיל ללמוד את זה בכולל - אז אין כולל...

באמת עברו עלינו ימים משוגעים, שכל סדר היום התקני והנורמלי השתבש לגמרי, והיו את כל הסיבות שבעולם שהדף היומי יהפוך להיות היסטוריה..... מה שנקרא חל"ת...

זה הזמן לדפוק על השלחן. ולהכריז: אני חוזר לתלם.

אנחנו פה בשביל להוכיח שאנחנו מסוגלים להמשיך להקריב קרבן תמיד גם במצור של הקורונה.

אגב: יש פה הרגש מעניין שממש זועק בשנה האחרונה הקב"ה כביכול הזמין מאיתנו שני מפגנים קיצוניים.

בחודשים טבת ושבט היו שרשרות אירועים ענקיים של סיומי הש"ס: כלל ישראל ביטא את עצמו בקידוש שם שמים בצורה של כח הכלל.

רק סיימנו להפגין כבוד שמים בדרך כל כח הציבור, ופתאום נחתה עלינו הקורונה, והקב"ה עכשיו שוב מזמין מפגן, אבל הפעם מפגן של כח היחיד.

כן. התאספתם ב"יד אליהו" חמש עשרה אלף איש; התאספתם בארה"ב מאה עשרים אלף איש; התאספתם בעשרות אירועים ענקיים וקיבלתם על עצמכם עול תורה אבל עכשיו אני מזמין את זה באופן פרטני! עכשיו אני רוצה לפגוש אותך לבד. אני רוצה את הדף היומי שלך בבית לבד כשאף אחד לא לידך!

בכל חתונה יש את האולם הגדול עם מאות המוזמנים, ויש את החדר יחוד. לכל דבר את הזמן שלו יש את הרגעים של התזמורת והריקודים וההמוניות, ויש את הרגע המכונן של החדר יחוד אבל כולם יודעים שהחדר יחוד זה גולת הכותרת של החתונה.

את הריקודים הגדולים ואת ההמוניות והתזמורת של סיומי הש"ס - את זה חווינו, השתדלנו להרבות כבוד שמים, וב"ה כבוד שמים התרבה: כלל ישראל התאחד סביב אהבת תורה.

אבל כעת הגיע הרגע היותר מכונן שבחתונה. השלב של החדר יחוד. הגיע מסכת שבת! "אל יצא איש ממקומו ביום השביעי"... תתמקם במרפסת שלך, במחיצה גבוהה עשרה ורחבה ד'. הקב"ה הכניס אותנו לתוך רשות היחיד והוא מזמין מסכת שבת הלכה וגם למעשה. אין מסכת יותר מתאימה לתקופה הזו כמו מסכת שבת!

כן. הכל שובת. אין עבודה, אין לימודים, יש רק דבר אחד: מסכת שבת.

בא נתייחד עם הקב"ה, בא נשגר לו מידי יום את הדף היומי שלו (את החורים ואת הפיגורים נשאיר כעת בצד)

ועוד מילה אחת אחרונה:

בדוק ומנוסה: אין לך דבר בעולם שמשמר נוסטלגיות כמו דף גמרא!

אם אתה עכשיו לומד פרק כירה בתוך הסקנדל של הקורונה, הקורונה עוד תעלם בעזרת ה', אבל דף הגמרא אף פעם לא נעלם, הוא יישאר לנצח דף מ"ג במסכת שבת, ועשרות שנים לאחר מכן, בכל פעם שאתה תפגוש את דף הגמרא הזה - כל הנוסטלגיה תחזור לך.

אוהו! אני נזכר שלמדתי את זה עם המסכה של הקורונה, שמה במרפסת...

אז קדימה. אתה חייב שהקורונה תהיה מונצחת בין דפי הגמרא. אי אפשר לעבור כזו תקופה היסטורית בלי לשתול אותה בין דפי הגמרא.

אז קדימה, לדף הבא!!!