המוסלמי שהחליט להתגייר: "מקבל איומים מהמפרץ הערבי, אבל לא מוותר"

ברגע הראשון, נפתלי בן יהודה היה בטוח שמדובר בטעות. אבל מהר מאוד התברר לו שאכן, הצעקות מלאות ההרס והלעג שהפרו את השלווה בעיר האנגלית המנומנמת מיועדות כלפיו. הקריאות האנטישמיות שהופנו אליו מצד צעיר ממוצא טורקי במרכזה של העיר קמדין טאוון שבבירת אנגליה, טלטלו את נפשו של הצעיר המוסלמי שאך לפני תקופה קצרה בחר להצטרף אל העם היהודי.

זו הייתה התנפלות אנטישמית מכוערת מהזן ששוטף את אירופה בימים אלו. אלא שהפעם, הקריאות האנטישמיות לא הופנו לכיוונו של אדם יהודי, אלא לעבר נפתלי בן יהודה, צעיר מוסלמי מכוויית, שבימים אלו נמצא בשיאו של הליך הגיור, בדרכו להפוך לחלק מהעם היהודי. "זה היה הרגע שבו הבנתי כי אני חלק מהעם היהודי: העם הנרדף", אומר נפתלי ומבהיר, "מאחר שאני מסתובב עם כיפה וציצית, צפיתי שאספוג קריאות אנטישמיות. ואכן, נתקלתי באירועים אנטישמיים, לא פעם מאז שהחלפתי את לבושי ללבוש יהודי. אם זה לא היה עצוב, זה היה יכול להיות מצחיק, שאני כאנטישמי לשעבר, ששנא כל מה שנוגע לעם היהודי, סופג כעת קריאות אנטישמיות.

"בעקבות המקרה ההוא חלחלה לליבי ההבנה כי אנגליה איננה המקום של העם היהודי. יהודי הממלכה צריכים לעלות לארץ ישראל: ביתו של העם היהודי, והמקום היחידי בו יהודים יכולים לחיות בשלווה", הוא קובע.

"השאלה ששינתה את חיי"

נפתלי בן יהודה (25) נולד וגדל רוב חייו בכוויית שבמפרץ הערבי. בצעירותו התנהג נפתלי ככל חבריו הילדים, ללא כל סימן לעתיד לקרות. השינוי בחייו התרחש בעקבות שאלה שנשאל על ידי ידיד נעורים. "מדוע אתה שונא את היהודים?" הוא הקשה. זו הייתה "השאלה ששינתה את חיי", מספר נפתלי.

"השאלה הזו הפתיעה אותי, משום שכוויית נחשבת למדינה אנטישמית במיוחד, לפי כל מדד שהוא", הוא מסביר. "בילדותי ניזונתי מכל הסטיגמות האפשריות נגד העם היהודי, החל מהטענה שהיהודים שולטים על העולם כולו, וכלה בכך שמדובר בעם של גנבים ושקרנים. במדינה שבה התגוררתי אימצו כל מילה מהפרוטוקולים האנטישמים של 'זקני ציון'. כילדים לימדו אותנו כי העם היהודי ומדינת ישראל אחראים לכל הצרות ששוררות במדינות ערב. כמה שזה נשמע לא מציאותי, אלו הן הדעות של רבים מאזרחי המפרץ הערבי. החל מגיל צעיר מלמדים שם את הילדים כי בני העם היהודי מתנכלים למדינות ערב, וכי היהודים אחראים לכך שיש במדינות ערב כל כך הרבה עוני ומחסור. בכלל, לטענתם, כל הצרות של הערבים נובעות מקיומו של העם היהודי ומדינת ישראל".

השאלה הזו הטרידה את נפתלי והובילה אותו להתעניין מאותו יום ואילך בעם היהודי ובמדינת ישראל, במטרה לבדוק האם הדברים שלמד על היהודים נכונים. הדברים שגילה הפתיעו אותו מאוד. "ככל שהתקדמתי עם המחקר שלי, התברר לי כי אין סיבה לשנוא את העם היהודי. לגודל הפתעתי ובניגוד לכל מה שחשבתי עד אז, גיליתי כי בבית המשפט העליון של מדינת ישראל יש שופט ערבי בשם סלים ג'ובראן, ואפילו בכנסת – בית המחוקקים הישראלי, שוהים חברי כנסת ערביים מכמה מפלגות, שמציגים את עמדותיהם ללא כל חשש מהרוב היהודי". בכך לא הסתיימו תגליותיו של נפתלי. למרבה הפלא, התברר לו כי אזרחי ישראל הערביים מרוצים מאוד מהיותם ישראליים, ואינם מסכימים לעבור להתגורר במדינות הערביות האחרות בסביבה. "זה הוכיח לי שאין בישראל יחס מפלה לציבור הערבי, ואף להיפך: שדווקא בישראל הדמוקרטית זוכים הערבים לשוויון זכויות ולזכויות דמוקרטיות מלאות", הוא אומר.

"לאחר שגיליתי את כל הדברים האלו, התחלתי להתעניין יותר ויותר במדינת ישראל. חקרתי את מוסדות השלטון שבה; את המערכת הפוליטית המסועפת שמתקיימת בקרבה; את המקומות הקדושים לעם היהודי ואת האידיאולוגיה של הגופים הפוליטיים שפועלים בתוכה. אבל, הרגשתי עדיין שאינני יודע הכל. לאחר כל הבירורים שעשיתי עדיין לא הכרתי את תורת ישראל, והבנתי כי כל עוד איני מכיר את עיקרי הדת היהודית, חסרה לי הבנה משמעותית ביותר לגבי מדינת ישראל, ולכן החלטתי לחקור את העקרונות הדתיים שלכם.

"במסגרת החיפושים שניהלתי התגלגל לידי ספר העוסק בנכונות התורה. בספר ההוא מוסבר בכישרון רב מדוע תורת היהודים היא אמת. לדוגמה, מוסבר שם כי תורת ישראל היא היחידה שניתנה במעמד העם כולו לעיני מיליוני בני אדם. בניגוד לדתות כאסלאם והנצרות, שם בני אדם יחידים טענו כי חזו בהתגלות כלשהי והובילו לגלי מאמינים שהלכו אחריהם. ביהדות, להבדיל, זה היה שונה. העם היהודי כולו חזה בברקים ובקול השופר בשעה שהתורה ניתנה. זו הוכחה משמעותית לאמיתות תורת ישראל".

התלהבותו של נפתלי גוברת כאשר הוא מסביר עד כמה נכונה תורת ישראל. "הריאיון הזה קצר מדי מכדי להביא את כל ההוכחות והיסודות הנפלאים שמובאים בספר ההוא", הוא אומר, "אך גם מתמצות הדברים ניתן להבין עד כמה תורת ישראל נכונה ומדויקת, בניגוד לכל דת אחרת בעולם".

הבריחה מכוויית

עם סיום קריאת הספר, גומלת בליבו של נפתלי ההחלטה להתגייר. "הבנתי גם שאם אני מעוניין לבחור בדת האמת, אצטרך לנקוט בצעד דרסטי, שכולל את עזיבתה של כוויית. במפרץ הערבי לא ניתן לחיות כיהודי, וודאי לא כמוסלמי שהתגייר, זאת בניגוד למדינת ישראל שמאפשרת למוסלמים לחיות בשטחה ללא כל הפרעה".

באותה תקופה, נפתלי למד את השפה העברית באמצעות מורה מישראל, בו בזמן תכנן את השלב הבא - הבריחה מהמדינה הערבית. בדרך חתחתים הוא יוצר קשר עם ערוץ החדשות 'כאן 11', קשר שמוביל לראיון ראשון שמעניק נפתלי, בו הוא חושף לראשונה את סיפורו ואת כוונתו להתגייר. "לפני הריאיון, סוכם כי הערוץ לא ישדר את התכנית עד לעזיבתי את כווית", הוא מספר. "זה היה מסוכן מדי עבורי להישאר בכוויית לאחר ראיון שכזה. נקל לשער כי המשטרה במקום הייתה עוצרת אותי לאחר פרסום הדברים, אך גם לולא החשש מהמשטרה, האזרחים במדינה ובפרט הסובבים אותי היו עלולים לפגוע בי עד כדי רצח, בשל רצוני לעזוב את האסלאם. עד היום אני נזהר שלא לחשוף פרטים על סדר יומי כמו גם את המיקום שלי, בכדי להגן על חיי. אירופה רוויה בדמם של מוסלמים שהמירו את דתם או פגעו בדת האסלאם".

לאחר שגמלה בליבו ההחלטה לעזוב הכל, הוא תכנן את צעדיו בקפידה, ארז חפצים חשובים, סגר חשבונות פתוחים, רכש כרטיס טיסה לכיוון אחד וערק לאנגליה. חמש שנים לאחר שנשאל לראשונה את השאלה ששינתה את תפיסת עולמו, נפתלי מצא את עצמו צועד ברחובותיה של הממלכה המאוחדת, בדרכו לעם היהודי.

עם הגיעו ללונדון פורסמה הכתבה שנערכה עמו, משרד החוץ הישראלי סייע בפרסומה, וכך העולם הערבי התוודע לסיפורו של המוסלמי המבקש להתגייר. נפתלי בן יהודה הפך בין ליל לדמות מוכרת בכל רחבי המפרץ הערבי. מאוחר יותר הוזמן נפתלי לראיון ברשת BBC בשפה הערבית, וגם אלו שלא שמעו עד אז על סיפורו, התוודעו לכך באמצעות הערוץ הנחשב לאחד מהפופולריים בעולם הערבי. עם הפרסום החלו להגיע השמצות ואיומים על חייו. אך בראיון עמנו הוא מבהיר כי אינו חושש. "אני הולך בדרך הנכונה, ולכן יודע שאין לי ממה לחשוש", הוא אומר.

אך גם ההשמצות שבאו לאחר מכן לא הזיזו את נפתלי מתכניותיו. עם הגיעו ללונדון החל להתדפק על דלתות בתי הדיינות בממלכה, כדי להתגייר. אבל מהר גילה כי מורכבים חייהם של המבקשים להתגייר. לא כל אחד שמבקש להצטרף לעם היהודי, אכן זוכה לעשות זאת. בית הדין הגדול בלונדון דחה את הצעיר מכוויית מספר פעמים; סיפורו נבדק שוב ושוב, ולבסוף לאחר מאמצים מרובים התקבלה בקשתו של נפתלי בן יהודה, והוא החל בהליך גיור. "הרבנים ראו שהתעקשתי ולא וויתרתי, וגם הסיפור שלי הוכיח להם שאני מעוניין באמת ובתמים להיות חלק מהעם היהודי. בכל זאת, עזבתי משפחה ומדינה עשירה ככוויית, כשאיני יודע מה מצפה לי לאחר שאצטרף אל העם היהודי, בו בזמן שלא היה חסר לי דבר", הוא מספר.

איך הגיבה סביבתךבכוויית כאשר נודע לה כי החלטת להתגייר?

"הסביבה שלי הופתעה מאוד מהצעד שלי. זו הייתה הפעם הראשונה בהיסטוריה של כוויית שבה אזרח שמתגורר בשטחה מחליט לנקוט בצעד שכזה, לעזוב את האסלאם ולהתגייר".

דבר לא עמד בפני הצעיר הערבי בדרכו אל העם היהודי, הקשיים שהוערמו בדרכו הוסטו בנחישות האופיינית לו, והיה נראה כי עומד להפוך לחלק מהעם היהודי במהרה. ההכנות התקדמו במהירות, הדיונים בבתי הדין התקיימו אף הם על הצד הטוב ביותר, אך התהליך נבלם עם פרוץ משבר הקורונה.

נגיף הקורונה שינה את הלך החיים ברחבי העולם כולו. האזורים המתויירים ביותר בעולם עד תמול ושלשום התרוקנו מאדם בעקבות פרוץ המשבר. באנגליה, בה התייחסו תחילה בזלזול מה לווירוס, מיהרו לשנות כיוון לאחר שחזו בתוצאות הקטלניות שחוללה המגיפה באיטליה הסמוכה ומיהרו להכריז על מצב חירום. כינוסים נאסרו, ולצד כל מוסדות הדת שנסגרו, גם בתי הדין נעלו את שעריהם. הליך הגיור של נפתלי אשר היה בעיצומו, נבלם רגע לפני שהושלם. הקורונה קטעה את הליך הגיור, והותירה את נפתלי בודד בממלכה.

בימים אלו מצפה נפתלי להשלמת גיורו שנבלם פתאום. האכזבה מבצבצת מקולו כאשר הוא מספר על העיכוב הבלתי צפוי. "קשה לי מאוד", הוא אומר, ומציין כי הוא הוא מודאג במיוחד ממספר הנפטרים היהודים באנגליה כתוצאה מווירוס הקורונה. "עשרות יהודים כבר נפטרו לאחר שנדבקו בווירוס", הוא אומר בצער.

דבר נוסף שמפריע לו, זו הבדידות הקשה עמה הוא מתמודד. "כבר מפורים, אני יושב בדירה שלי לבדי, וזה קשה. קשה מאוד. על פי הוראת הממשלה לא ניתן לקיים אירועים ציבוריים, וזה גורם לכך שאיני יכול להיפגש עם ידידיי בקהילה היהודית, שזה משהו שמאוד חסר לי. עזבתי את כוויית כדי להתחבר אל העם היהודי, כך שעובדת היותי לבדי כעת, מבלי לפגוש את מכרי היהודים, גורמת לי לצער רב".

נפתלי מבהיר כי קודם המשבר הוא היה מעורה מאוד בחיי הקהילה הספרדית המקומית. "אנשי הקהילה קיבלו אותי בסבר פנים יפות ובזרועות פתוחות. הייתי מגיע מדי בוקר לבית הכנסת, מתפלל ולומד, ונפגש עם ידידים רבים. כל זה פסק בבת אחת", הוא מציין.

בנוסף לכל, משבר הקורונה מונע מנפתלי את ההתקדמות בלימודי היהדות. אם תחילה תכנן לחגוג את ליל הסדר במחיצתה של משפחה יהודית, כחלק מלימודיו על החגים היהודיים, מגפת הקורונה הובילה לכך שהוא נאלץ להיוותר לבדו גם במהלך ליל השימורים. "לא חגגתי את ליל הסדר", הוא מציין. "אני גוי עדיין, אז אינני צריך לשמור את החגים. למרות זאת, אני שומר שבת ככל האפשר, וכפי שאתה יודע, לגוי אסור לשמור שבת מלאה, אז אני מדליק פעם אחת במהלך השבת את האור, וכך זה נחשב שאיני שומר את השבת".

ומה בנוגע לעלייה לארץ ישראל?

"אני מעוניין לגדל את ילדיי בארץ הקודש. איני רואה את עצמי נשאר כאן בלונדון. אנגליה איננה הבית שלי, ולא המקום הנכון עבורי להקים משפחה ולחיות את חיי. אני רוצה ומקווה לעלות בקרוב למדינת ישראל".

כאן נפתלי מבהיר כי עלייה ארצה עשויה להיות בעייתית עבורו לנוכח עברו. "בשגרירות התייחסו אלי בצורה לא יפה", הוא אומר. "הגעתי לשערי השגרירות הישראלית כאן בלונדון וביקשתי את עזרתם של העומדים בפתח. גוללתי בפניהם את סיפורי וביקשתי מהם להעניק לי אזרחות ישראלית, אך הם לא קיבלו אותי בצורה יפה. אפילו לא נתנו לי להיכנס למבנה. אני מאמין שכל היחס אלי ישתנה לאחר שאסיים את תהליך הגיור".

עם זאת, נפתלי מצדיק באופן מסויג את יחסם של אנשי השגרירות אליו: "נהלי הביטחון בישראל ובנציגויות שלה ברחבי העולם קפדניות במיוחד. ניתן בהחלט להבין זאת לנוכח מה שישראל עברה לאורך השנים", הוא אומר. לדבריו, "כוחות הביטחון הישראליים חוששים שאולי אני מרגל, ולכן הם עלולים להקשות עלי גם בקבלת אזרחות ישראלית".

"ליברמן טעה כשנלחם בדתיים"

בשעה שאנו משוחחים, מפלגת 'כחול לבן' פורקה כצעד ראשון בדרכו של בני גנץ להקמת ממשלת אחדות יחד עם נתניהו והליכוד. נפתלי אומר כי הוא מזדהה עם הימין הישראלי. "אני קרוב לעמדות שמציגים אנשי הציונות הדתית", הוא מוסיף. על יו"ר 'ישראל ביתנו' אין לו דברים טובים לומר: "ליברמן פתח חזית מיותרת ולא נכונה מול הדתיים. אסור להילחם בדת. ליברמן גם אחראי לחוסר היציבות הפוליטית ששרר בישראל בשנה וחצי האחרונות, על הפגיעה בכלכלה שנגרמה מכך ועל כל המשמעויות האחרות אבל אני חושב שכעת הדברים מסתדרים, ברוך השם".

לסיום מבקש נפתלי לומר ליהודים היושבים בציון: "אנו מתפללים עבורכם יהודי ישראל מדי יום. בעזרת השם נעבור את המגיפה הזו, נשוב לבתי הכנסת, לישיבות ולבני המשפחות שלנו. תהיו חזקים בינתיים".

האם אפשר לעבור גיור אמיתי בדקה? הרב זמיר כהן בסיפור מרתק: