חדשות בארץ
"לכל איש יש שם": טקס יום הזיכרון לשואה בכנסת
בשל משבר הקורונה, טקס "לכל איש יש שם" בכנסת צולם מראש והתקיים במתכונת מצומצמת. הנשיא, ראש הממשלה, יו"ר הכנסת ואישי ציבור נוספים הקריאו את שמותיהם של בני משפחותיהם שנספו בשואה ושל ניצולים שהלכו לעולמם
- גבי שניידר
- פורסם כ"ז ניסן התש"פ |עודכן
נתניהו בטקס (צילום מסך, לע"מ)
טקס "לכל איש יש שם", הנערך מדי שנה בכנסת ביום הזיכרון לשואה ולגבורה, התקיים היום (שלישי) במתכונת שונה ומצומצמת, בשל משבר נגיף הקורונה. הטקס – במהלכו הקריאו אנשי ציבור את שמותיהם של בני משפחותיהם שנספו בשואה ושל ניצולים שהלכו לעולמם – צולם מראש במשך שלושה ימים, תוך הקפדה על הנחיות משרד הבריאות.
המסורת של מפעל ההנצחה הייחודי החלה לפני 30 שנה, בשנת תשמ"ט, ביוזמתו של יו"ר הכנסת דאז, דב שילנסקי, ניצול שואה בעצמו. בטקס השתתפו נשיא המדינה ראובן ריבלין; ראש הממשלה בנימין נתניהו; יו"ר הכנסת בני גנץ ו- 13 נציגים מסיעות הבית השונות; נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות; ראש עיריית ירושלים, משה ליאון; יו"ר הנהלת יד ושם, הרב ישראל מאיר לאו; וניצולי שואה. הרבנים הראשיים אמרו פרק תהילים וקדיש, והחזן הראשי לצה"ל נשא את תפילת "א-ל מלא רחמים".
הנשיא ריבלין, שדבריו הוקלטו מראש, קרא את שמותיהם של בני משפחתו של רעייתו נחמה, שהלכה בשנה שעברה לעולמה. בתחילת דבריו הוא התייחס למשבר הבריאותי הפוקד את ישראל והעולם כולו: "בשבועות האחרונים נדמה שהעולם קפא על עומדו. חיינו נקצבו על ידי מבזקי החדשות, שבישרו על התפשטותו המאיימת של נגיף הקורונה ועל צעדי החירום שנגזרו מהמצב. בתוך הסחרור הזה לא היו לנו לא עבר ולא עתיד, רק ההווה. הזכרונות פינו את מקומם לחששות מפני העתיד לבוא, שתמיד היה עתיד קרוב מאוד: הערב, מחר בבוקר, או מחרתיים. הזמנים לא אפשרו לנו להרחיק ראות. אבל אי אפשר לטעות ברוח המיוחדת של היום הזה, שממלאת את הלב ביראת קודש ומצווה עלינו – זכור".
ראש הממשלה הזכיר את שמות בני משפחתו של חותנו, שנספו בשואה: "חמי, שמואל בן ארצי ז"ל, עלה ארצה בשנות ה- 30 כנער, כחלוץ ציוני. כל משפחתו בפולין נשארה מאחור, והיא כולה הושמדה". בהמשך הקריא נתניהו שיר שכתב בן ארצי לזכרם של הנספים.
(וידאו: איתי בית-און, לע"מ סאונד: ניר שרף, לע"מ)
מוקדם יותר היום, בפתח הדיון המיוחד במליאת הכנסת לציון יום השואה, אמר יו"ר הכנסת כי "מדינת ישראל לא קמה בגלל השואה, אבל היא נושאת ב- DNA שלה מחויבות ללקחי השואה, ומחויבות לשורדי השואה. בימים כאלה, כשאזרחי ישראל נושאים אלינו את עיניהם, האחריות המוטלת עלינו כנבחרי ציבור גדולה שבעתיים".
"עלינו לשמור על המדינה הזאת ועל שתי העוצמות המרכזיות שלה", הוסיף גנץ. "עוצמתה הצבאית כלפי חוץ: להבטיח שישראל תהיה המקום הבטוח ביותר ליהודים ולכלל אזרחיה. ושלעולם לא עוד. לא פחות מכך חשובה עוצמתנו המוסרית – להיות טובים יותר. אור לגויים, במלוא מובן משמעות הביטוי. לדרוש מאיתנו יותר ממה שאנחנו מצפים מאחרים".
"מתוך התפיסה הזאת, אנחנו חייבים לשמור על החוטים שמקשרים בינינו כחברה: בלי אנחנו והם, בלי מחנות, שיותר משהם מקווים להצלחתם – הם מייחלים לכישלון המחנה השני".
יו"ר כחול לבן התייחס בדבריו במרומז להסכם עליו חתם אמש עם ראש הממשלה בנימין נתניהו להקמת ממשלת חירום לאומית, בה יכהנו ברוטציה: "לקחתי על עצמי את המשימה לשמור על הדמוקרטיה, משום שאני מאמין שהיא מקור הכוח המשמעותי שלנו כחברה. עלינו להוות דוגמה לאזרחי ישראל, ודוגמה לכל העמים. ובימים כאלה, כשמגיפה מסוכנת משתוללת, המחויבות הזאת נדרשת יותר. לשמור על המדינה, וגם לשמור על בני הדור ההוא, ההולך ונעלם. הם זקוקים לנו, זקוקים לגב שלנו".
"בימים מאתגרים אלה, כשהבדידות נדרשת מהם על מנת להגן על בריאותם, חשוב שיידעו ניצולי השואה בפרט, וכל אזרחי ישראל המבוגרים שבינינו בכלל, שהם לא לבדם. אנחנו מחויבים לשמור על בריאותם ואנחנו מחויבים לדאוג לרווחתם, הפיזית והנפשית. זה קודם לכל שיקול כלכלי או עסקי. זהו צו מוסרי וקיומי".