"אין לי משפחה": הפתק שהשאירה ניצולת השואה שגופתה אותרה רק כעבור שבועיים

גופתה של ד"ר מגדה גרייס, ניצולת שואה ערירית בת 89, אותרה אמש (שני), ערב יום השואה, בדירתה בבאר שבע, לאחר שככל הנראה היא נפטרה לבד בביתה בערב חג הפסח ואף מכר לא התעניין בשלומה. הערכות הן כי היא מצאה את מותה בעקבות חבלה בראש כתוצאה מהחלקה. ב"צוואה" שנמצאה על דלת ביתה היא כתבה את נסיבות מותה האפשריות, ופירטה את הפעולות שיינקטו לאחר מותה.

גרייס עלתה יחד אמה מרומניה בתום מלחמת העולם השנייה, ועבדה כפתולוגית בבית החולים סורוקה בעיר וכן כמרצה לרפואה באוניברסיטת בן גוריון בנגב. היא התגוררה בגפה בבניין שבו חיו קשישים עריריים אחרים, אולם מכריה תיארו אישה חמה שהייתה "הסבתא של כולם". מי שניסה ליצור עמה קשר הוא מכרה, הרב אברהם יוסף, מנהל חברה קדישא בבאר שבע, שחשדו התעורר לאחר שלא ענתה לשיחתו אמש. הרב יוסף סיפר לחברו שמתנדב בזק"א, שמעון זגורי, כי שוחח עמה קודם כניסת החג, וכעת נותק עמה הקשר. זגורי החליט להזעיק את המשטרה, שמצאה את גופתה.

המכתב שנמצא בדירתה של גרייס

על דלת ביתה של גרייס נמצא מכתב מטלטל, בו סיפרה כי היא חיה לבדה ללא משפחה בארץ או בחו"ל. היא פירטה כי היא מנהלת עיזבון אצל עורכת דין מבאר שבע, והבהירה כי אם תלך לעולמה, זה לא יהיה בנסיבות פליליות, שכן היא "חולה מאוד". גרייס גם ביקשה "להציל את חייהן של שש ציפורים בשלושה כלובים", וביקשה לעדכן את הרב יוסף בדבר מותה.

אסתר רחל, רעייתו של הרב יוסף, סיפרה כי משפחתה שמרה על קשר רציף עם גרייס לאורך שנים. "אבא שלי הכיר אותה וסיפר לאמא שלי שהיא לבדה. משנת 1975 התחיל הקשר עם המשפחה. היא אף פעם לא התחתנה או סיפרה על תקופת השואה, ואנחנו לא יודעים יותר מדי על התקופה הזו.

"בעלי היה מרים אליה טלפון כל שבוע-שבועיים. היא הייתה עצמאית מאוד ולא הייתה מוכנה ללכת לבית אבות. לפי מה שאמרו לנו, מצאו בדירה פתק שבו היא ביקשה שבעלי ידאג לכל ענייני ההלוויה. היא הייתה אישה מדהימה".

ליאת אליספוב, חברת ילדות של גרייס, סיפרה גם כן שהקפידה לטפח את הקשרים שלה עמה, והוסיפה כי לפחות פעם בשבוע היא ערכה אצלה ביקור ושוחחה עמה לאחרונה בערב פסח. "היא הייתה ממש סבתא שלי לכל דבר. קראנו לה סבתא. הביאה מתנות בימי הולדת, הייתה מתקשרת כל יום הולדת", סיפרה. "קראנו לאחיינית שלי על שמה- מגי. למרות שעברנו לבניין אחר עדיין שמרנו איתה על קשר". לדבריה, "היא הייתה חלק בלתי נפרד מהמשפחה שלנו במשך 40 שנה. היא הייתה אישה בריאה ובערב החג מסרה לנו חג שמח, אבל מאז לא שמעו ממנה. היא לא אהבה שיעזרו לה, אהבה להיות לבד".

בזק"א מציינים שלאורך השנה אותרו 34 גופות של עריריים שאין דורש בשלומם כדי הצורך. "זו מגפה שקטה ואלו הרבה פעמים ניצולי שואה, הסבים והסבתות שלנו", אמר אליעזר סמט, מתנדב הארגון. "צריך שכל אחד ידאג לקשיש ערירי, אם זה לדפוק בדלת או להתקשר ולהגיד 'רצינו לראות שהכל בסדר'".

יו"ר הארגון, יהודה משי זהב, אמר כי "אירוני וכואב לטפל בערב יום השואה בגופת ניצולת שואה ששרדה את התופת", וקרא לכלל האזרחים לסייע לאוכלוסיית גיל הזהב. "אנחנו מתחננים – קחו אחריות בבניין המגורים שלכם כדי להציל את שכנינו הגלמודים ממוות אכזרי ומיותר".