דיכאון וחרדות
אולי פספסת משהו חשוב בתוך הבלגן של הקורונה?
מעבר לכל התעסוקה. יש אולי ילד חמוד או ילדה חכמה שלך שלא מבינה מה כל הבלגן. לא מבינה למה לא הולכים יותר לגן, ומתי זה ייגמר
- מיכל רוזנבלום
- פורסם כ"ז ניסן התש"פ |עודכן
(צילום: shutterstock)
אז אחרי שכולם דיברו על הקורונה והקיפו אותה מכול הכיוונים, אני רוצה לשתף אותך בחוויה שלי מהילדות, ולשים לב ביחד אתך שלא פספסת משהו חשוב.
זה היה במוצ"ש. אמא שלי קיבלה טלפון בהול. "מי יהיה עם הילדים? באיזה בית חולים היא? וואי... לא פשוט...".
אני מתחבאת מאחורי הספה, מנסה לצוד כל שבריר של מידע. סרטים רצים לי בראש, מדמיינת מוות, תאונות, לוויות... יורדות לי כמה דמעות... מנסה לא להתערב, לא להוות עול, לתת למבוגרים ממני להתמודד עם מה שנחת עליהם, אבל כן לנסות להבין מה...
אחרי לילה מלא בחלומות, קמתי לבוקר רגוע, בו שיתפו אותי שנולד לי בן-דוד חמוד וקטן מאוד. קטן מאוד. מקווים שהוא יחיה, צריך להתפלל...
אני זוכרת עד עכשיו את ההקלה.
נכון, עצוב לי על דודה שלי שנולד לה "פג" (ככה אימא אמרה...), אבל לפחות עכשיו אני יכולה לשלוח לה ציורים, להכין פרסים לשאר האחים ולהתפלל לד' שהוא יגדל לילד בריא וצדיק.
מה אני רוצה להגיד לך בזה, אמא מדהימה?
אני יודעת שאת עושה מעל ומעבר בשביל לצלוח את הימים האלה. אני יודעת שבלילה, במקום לנוח – את מתכננת את הקייטנה למחר. אני יודעת שאת מנסה לשמור על שפיות ועל אווירה טובה, מורידה מהאינטרנט דפי עבודה ועושה טבלת ניקיון לכל המשפחה.
אבל - אל תשכחי, שמעבר לכל התעסוקה. יש אולי ילד חמוד או ילדה חכמה שלך שלא מבינה מה כל הבלגן. לא מבינה למה לא הולכים יותר לגן, ומתי זה ייגמר. ולמה כל הזמן יש רמקולים, ומה אמרת אתמול לאבא בלילה על מכונות הנשמה, ולמה כולם הולכים עם מסכות, ואם יקנו לה אפיקומן או לא. והיא נורא מתגעגעת לסבתא.
ונכון. את צודקת. לא להכל יש תשובות. וגם את מרגישה את אותו הדבר.
יש תחושה כזאת שעדיף "לטאטא", לא לדבר על זה. "הם עוד קטנים", "שלא ילחצו...", "למה לפתח להם חרדות?!".
לצערי, הפחדים כבר כאן. חוסר הוודאות מרחף גם על הילדים. הם מרגישים שגם את דואגת. שגם את קצת חסרת אונים.
אז אפשר "לשחק" כאילו הכול רגיל, וזו בסה"כ חופשת פסח ארוכה ו"איזה כיף"...
אבל אפשר לעשות פה עוד בחירה. לבחור לתת להם מקום אמפתי לבטא את הרגשות שלהם, לספר ממה הם הכי מפחדים ולמה הם ממש מתגעגעים.
לתת מקום - זה לא אומר שחייבות להיות לך תשובות.
זה כן אומר להקשיב. להכיל את הפחד. לתת להם לבטא אותו עם פלסטלינות, תחפושות וכן... לא לפחד לנגב גם את הדמעות.
מיכל רוזנבלום היא גרפולוגית ומטפלת רגשית מטעם מחלקת "נפשי בשאלתי".
מרגישה שאת קורסת? נגמרו לך האנרגיות שהיו לפני שבועיים?פני אל מחלקת "נפשי בשאלתי" בהידברות. לקבלת ייעוץ חייגו 073-3333331 או במייל sarap@htv.co.i