10 התעלומות הגדולות של הקורונה שעדיין לא פתרנו

חוקרים ברחבי העולם מנסים ללמוד כמה שיותר על נגיף הקורונה, במטרה למצוא את הדרכים הטובות ביותר להילחם בו. למרות המאמצים הרבים, עדיין יש לא מעט שאלות פתוחות, שהתשובות עליהן לא ברורות כלל. אספנו לכם 10 תעלומות קורונה מסקרנות במיוחד.

הנגיף עובר באוויר, או לא?

זוהי אחת השאלות הגדולות ביותר הנוגעות לקורונה: האם הנגיף עובר בצורה טיפתית בלבד, או גם באוויר? ההבדל בין שתי צורות ההדבקה משמעותי מאד. הדבקה טיפתית נפלטת מהגוף בעיטוש, שיעול או אפילו דיבור, מגיע עד למרחק מסוים (2-4 מטרים) ולאחר מכן נופל אל הרצפה. לכן אדם שנמצא במרחק גדול מהחולה – לא יידבק. גם אדם שיעבור באותו מקום לאחר מספר דקות לא יוכל להידבק. לעומת זאת, נגיף שעובר גם באוויר נותר באוויר עצמו במשקל קל מאד, וגם נע באוויר במשך זמן רב. לכן, הוא עלול להדביק גם אנשים שנמצאים במרחק גדול מהחולה. לעיתים, נגיפים כאלה אפילו עוברים במערכות אוורור וכדומה.

והקורונה? לא ברור. בשלב הראשון חשבו שהוא מידבק באוויר, לאחר מכן קבע ארגון הבריאות העולמי שההדבקה היא טיפתית בלבד. אך מחקרים שונים מצאו שאריות של הנגיף בדגימות אוויר שנלקחו ממקומות שונים בהם שהו חולי קורונה גם לאחר זמן רב. ישנו מספר לא מבוטל של מחקרים שמראים כי הנגיף עובר באוויר וגם שורד על משטחים שונים. האם הוא גם מידבק בצורה כזו? עדיין לא ברור לחלוטין. הקביעה המוחלטת לגבי צורת ההעברה של הנגיף עלולה לארוך מספר שנים.

למה חוש הריח והטעם נעלמים?

חולי קורונה רבים מדווחים כי אבדו זמנית את חוש הריח או הטעם. במקרים רבים זה אף היה הסימן הראשון להידבקות, ולעיתים אף היחיד. ההערכות סביב העולם הן שבין 30-70 אחוזים מהחולים סובלים מן התופעה. חלק מהמחקרים מנסים לגלות האם אפשר להשתמש בתופעה הייחודית הזו כדי לגלות את הנגיף מוקדם יותר.

אך יש לציין שגם לפני הופעתו של נגיף הקורונה, 40% ממקרים של אובדן חוש הריח נגרמו בגלל זיהום של דרכי הנשימה העליונות על ידי כ-200 סוגים שונים של נגיפים. כיום מדברים על בין 10-15 אחוזים מהמקרים הללו כנגרמים על ידי נגיפי קורונה. הסיבה לכך איננה ברורה. יתכן שהנגיף עצמו יוצר נזק בקצות העצבים התחושתיים בגג האף, שאחראים לתחושת הריח. יתכן שהוא גורם לבצקת באף, שמפריעה לחלקיקי הריח להגיע אל העצבים הללו. או אולי הסיבה אחרת? עדיין לא ידוע.

למה הלב נפגע מהקורונה?

פרופסור רן קורנובסקי, מנהל המערך הקרדיולוגי בבית החולים בילינסון ובבית חולים השרון, דבר בראיון על העובדה שהקורונה מערבת לעיתים גם את הלב – אף שהפגיעה העיקרית שלה, כידוע, היא לריאות. לדבריו, הקורונה עלולה לגרום לנזקים שונים ללב – כמו נזק דלקתי, הפרעות קצב, הפרעות הולכה ולפעמים אפילו דום לב. לדבריו, לעיתים הזיהום שנוצר מהקורונה הוא זה שיוצר עומס על הלב, ובעקבותיו נזק, ובמקרים אחרים – הנגיף עצמו תוקף את הלב. כאשר הלב מעורב בפגיעה מהקורונה, מקרי התמותה רבים יותר. ועוד דבר: אחד מכל חמישה חולי קורונה יסבול מנזק כלשהו ללב.

למה זה קורה? הרופאים והחוקרים לא בטוחים. יתכן שהלב נפגע כיוון שיש מחסור בחמצן בגוף בעקבות הנזק לריאות. יתכן שהנגיף בעצמו תוקף את הלב, ויתכן שהנגיף רק חודר אל התאים של הלב – ומערכת החיסון תוקפת את הלב עצמו בניסיון לסלק אותו משם. לא ידוע בוודאות. עם זאת כדאי לדעת שבישראל, המקרים של סיבוכים קשים בלב בעקבות הקורונה הם מועטים.

למה המחלה מחמירה דווקא בשבוע השני?

אין עדיין מחקרים ברורים בנושא, אך דיווחים רבים מראים שהתופעות של הקורונה מחריפות אחרי שבוע של מחלה. לעיתים, החולה עובר את השבוע הראשון בקלות – אך לפתע, בשבוע השני, מצבו מחמיר. דוגמה כזו אצל אדם מוכר היא זו של בוריס ג'ונסון, ראש ממשלת בריטניה. לאחר שבוע קל יחסית שבו סבל מחום, מחלתו החמירה, והוא אושפז במחלקת טיפול נמרץ בשבוע השני. זה קורה אצל אנשים רבים: השבוע הראשון עובר בקלות יחסית, ולפתע החום עולה, מופיע קוצר נשימה וניתן לזהות דלקת ריאות.

איך זה קורה, ולמה? הרופאים מנסים להסביר, אך התשובה לא לגמרי ברורה. פרופסור אלון גרוסמן, מנהל מחלקת פנימית ב' בבית החולים בילינסון, טוען שהתגובה הדלקתית החזקה שהווירוס גורם מתפתחת במשך כמה ימים, וזו הסיבה לתופעה. אחת השאלות שמעסיקות את הרופאים בשל התופעה הזו, היא האם כדאי לתת לחולים טיפול אנטי-דלקתי מיד בתחילת המחלה, גם ללא תסמינים קשים, כדי למנוע התפתחות של דלקת בהמשך.

למה גברים חולים ומתים יותר?

מחקרים במקומות רבים בעולם מראים שישנם יותר גברים שנדבקו בנגיף הקורונה מאשר נשים. במחקר בסין התגלה כי 60% מהנבדקים שנדבקו בקורונה היו גברים. עם זאת, מדובר בנתון לא חד משמעי – בדרום קוריאה, למשל, יש יותר נשים חולות מאשר גברים, והגברים מהווים רק 38% מהחולים.

עם זאת, נתון חד-משמעי יותר הוא העובדה ששיעורי התמותה מקורונה גדולים יותר אצל גברים מאשר אצל נשים. במחקר בסין נראה היה ש-2.8% מהגברים מתים מהנגיף, לעומת 1.7% מהנשים. בניו יורק, 60% ממקרי המוות שנבדקו עד 9 באפריל היו גברים. בצרפת ובאיטליה מתו פי שניים גברים מאשר נשים, וגם בדרום קוריאה, שבה אחוז החולים הגברים היה נמוך, כאמור, שיעור התמותה שלהם היה גבוה מזה של הנשים פי שניים.

מהי הסיבה לכך? לא ברור. יתכן שהסיבה היא שגברים נוטים יותר לסבול ממחלות רקע כמו אסתמה, סוכרת, מחלות לב ולחץ דם וכדומה. הם גם נוטים יותר לעשן ולשתות אלכוהול. סברה אחרת היא שההורמונים השונים משנים את התגובה של הגוף לפגיעה של הקורונה. ישנם גם רבים שטוענים כי באופן כללי, מערכת החיסון של גברים חלשה יותר מזו של גברים. אך ידיעה ברורה בנושא – אין לאיש.

ולמה ילדים נפגעים פחות?

האם ילדים נדבקים בקורונה? בתחילה חשבו שלא, עכשיו יודעים שכן. אבל המציאות בשטח היא שבמרבית המקרים, לילדים אין תסמינים כלל, או שיש להם רק תסמינים מועטים. במחקר בסין התברר שרק אצל 5% מהילדים נצפתה מחלה משמעותית בעקבות הקורונה. יש בכך קושי משמעותי: קשה יותר לאבחן ילדים, כך שהם עלולים להפיץ את הנגיף בקלות רבה יותר.

בארצות הברית הנתונים מראים כי רק 1.7% מהחולים הם בני 18 ומטה, בעוד ששיעורם של הילדים בגילאים אלה באוכלוסיה עומד על 22 אחוזים. גם בישראל – 4% מהחולים הם בני פחות מ-9, אף על פי שחלקם באוכלוסייה עומד על 18%. יש לציין שהדבר שונה משמעותית מהאופן שבו משפיעה השפעת על האוכלוסייה – נגיף השפעת פוגע דווקא בילדים באחוזים גבוהים, וגם הסיבוכים פוגעים בעיקר בילדים ופחות במבוגרים.

אבל למה זה? הרופאים לא יודעים. יתכן שהקולטנים שעל תאי מערכת הנשימה מפותחים פחות אצל ילדים, והנגיף לא מצליח להיקשר אליהם, כך שהזיהום שנוצר קל יותר. יתכן גם שילדים נוטים לסבול מזיהומים נגיפיים של דרכי הנשימה לעיתים קרובות, כך שגם אם מופיע נגיף נוסף – הקורונה – הוא אינו גורם לתגובה חיסונית חריגה של הגוף.

למה מעשנים חולים פחות – אבל מסתבכים יותר?

בשלב הראשון היה ברור וגם הגיוני למדי, שעישון הוא גורם סיכון בכל מה שקשור לקורונה, הפוגעת בדרכי הנשימה. אך מחקרים מהשבועות האחרונים מראים שיש כאן מורכבות גדולה יותר. מחקר בסין גילה שמעשנים דווקא נדבקים בקורונה פחות מלא-מעשנים. מחקר שנערך באחד מבתי החולים בווהן גילה שרק 1.4% מהמאושפזים היו מעשנים.

למה המעשנים נדבקים פחות? לחוקרים אין שמץ של מושג.

עם זאת, המעשנים שכן נדבקים – נוטים יותר מאחרים למחלה חמורה. המחקרים מראים שבקרב חולים שהזדקקו להנשמה, בקרב אלו שנזקקו לטיפול נמרץ וגם בקרב המתים – אחוז המעשנים כפול מאחוז המעשנים בקרב החולים שמצבם קל. הנתון הזה, לפחות, מובן יותר. ריאותיהם של מעשנים כבדים ודרכי הנשימה שלהם מודלקות מעט באופן קבוע. כאשר הנגיף מגיע לריאות של מעשן, הוא מוצא בהן מצע טוב להתפתחות, בדומה למה שמתרחש אצל אנשים שסובלים ממחלת ריאות כרונית. הגוף, כמובן, מתקשה יותר להתמודד במצב כזה. החדשות הטובות הן שהפסקה של העישון מקטינה את הסיכון לסיבוכים. ככל שמעשנים פחות – הסיכון לסיבוכים פוחת גם הוא.

האם אפשר להידבק בקורונה פעמיים?

מדענים רבים עוסקים רבות בשאלה החשובה הזו. האם מי שחלה בקורונה והחלים – מחוסן כעת מפני הידבקות? או שמא אפשר להידבק בו גם פעמיים ושלוש? התשובה אינה ברורה. באופן עקרוני, כפי שקורה במחלות נגיפיות אחרות, ברגע שהמערכת החיסונית של הגוף פוגשת בנגיף – היא מייצרת נוגדנים, ואלו מונעים מהגוף להידבק בשנית. בהנחה שהדבר פועל באופן זהה גם בנגיף הקורונה, מנסים כעת מדענים לייצר תרופה מן הנוגדנים שהתפתחו אצל חולים שהחלימו. אך ישנן עדויות שונות מרחבי העולם לכך שגם חולים שהחלימו – עלולים להידבק שוב.

למה במדינות מסוימות מתים יותר, ובמדינות אחרות – פחות?

תופעה מוזרה במיוחד שנקשרת לנגיף הקורונה היא זו של שיעורי התמותה במדינות השונות. על פי נתונים שונים, שיעור התמותה באיטליה עומד על 12.8% - שיעור התמותה הגבוה בעולם כתוצאה מהקורונה. ברוסיה, לעומת זאת, שיעור התמותה הוא הנמוך ביותר – 0.8% בלבד (ישראל, אגב, קרובה לכך מאד, עם 0.9 אחוזי תמותה). אחוזי התמותה בשאר המדינות בעולם נעים בין המספרים הללו. בספרד, למשל, עומד שיעור התמותה על 10.2%, בעוד שבפורטוגל השכנה הוא עומד על 2.9% בלבד. בצרפת עומד אחוז התמותה על 10.6%, ובשוויץ הסמוכה אליה הוא עומד על 4.1%.

איך זה יתכן, ומה גורם להבדלים הגדולים כל כך? ישנם הטוענים כי ההבדלים נובעים מכמות הבדיקות השונה בכל מדינה. אחרים מטילים את ההבדלים בתגובה השונה של ההנהגה במדינות השונות, כמו באיזה שלב הוחלו הגבלות, סגרים והקפדה על ריחוק חברתי. אך ההבדלים העצומים כל כך בשיעורי התמותה אינם יכולים להיות מוסברים בטענות אלה בלבד.

ישנן השערות רבות בנושא. ההשערה הבולטת ביותר – אף שאין לה עדיין ביסוס מדעי – היא שהבדלים גנטיים הם הגורמים להבדלים. פרופסור אלון גרוסמן מבית החולים בילינסון אמר בראיון כי ניתן לראות בארצות הברית הבדלים משמעותיים בתמותה בין שחורים ללבנים. ידוע גם שישנם הבדלים גנטיים משמעותיים בין אנשים אסיאתיים לבין שאר העולם, שמתבטאים בין השאר בעמידות למחלות שונות. ההשערה הזו נראית סבירה, אך כאמור, היא עדיין לא מבוססת מספיק כדי להוות פתרון ודאי לתעלומה.

העדויות מועטות, אמנם, אך אי אפשר להתעלם מהן. בדרום קוריאה, למשל, מדווח על 51 אנשים שזוהו כשליליים לנגיף לאחר שחלו בו – אך בדיקות נוספות התגלו כחיוביות. איך זה קורה? לא ברור, כמובן. ההשערות מתחלקות לשתיים: השערה אחת היא שהבדיקות השליליות של אותם אנשים פשוט היו שגויות. ההשערה השניה היא שהנגיף מסתתר בתאי הגוף, ולאחר זמן מה "מפעיל" את עצמו מחדש.

מחקרים בסין הראו שלחלק מן החולים שהחלימו מקורונה, יש בגוף רמות נמוכות מאד של נוגדנים לנגיף – כלומר יתכן שהם אינם מוגנים באמת מהדבקה חוזרת. מצד שני, מחקר שנערך על קופי רזוס גילה שלאחר שהקופים הודבקו בנגיף והחלימו – הם לא חלו בשנית גם כאשר נחשפו לנגיף. אז אפשר להידבק פעמיים, או לא? אף אחד לא באמת יודע.

מה יקרה לכולנו בקיץ?

נגיף השפעת המוכר לנו, הוא נגיף עונתי. הוא נפוץ בחורף, אך נדיר בקיץ. האם גם הקורונה פועלת באופן דומה? החוקרים לא באמת יודעים.

על פי העדויות, גם במדינות שכרגע חם בהן, ישנן התפרצויות של קורונה – כמו באוסטרליה למשל. לעומת זאת, ישנם מספר מחקרים – אם כי מועטים יחסית – שגילו שהנגיף מתרבה בקלות רבה יותר באזורים קרים, לעומת אזורים חמים. על פי מחקרים מסוימים, ככל שהטמפרטורות במדינה גבוהות יותר, וככל שאחוזי הלחות גבוהים יותר – כך שיעורי ההדבקה נמוכים יותר. למרות זאת, הנגיף הגיע למדינות בכל רחבי העולם, בכל סוגי האקלים, כך שלא ברור האם הנגיף עתיד להיעלם או להיחלש בקיץ. נותר לנו רק לחכות ולגלות.