התעלמות מוחלטת או התעוררות מאוחרת: כך מתמודדות מדינות העולם עם הקורונה

אין יום שלא מביא עמו ידיעות חדשות ומעציבות על השלכותיה של מגפת הקורונה על מדינות העולם. אין יבשת שלא טעמה את נחת זרועו של הווירוס הקטלני, אין מדינה בעולם שלא שינתה מדיניות בעקבות פרוץ הנגיף ואין כמעט אנשים בעולם שחייהם לא השתנו בעקבות המשבר ששוטף את העולם כולו. יצאנו לסקור את התנהלותן של המדינות השונות סביב המשבר המטלטל.  

(קרדיט: shutterstock)

בלארוס:

החיים ממשיכים כרגיל ב'דיקטטורה האחרונה באירופה'

בלארוס נחשבת למדינה נדירה בנוף האירופי. המדינה שגובלת ברוסיה ממזרח הוגדרה זה מכבר על ידי מחלקת המדינה האמריקנית כ'דיקטטורה האחרונה באירופה'. בבלארוס לא מתרגשים מהנגיף שהכניס רבות מהמדינות השכנות לסגר, אלא ממשיכים בחיי היום יום כמעט כרגיל.

מנהיג בלארוס, אלכסנדר לוקשנקו, מוביל את הטון הפייסני ביחס לקורונה. לטענתו, העולם כולו לוקה ב"פסיכוזה". הוא מאמין כי החקלאים צריכים להמשיך לעבוד כרגיל משום ש"הטרקטור והשדות ירפאו את כולם", כדבריו. לוקשנקו גם מעניק 'דוגמה אישית' לאזרחים ומתרועע עם אנשים שהוא פוגש, בלי להקפיד על כל אמצעי הזהירות שהונהגו ברוב מדינות העולם. הנשיא גם המליץ לאזרחים על שטיפת ידיים עם וודקה, ועל הזעה בסאונה – פתרון שלדבריו יוכל להגן על הגוף מפני הקורונה.

למרות חוסר המעש שהציגה הממשלה במדינה, גם בבלארוס הודיעו על נקיטת אמצעי זהירות שונים, גם אם קלים, שנועדו למנוע הדבקה המונית בקרב האוכלוסייה. במסגרת הצעדים שנקטו הרשויות במדינה, הוצבו מצלמות תרמיות בכניסה לאצטדיונים במדינה, זאת במטרה לאבחן את חום הגוף של הנכנסים. למותר לציין כי אין מדינות רבות בעולם שעדיין מפעילות אצטדיונים מלבד בלארוס, כך שלמרות אמצעי ההגנה המעטים, החיים בבלארוס נמשכים כרגיל.

מה הסיבה להתנהלות המוזרה של בלארוס? מומחים למדינה המזרח-אירופית חלוקים בדעותיהם. יש כאלו המסבירים זאת במצב הכלכלי הקשה במדינה, שמונע מהנשיא לקבל החלטות קשות שיפגעו עוד בכלכלה המתפוררת. להערכתם, לוקשנקו חושש מקריסת משטרו במקרה שיטיל הגבלות על הכלכלה. פרשנים אחרים אומרים כי מדובר במדיניות שאין מאחוריה כל היגיון, כאשר המטרה היחידה היא הצגתו של לוקשנקו כמנהיג בעל חזון ותקווה שנוסך באזרחיו רוגע ושלווה.

בלארוס (קרדיט: shutterstock)

רוסיה

מסך עשן תקשורתי

בזמן שהשכנות באירופה דיווחו על אלפי מתים ורבבות נדבקים, ברוסיה שררה אדישות רבה. המדינה שחולקת גבול באורך של 4,200 קילומטרים עם סין – מוקד ההתפרצות של המגיפה, דיווחה על כמות קטנה של נדבקים. התקשורת הרוסית דאגה לדווח החל מתחילת המשבר, כי רוסיה היא אי של יציבות בתוך הכאוס ששורר בעולם בעקבות פרוץ נגיף הקורונה, והפדרציה הרוסית מיהרה לסייע למדינות אחרות. כך לדוגמה, נשלחו מטוסי ענק לאיטליה, לסרביה ולארה"ב כשהם עמוסים בציוד רפואי, שנועדו להקל על המדינות הללו בהתמודדות מול מגפת הקורונה. אך הנתונים שהגיעו ממדינת הענק באותה תקופה היו מחשידים למדי. כך לדוגמה, במהלך חודש ינואר דווח על עלייה של 40% במקרי התחלואה בדלקת ריאות במדינה – סממן בולט של נגיף הקורונה, בעוד המקרה הראשון בו נחשף חולה קורונה מאומת במדינה התרחש רק ב-31 לינואר.

האדישות הרוסית הסתיימה בעקבות שיחה שערך נשיא רוסיה, וולדימיר פוטין, עם ראש עיריית מוסקבה, סרגיי סוביאנין, שבו דחק האחרון בנשיא להחמיר את המאבק בנגיף. כחלק מהחמרת הצעדים, נסגרו גבולות המדינה והוטל סגר על מוסקבה. אחרי שינוי המדיניות, בימים האחרונים השתנה גם הטון. בדברים שנשא פוטין לפני מספר ימים אמר: "יש לנו הרבה בעיות. אין לנו במה להתפאר, ואין סיבה שנעשה זאת. אנחנו בהחלט איננו יכולים להרשות לעצמנו לנוח... עדיין לא עברנו את שיא המגפה".

בינתיים, סנאטורים דמוקרטים בארה"ב מאשימים את רוסיה בהפצת 'פייק ניוז' במדינות שונות ברחבי העולם, במטרה לפגוע באמון העולמי במדינות המערב. הסנאטורים האמריקנים קישרו את ההתנהלות הרוסית לניסיון שלה להפיץ 'פייק ניוז' בארה"ב, כחלק מההתערבות במערכת הבחירות האמריקנית הצפויה להתקיים השנה.

רוסיה (קרדיט: shutterstock)

סינגפור

ממודל חיקוי, לכישלון מהדהד

בשנת 2003 הכתה מגפת הסארס בסינגפור. הרשויות למדו באותם ימים את הלקח ונערכו לפעם הבאה שלא תבוא. עם פרוץ מגפת הקורונה, האמינו במדינה האסייתית כי הלקח מהמגפה הקודמת נלמד, וכי הפעם סינגפור תוכל למגפה. ואכן, בתחילה המדינה האסייתית התמודדה עם המשבר בצורה טובה במיוחד.

סינגפור, מהמדינות המתקדמות והיעילות ביותר בעולם, עוקבת אחר אזרחיה באופן הדוק במיוחד כל העת, אמצעי שימושי במיוחד בימים של מגפות. בנוסף, מערכת הבריאות במדינה היא מהיעילות והמתקדמות ביותר בעולם, והדבר אולי הכי חשוב במאבק מול נגיף מדבק במיוחד – לסינגפור יש גבול יבשתי אחד בלבד, עם מלזיה, המאפשר מעקב ופיקוח הדוק אחר הנכנסים אל המדינה.

עד לפני כחודש, המדינה בת 5.7 מיליון התושבים זכתה לתשבחות רבות על מאבק מוצלח במשבר. לכל אורך המשבר, החיים בסינגפור נמשכו כמעט כרגיל, ולמרות הצפיפות הרבה ששוררת בה והעובדה כי רבים מאזרחיה מתגוררים זה לצד זה במגדלי ענק – סינגפור הצליחה לנהל את המשבר באופן שהוגדר כמודל לחיקוי.

המגמה הזו התהפכה בימים האחרונים. מסתבר כי הרשויות התעלמו במשך תקופה ארוכה מהנעשה במעונות העובדים הזרים במדינה, והבדיקות הקפדניות שנערכו בקרב האוכלוסייה הכללית לא נעשו בקרב העובדים הזרים שחיים בצפיפות במעונות ברחבי המדינה. אי-ההתייחסות לקהילת העובדים הזרים הגדולה במדינה התבררה כטעות קשה עבור המדינה שבמשך תקופה ארוכה הצליחה להיאבק בווירוס היטב מבלי להטיל מגבלות על האזרחים.

במטרה להתמודד עם הגל השני של הנדבקים הודיעה סינגפור על הפסקת פעילות חברת התעופה 'ג'ט אסיה איירוויז' בקו עם מיאנמר. הפסקת הטיסות לא הועילה. לאחר ימים ספורים החלו לנסוק מספרי הנדבקים החדשים. בעקבות כך המשיכו הרשויות במדינה, בהידוק ההגבלות על האזרחים. ב-22 במרץ כבר נסגרו גבולות המדינה לכניסת תיירים, וב-24 במרץ נסגרו כל מקומות הבילוי ונאסרה התכנסות של יותר מ-10 אנשים. צעד שהמדינה נמנעה עד אז מלהכריז עליו.

מספר הנדבקים המשיך לזנק, וזה הוביל את הממשלה המקומית להחריף עוד את המאבק בנגיף. ב-3 במרץ, בתי הספר ורוב מקומות העבודה נסגרו. וב-7 באפריל הודיעה סינגפור על איסור כל סוג של התכנסות ציבורית ופרטית ברחבי המדינה. סגר מלא הוכרז במדינה הצפופה.

ממודל לחיקוי, שכלל מאבק מוצלח בקורונה ללא הטלת מגבלות על האזרחים - הפכה סינגפור למדינה הנתונה תחת סגר, עם מספר נדבקים ההולך ועולה מיום ליום.

סינגפור (קרדיט: shutterstock)

צרפת

התעוררות מאוחרת

במטרה להיאבק בווירוס הקורונה גייסה הרפובליקה החמישית את כל מה שהיה בהישג ידה. בין היתר גויס למערכה צבא צרפת, הנחשב לאחד הצבאות הטובים בעולם, על מסוקיו, מטוסיו ומערכות השינוע האדירות שיש ברשותו. אך מסתבר כי גם הצבא הצרפתי נפגע מהווירוס. בימים האחרונים נערך מבצע בדיקות רחב היקף מעל גבי נושאת המטוסים היחידה של צבא צרפת "שארל דה גול", והתוצאות שהגיעו הביכו את צרפת. כשליש (למעלה מ-700) מהמלחים ששהו על נושאת המטוסים נמצאו נגועים בווירוס.

אך זו הבעיה הקטנה שעמה מתמודדת צרפת בימים אלו. המדינה, שמובילה יחד עם גרמניה את הטון באיחוד האירופי כולו, ניזוקה בצורה קשה במיוחד מהנגיף. בצרפת התגלו למעלה מ-100 אלף נגועים ונספרו כ-20 אלף מתים. כלי תקשורת במדינה מאשימים את הנשיא, עמנואל מקרון, בתגובה מאוחרת. נשיא צרפת אשר ביקש תחילה להימנע מפגיעה בכלכלה הצרפתית, נמנע זמן רב מנקיטה בצעדים קיצוניים עד שאולץ לעשות זאת בשל מספרי הנדבקים והמתים הגבוה. ההתעוררות המאוחרת הזו עלולה לעלות ביוקר לצרפתים ולהוביל גם לסופה של הקריירה הפוליטית של מקרון.

יש לציין כי משבר הקורונה פגע קשות בצרפת ובמדינות נוספות באירופה בגלל הפוליטיקה האזורית של היבשת, המאפשרת מעבר ממדינה למדינה ללא צורך בהטלת וויזה. עקרון זה מנע מהפוליטיקאים באירופה לחסום את גבולותיהן, וכך פשטה המגפה במהירות רבה.

צרפת (קרדיט: shutterstock)

שבדיה:

מצפה ל'חיסון עדר'

גם עכשיו אחרי שכ-1,300 בני אדם מצאו את מותם במדינה בעלת כ-10 מיליון התושבים, שבדיה לא מגבילה את אזרחיה ונמנעת מלהטיל סגר או הגבלות אחרות על התושבים. את המדיניות השבדית מוביל האפידמיולוג הראשי של המדינה, אנדרס טנגל. המדינה האירופית מפקידה את ניהול המשבר בידי המומחים, בעוד הממשלה עצמה נמנעת מלהתוות את הטון המרכזי.

כצפוי, המדיניות השבדית המקלה הובילה למותם של רבים עד כה. במדינה נרשמו מספרים גבוהים של מתים כתוצאה מהווירוס, יותר מרוב המדינות השכנות, לפי יחס של כמות התושבים המתגוררים בהן. רבים ממקרי המוות אירעו בבתי האבות במדינה, שבחלקם הצוותים העובדים בהם לא מקפידים על חבישת מסכות הגנה וכפפות. עם זאת, הרשויות במדינה העשירה פרסמו הנחיות שנועדו להגן על הזקנים והורו על עוצר ביקורים בבתי האבות השונים. כמו כן, בשבוע זה החלו הרשויות בביצוע בדיקות המוניות. תחילה ייבדקו הצוותים הרפואיים, כאשר המטרה הסופית היא להגיע ל-150 אלף בדיקות בשבוע.

חלק מהמומחים מאמינים כי המדיניות השבדית היא טעות ואסון שיביא למותם של רבים. אחת מהם היא לנה איינהורן, וירילוגית שנחשבת לאחת מהקולות החריפים ביותר נגד המדיניות השבדית, שמכנה את התנהלותה של המדינה "כישלון עצום. הם הרי אמרו כל העת שמטרתם הראשונה היא להגן על הזקנים, שכעת הולכים לעולמם בהמוניהם". איינהורן קראה לראש ממשלת שבדיה, סטפן לופבן, לשנות את החוק במדינה, באופן שיאפשר לרשויות לנהל את המשבר גם בניגוד לדעתם של המומחים וארגון הבריאות המקומי, דבר שלא נעשה עד כה.

אך, בניגוד למדינה כבלארוס, לשבדיה יש מערכת בריאות חזקה מאוד, מהטובות בעולם, וגם מדיניות סדורה. צוות המומחים שמנהל את המשבר במדינה מעוניין להביא להידבקות האוכלוסייה כולה, באופן כזה שאזרחי שבדיה ייפתחו 'חיסון עדר' אוטומטי, זאת תוך בידוד מלא של המבוגרים והאוכלוסייה החלשה, בצעד שנועד גם להגן על האזרחים וגם למנוע פגיעה בכלכלה. האם התקווה הזו אכן תתממש? ימים יגידו.

שבדיה (קרדיט: shutterstock)

סעודיה

מלחמת נפט

המקומות החשובים לאסלאם שוממים מאדם זה תקופה ארוכה. זמן קצר לאחר פרוץ מגפת הקורונה, הורו השלטונות בריאד על הפסקת התיירות לערים הללו מכל רחבי העולם הערבי. הביטול מנע מכ-19 מיליון מוסלמים ברחבי העולם מלהגיע לסעודיה.

אולם סעודיה כמדינות אחרות בעולם, גילתה אף היא שלא הצליחה למנוע את חדירת הנגיף לשטחה. בתאריך ה-2 במרץ דיווחו הרשויות במדינה על מקרה ראשון של קורונה במדינה. כדי להתמודד עם הנגיף הן הטילו עוצר על האזרחים.

מה שעומד במוקד ההתעניינות הסעודית בימים אלו, הוא שוק הנפט העולמי. הממלכה הסעודית מתמודדת עם ירידה דרמטית במחירי הנפט, שצנחו בכ-25% מתחילת השנה. הצניחה במחירים נובעת מהפסקת ענפי מסחר רבים בעולם, מה שגרם להורדת הביקוש לנפט. בנוסף, רוסיה החלה להפיק נפט בכמויות משמעותיות כדי להפיל את תעשיית פצלי הנפט בארה"ב, שחדרו לשוק הנפט והצליחו לדחוק מדינות עתירות אנרגיה כרוסיה.

סעודיה (קרדיט: shutterstock)

ברזיל

עימות בין הנשיא לשר הבריאות

המדינה הגדולה ביותר בדרום אמריקה חלוקה בימים אלו. מושלים במדינות השונות הורו על הטלת סגר, בניגוד לעמדת הנשיא, שהתעמת עם התכנית להכניס את המדינה לעוצר כללי. עם זאת, העימות המשמעותי יותר פרץ בין נשיא ברזיל, ז'איר בולסונרו, לשר הבריאות שלו, לואיז אנריקה מנדטה, אשר מתח ביקורת פומבית על מדיניות הנשיא במשבר. לאחר סאגה ארוכה, המתיחות הובילה את נשיא ברזיל לפטר את מנדטה מתפקידו.

בולסונרו קורא לאזרחים מבוגרים וחולים להכניס את עצמם לבידוד, אך דוחק במושלי המדינות שאינם כפופים אליו בעניין זה, לפתוח את המדינה, זאת במטרה שלא לפגוע בכלכלה הברזילאית הרעועה גם כך.

ברזיל (קרדיט: shutterstock)

איטליה וספרד

כך קרסו המדינות העשירות באירופה

העיר ברגמו היא מהעשירות בערי איטליה. ברגמו ממוקמת במחוז לומברדיה שבאיטליה, מזרחית לעיר החשובה מילאנו. עד לפני פרוץ משבר הקורונה, לא רבים שמעו על העיר, על אף שהייתה יעד פופולרי למדי עבור תיירים. משבר הקורונה שינה את אופי העיר, והפך את ברגמו לאזור מוכה אסון, ולמקום שנפגע באופן הקשה ביותר מווירוס הקורונה, באיטליה ואולי באירופה כולה.

המומחים מעריכים כי ישנן מספר סיבות עיקריות להתפשטות הווירוס באיטליה. הם מציינים כי האוכלוסייה המתגוררת בארץ המגף איננה ממושמעת למדי, מה שגרם לאזרחים לסרב  ליישר קו עם הוראות הריחוק החברתי עליהם הורתה הממשלה. המומחים מצביעים גם על קשרי המסחר הענפים בין איטליה לסין, שייבאה את הווירוס לאיטליה כבר בשלב מוקדם לאחר פרוץ המגפה.

אך היה אירוע נוסף ומשמעותי שהפך את איטליה וגם את ספרד לקן דגירה עבור הקורונה: אירוע ספורט שהתקיים בין קבוצת כדורגל איטלקית לקבוצה מקבילה מספרד היה לקש האחרון שהפיץ את הקורונה באיטליה, וגם בספרד. המשחק שהתרחש בין קבוצה מברגמו לקבוצת כדורגל מוולנסיה שבספרד, ובו השתתפו כארבעים אלף תושבים, היה להערכת המומחים מדגרה שהפיצה את הווירוס בכל רחבי איטליה וספרד.

דגל ספרד ואיטליה (קרדיט: shutterstock)

איטליה וספרד נחשבות שתיהן למדינות חשובות במיוחד בין מדינות האיחוד האירופי. בספרד מתגוררים כ-50 מיליון בני אדם ובאיטליה למעלה מ-60 מיליון. הכלכלה אצל שתיהן נחשבה לחזקה במיוחד ומהחזקות בעולם, קודם משבר הקורונה.