לאחר שנקנס בשל סירובו לייצר שלטי להט"ב, גויסו תרומות לבית הדפוס בב"ש

כיממה לאחר פסיקת בית המשפט השלום בבאר שבע לחייב בית דפוס בעיר לשלם פיצויים לאגודת הלהט"ב בשל סירובו לייצר שלטים עבור האגודה, היום (רביעי) גויסו כספי הפיצויים. זאת, ברקע הודעת ארגון "חוננו", שייצג את בית הדפוס ''קשת צבעים'', כי נבחנת אפשרות לעתור לבית המשפט המחוזי.

סכום הפיצויים, בהיקף של 64 אלף שקל, נאסף ביוזמת תנועת האיחוד הלאומי והרב אביעד גדות מארגון תורת לחימה. "כמה ימים לפני יום העצמאות, עדיין יש גורמים ששכחו שאנחנו מדינה יהודית ודמוקרטית ולא מדינת כל אזרחיה", מסר מנכ"ל האיחוד הלאומי, יהודה ולד. "ראוי שבמדינת ישראל כל יהודי יוכל לשמור על המסורת שלו, שלנו. את הקנס ההזוי הזה שקיבל יורם כהן מבאר שבע בגלל כפיה אנטי דתית ואנטי דמוקרטית, שילמנו כולנו''.

בעל בית הדפוס, יורם כהן, נימק לתומכיו את הסיבה להימנעותו מפרסום שלטים הנוגעים למצעד הגאווה. "אנו בבית הדפוס השומר על צביון דתי נמנעים ונזהרים מאוד מלפרסם חומרים הנוגדים את ערכי הדת. חופש הפרט, חופש הדת וחופש העיסוק נרמס. בית המשפט פסק את פסיקתו. אך בזאת אנו מעלים את קרנה של תורת ישראל", אמר.

התביעה הוגשה על ידי האגודה למען הלהט"ב באמצעות עורכי הדין ענת קדרון, אסף חדי כהן ונמרוד גורנשטיין, לאחר שב-2016 פנתה סטודנטית תושבת באר שבע בשם האגודה לכמה בתי דפוס בעיר בדואר האלקטרוני, בכדי לקבל הצעות מחיר להדפסת פוסטר לקראת מצעד הגאווה שנערך באותה השנה בעיר. אולם, מבית הדפוס "צבע הקשת" נאמר לה כי הם נאלצים לדחות על הסף את הפנייה, אף שלא בחנו את תוכן הפוסטר, משום ש"איננו עוסקים בתועבה, יהודים אנחנו". עם פתיחה בהליכי התביעה טענו בבית הדפוס כי דחו את הפנייה בשל זהות האגודה, שכל מטרתה לקדם "בין היתר, קיום יחסים אסורים על פי ההלכה".

השופטת אורית ליפשיץ קיבלה את התביעה וקבעה כי חוק איסור אפליה במוצרים ובשירותים מגדיר את הסקטור הפרטי כמרחב ציבורי לעניין זה, אף שהחוק לא מתייחס במפורש למקרים אלו. "בשים לב לתכליתו של החוק והצורך לקדם שוויון במדינת ישראל, יש לפרש את הוראת החוק באופן שיקדם את תכליתו ולא יעקר אותו מתוכן", טענה ליפשיץ והסבירה כי "המחוקק אינו מבקש לחדור לצפונות לבם של נותני השירות או לרדת לנבכי נפשם בכל הנוגע לעמדתם הסובייקטיבית ביחס לאחר". לדבריה, המחוקק אף אינו מבקש להתערב בחופש הדת והפולחן השמורים להם ככל אדם, אלא אך לקבוע כי מקום שבו אמונתם מתנגשת עם ההכרח ליתן שירות לכל 'במקום ציבורי', הערך האחרון מכריע.

עו"ד מנשה יאדו מארגון חוננו תקף את ההחלטה ומסר כי "בית המשפט הכשיר את הכפייה החילונית בישראל". הוא הוסיף כי "אם במדינת ישראל יהודי מאמין לא יכול לנהל עסק על פי אורחות חייו, איפה כן?". לדבריו, "פסק הדין מנחית מכת מחץ על בית עסק של אנשים יראי השם ונקיי כפיים שבשל צו מצפונם וציווי דתם לא השתחוו לפסל הלהט"בי".