ימי הקורונה: חשבון נפש על מה ולמה

 זה למעלה מחודש העולם עוצר מלכת, לנו עם ישראל שומרי תורה ומצוות קשה שבעתיים. בתי כנסיות ומדרשות נעולות, תלמודי תורה. ישיבות כוללים שיעורי תורה מושבתים לחלוטין. הפסוק אומר "כי תצא אש ומצאה קוצים ונאכל גדיש" כיוון שניתן רשות למשחית  אינו מבדיל בין צדיק לרשע, שנאמר מצאה קוצים, ונאכל גדיש. המוני נפטרים במגיפה, המוני חולים מונשמים, "מה נאמר ומה נדבר נחפשה דרכינו ונחקורה ונשובה אל השם" אין היום נביא בישראל, שיאמר בשם השם על מה ולמה הרעה הגדולה הזו, ובשל מה הסער הגדול הזה. לכתוב דברי תוכחה וביקורת זה לא פופולארי. וכשם שמצווה לומר דבר שנשמע כך מצווה שלא לומר את מה שלא נשמע. וגם באמת מי יודע ומי יבין מהלכי השם, נסתרות דרכי הקל. לשתוק ולהבליג ולטייח אי אפשר, ואסור. הבאנו כבר בתחילת המגיפה את דברי הרמב"ם בהלכות תענית שלהתעלם זו דרך אכזרית, שהשלכותיה הם הרות אסון חלילה.

למדתי מרבותי במשך השנים שיש כיוון בדיקה שהיא אפשרית. "מידה כנגד מידה" תקף גם היום כמסר אלוקי מושגח.

בתחילת המגיפה מרן קודש הקודשים שר התורה רבי חיים קנייבסקי שליט"א פירסם מכתב בכתב ידו וכך כתב. להתחזק ולהזהר מלשון הרע. רכילות הוא הבדיל בין איש לאשתו אמרה תורה בדד ישב. ולהתחזק במידת הענוה, פרשת השבוע תזריע מצורע "נגע צרעת והסגירו הכהן שבעת ימים. והסגירו הכהן שבעת ימים שנית כל ימי אשר הנגע בו בדד ישב מחוץ למחנה מושבו" הגמרא במסכת ערכין טז' מה נשתנה משאר טמאים לישב בדד. הואיל והוא הבדיל בלשון הרע בין איש לאשתו בין איש לרעהו אף הוא יבדל. יש דימיון בדד- בידוד, והסגירו- סגר. נגע צרעת חולי משולב פיזי ורוחני, ובהמשך "ולקח למטהר שתי ציפורים חיות טהורות ועץ ארז ושני תולעת ואזוב" לפי שלשון הרע באה על פיטפוטי דברים. לפיכך הוזקקו לטהרתו צפרים שמפטפטים תמיד בצפצוף קל. ועץ ארז לפי שהנגעים באים על גסות הרוח גאוה, ושני תולעת ואזוב מה תקוותו ויתרפא, ישפיל עצמו מגאותו כתולעת ואיזוב,

התקופה באקטואליה - להבין מה השם אלוקיך שואל מעמך.

ימי ספירת העומר תלמידי רבי עקיבא י"ב אלף זוגות שמתו במגיפה שלא נהגו כבוד זה בזה, הגמרא ביבמות סב: הבן איש חי מביא שרבי עקיבא זיהה את העומד לקרות עם תלמידיו, סידר אותם בחברותות שהחלש ילמד עם החזק ויהיו אלו מכבדים את אלו. ולכן לא כתוב עשרים וארבע אלף תלמידים, אלא 12 אלף זוגות, אבל הם התלמידים לא שיפרו במידות שלהם והיתה המגיפה.

אחת התקופות הקשות שעמדו לישראל בשנת ת"ח ת"ט נהרגו ונשחטו רבבות על קדושת השם נחרבו מאות בתי כנסיות.

רבי יו"ט ליפמן העליר זי"ע בעל התוספות יום טוב על המשניות שניצל לא מצא מנוח לנפשו על מה ולמה, ערך מאות תעניות ולבסוף בשאלת חלום גילו לו שהקלו ראש באיסור החמור של שיחה בשעת התפילה, ועל זה באה עליהם הרעה הגדולה הזו. הוא בזמנו עורר מאוד בענין זה, ואפילו חיבר "מי שברך" מיוחד לומר כל שבת לאלו שנזהרים שלא לדבר בבית הכנסת בזמן התפילה וקריאת התורה. נעלו לנו את בתי הכנסיות ובתי המדרשות.

במסכת פאה פרק א' משנה א' "אלו דברים שאדם אוכל פירותיהם בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא כיבוד אב ואם וגמילות חסדים והשכמת בית המדרש שחרית וערבית, ביקור חולים ולווית המת.."כל הנ"ל נמנע מאיתנו בחודש האחרון  תפילתינו מעומק הלב "השיבנו השם אליך ונשובה חדש ימינו כקדם" נחזק את הבין אדם לחברו לשון הרע רכילות ננהג במידת ענווה כיבוד אב ואם, מורא מקדש, בית כנסת צריך לקבל מקום של כבוד. בית השם ארמון המלוכה, לא מדברים כלל וכלל! סבלנות, מחכים היום בחוץ בתור לקנות כיכר לחם ושקית חלב. לקנות פירות וירקות, סבלנות. לא דוחפים, לא עוקפים, לא צופרים, אפשר בכל שעות היום לעבור את כל אילון מצפון לדרום ב20 דקות..הכל ריק, נו זה טוב? רוצים לחזור ומתגעגעים לפקקים, אבל נקבל על עצמנו לעשות זאת בחיוך בסבלנות.                                                       

החרדים למדו להכיר את החילים הצדיקים מלאכים מפיקוד העורף שסחבו עשרות אלפי חבילות מזון לנזקקים. וסייעו בכל דרך אפשרית. והחילים למדו להכיר את החרדים בחשיבות שלהם לשמר תפילה ולימוד תורה גם בתקופה הזו מתוך אמונה ושליחות, תורה ותפילה מגינים ומצילים. ומכבדים אלו את אלו אנשים אחים אנחנו.."אבינו מלכנו מנע מגיפה מנחלתך".

מרן שר התורה רבי חיים קניבסקי שליט"א במכתב בכתב ידו שמתפרסם היום, ערב ראש חודש אייר:

1. לחזק שמירת שבת
2. לחזק שמירת הלשון
3. לחזק לימוד התורה
4. לחזק תפילה בכוונה ובמתינות
5. תורה מגינה ומצילה נשתדל ביותר בלימוד התורה בסדרים קבועים.