הקורונה, המניינים, המסיכות והזהירות: מרן הראשל"צ הרב יצחק יוסף במקבץ הנחיות מפורט

הרב הראשי לישראל, מרן הראשון לציון הרב יצחק יוסף מפרסם קובץ הנחיות מיוחד. חשוב לזכור שההקלות בהנחיות משרד הבריאות אינו כיוון שהסכנה חלפה! הורדת הסדר והחזרה החלקית לשגרה הינם בלית ברירה, אך יש להקפיד מכל משמר לשמור על החיים והבריאות, לצאת מהבית רק לצורך גדול, ולהקפיד על כל ההנחיות – שמירת מרחק 2 מטר מאדם לאדם, וחבישת מסיכה במרחב הציבורי.

מקבץ ההנחיות ההלכתיות נוגע בנושאים של תפילות במניין, שמיעת מוזיקה בספירת העומר, תספורת וגילוח למי שלא הסתפר לפני פסח, לבישת מסיכה בשבת, וכן סדרי תפילות וקריאת התורה בציבור בתקופה זו, שהסכנה מהקורונה עדיין לא חלפה.

חבר מועצת חכמי התורה, הרב דוד יוסף, הצטרף וחתם על פסקי ההלכה, בציינו: "הדברים כולם על פי פסקי אבינו מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, יפה דן ויפה הורה בכל הפרטים, ומצווה רבה לפרסם הדברים, וחובה קדושה לשמוע ולקיים את כל הדברים, ואין לסור מהם ימין ושמאל, ושומע לנו ישכון בטח".

לחצו כאן והורידו את פסק ההלכה המלא, כולל המקורות ההלכתיים.

תפילות במנין

* בימים אלו החפצים להתפלל במנין ואין להם בעיות רפואיות וכד', יכולים להתפלל במנין בהקפדה יתירה על הכללים, במרחק 2 מטר אחד מחבירו לכל הפחות, ובחבישת מסיכה על הפנים (ואין בזה בעיה של עומד לפני המלך, כיון שכעת זה חשש פיקוח נפש ובתקופה זו רבים עומדים כך לפני המלך).

* תיכף בסיום התפילה להתפזר לבתים.

* שלא ימנה המנין יותר מ-19 מתפללים, וכשיש 20 מתפללים יש לפצל את המנין ל-2 מניינים.

* אם יש במנין אנשים שאינם נשמעים להוראות, יש לבטל את המנין ולא להשתתף עמם, אף אם הוא עצמו נוהג כפי ההנחיות.

* מי שחושש ורוצה להמשיך להתפלל בביתו, יכול להמשיך להתפלל בביתו ללא שום חשש ונדנוד. כיון שהוא חשש פיקוח נפש.

* אנשים מבוגרים מעל גיל 65, כדאי שיתפללו בבית, וכן אנשים שאינם בריאים לגמרי, ימשיכו להתפלל בביתם, ולא יצאו להתפלל במנין כלל.

מוזיקה בספירת העומר השנה

* מותר לשמוע בימי העומר שירים ווקאליים, שאינם בכלל המנהג שלא לשמוע כלי שיר בימי העומר.

* לגבי שירים שקטים ופרקי חזנות, שאינם מביאים לידי ריקוד, בשנה זו שבני אדם נמצאים בבתים בלי לצאת עקב המגיפה, ונמצאים במתח וצער, יש להקל להם לשמוע שירי כאלה, אף שהם מלווים בכלי שיר, מתוך הקלטה, אך לנגן ממש בכלי שיר, אין לפרוץ גדר ולהקל ראש בימים אלה, עד ליל ל"ג בעומר.

* בית עם ילדים קטנים, וקשה מאד להעסיקם ולהרגיעם מהשעמום, מותר להשמיע להם מהקלטה שירי ילדים וכדומה, כדי להעסיקם.

* הנמצא בבידוד, ובא לידי דכאון ועגמת נפש, ואם ישמע הקלטות של שירים קצביים הדבר יקל עליו להוציאו מצער ודכאון, יש להקל לו לכתחילה לשמוע הקלטה של כלי שיר.

* כל שכן מי שחלה ממש במגיפה ל"ע, שאם יש צורך יש להתיר לו לכתחילה גם שירים בהקלטה מכלי שיר.

פסק ההלכה של הרב יצחק יוסף

תספורת וגילוח למי שלא הסתפר לפני פסח

* מי שלא הספיק להסתפר לפני חג הפסח מחמת הקשיים שנגרמו ממגיפת הקורונה, ושערו מגודל, יכול להקל ולהסתפר כשיתאפשר לו להסתפר ע"פ הוראות משרד הבריאות.

* ועדיף שיסתפר ביום שישי ר"ח אייר, לכבוד ראש חודש ושבת.

* לגבי גילוח וסידור הזקן שבד"כ כל אחד מגלח ומסדר בעצמו, קשה להקל יותר משאר שנים, וגם בשאר שנים המיקל בזה יש לו ע"מ שיסמוך, אבל הכל נהגו להחמיר בזה.

* טוב שאחר שיסתפר יקפיד שלא להסתפר עד ערב שבועות, כיון שהוא בנקל.

לצאת בשבת לרשות הרבים עם מסיכה

* מותר לצאת בשבת לרשות הרבים כשלבוש מסיכה על הפה והאף, אף במקום שאין עירוב.

* אבל לתלותה על פניו בלא לבישה במקום שאין עירוב - אין להקל.  

ברכת מעין שבע

* מנייני תפילות המתקיימים במרחבים פתוחים וחצרות, ואפילו מוקפת בגדר, אין לברך בהם ברכת מעין שבע בליל שבת כלל ועיקר, אף אם מתפללים שם בינתים בקביעות בכל ימות השבוע. ויש בזה חשש ברכה לבטלה שאיסורה מדאורייתא.

* אולם מניינים המתקיימים בעיר העתיקה בירושלים, אומרים ברכה מעין שבע בכל מקום שמתפללים.

* מקום פתוח שתיחמו אותו וסגרו אותו לכמה חודשים, ואין עושים בו שום שימוש אחר בין בשעת התפילות בין שלא בשעת התפילות, זולת תפילות ודברים שבקדושה ע"פ ההנחיות, יש לו דין של מקום קבוע לתפילה לזמן זה, ורשאים לומר בו ברכת מעין שבע. ונכון להניח שם גם ס"ת בקביעות, כדי שיהיה לכ"ע.

קריאת התורה - מצויה הסכנה ביותר

* לאור החיוב בשמירת הנפש, יש לנהוג במשנה זהירות בשעת קריאת התורה שמצויה הסכנה ביותר, ויקפידו ביתר שאת על כיסוי האף והפה כראוי, גם העולה וגם הקורא.

* מחמת שצריכים לשמור על מרחק 2 מטר בין איש לרעהו, יש לנהוג ע"פ סדר העדיפויות דלהלן:

א. הדרך המובחרת ביותר להודיע קודם השבת לכל עולה את עלייתו, כדי שיכין ויקרא בעצמו ולא יעמוד אף אדם בתוך 2 מטר אליו, ובכך למנוע חשש סכנה בהתקרבות הקורא והעולה.

ב. אם קשה לעולים להכין עלייה שלימה, יוכלו ששה עולים לקרוא כל אחד שלושה פסוקים, ויפסיקו במקום שאפשר להפסיק ע"פ ההלכה ויכינו אותם קודם לכן (וכל אחד יעמוד בנפרד ליד הס"ת במרחק 2 מטר משאר המתפללים) ואח"כ הקורא יעלה שביעי ויקרא לבדו הכל עד סוף הפרשה. ולא יעמוד איש לידו.

ג. כאשר העולים לתורה לא יכולים לקרוא בעצמם, יכולים להוציא ב' ספרי תורה, והעולה ישתמש בס"ת א' והקורא בס"ת שני במרחק א' מהשני, (ולכתחילה אין לנהוג כן בכדי שיקראו מתוך אותו ספר, וגם מחמת כבוד הס"ת. אך בהתגברות המגיפה יש להקל בזה מכורח השעה). המברך יראה מקום הקריאה ויאחוז הס"ת שלידו ויברך, ויקרא בלחש עם הש"ץ הקורא מהספר השני.

ד. ואם לא מסתדר באחת מהדרכים הללו, הבעל קורא יעלה לכל הז' עליות, ויברך במקום השבעה העולים, שאין לך שעת הדחק גדולה מזו, וכ"ש בחשש פיקוח נפש. (ע"פ המבואר בש"ע סי' קמג ס"ה כדי שלא יעמדו שני אנשים קרובים זל"ז במשך זמן הקריאה.

ה. אם אין אפשרות לקיים האפשרויות הנ"ל, אין לקרוא בתורה, ואין להקל בקיום ההוראות והשמירה על המרחקים כלל, וימתינו עד יעבור זעם.

השלמת הפרשיות שלא קראו

לאור המצב שהיה צריך להימנע מתפילה במניין בשבתות האחרונות, ונחסר מסדר קריאת התורה כמה פרשיות, בעיקר פרשת צו ופרשת שמיני, יש לנהוג בשבת שחוזרים להתפלל במניין, כדלהלן:

א. יחידים שלא שמעו את הקריאה, והתאספו בשבת זו לקרוא בתורה, ומתפללים במקום מוצל ונוח, כיון שכעת נעשו צבור צריכים להשלים קריאת כל הפרשיות שהחסירו עד עתה, באופן שבעליית כהן יקראו כל פרשת צו, פרשת שמיני, וג' פסוקים ראשונים של פרשת תזריע, ואח"כ יעלו עוד ששה עולים עד סוף הפרשה.

ב. ציבור שמתפללים במקום שמזג האויר אינו נח, מצד חום או קור המצויים, או שיש סיבה אחרת שקשה לציבור שתהיה קריאת התורה ארוכה כל כך (וכגון שאין כסאות מסודרים, או שאין לציבור חומשים וכד', או שנמצאים במרחב פתוח שקשה לשמוע את הש"ץ), ויש צער וטורח ציבור גדול לקרוא ג' או ד' פרשיות, המקילין בזה לקרוא רק את פרשת השבוע, יש להם על מי לסמוך.

ג. יחידים שלא שמעו קריאת התורה ורוב המתפללים בביהכנ"ס שבו הם מתפללים (כעת), כבר שמעו קריאת התורה בפרשיות שעברו, אינם צריכים להשלים את הקריאה. ואם בכל זאת רוצים להשלים וכל הציבור מסכים לכך, תבוא עליו ברכה.

את פסק ההלכה מסיים הרב יוסף בברכה: "ויהי רצון שהקדוש ברוך הוא יסיר מעלינו את הנגף הזה, וישלח משיח צדקו לגאלנו, ונראה בבנין בית מקדשנו ובתחיית המתים, במהרה בימינו אמן".

לחצו כאן והורידו את פסק ההלכה המלא, כולל המקורות ההלכתיים.