הסמכות ההורית שלך לא קיימת? זאת הסיבה!

"למה היא לא מקשיבה לי?".

"כמה פעמים אני צריכה להגיד לו כל דבר, ואפילו דבר פשוט?".

"אני לא יודעת מה קורה לי, אני חייבת שתהיה לי סמכות מולו!".

"אם אמרתי - הם חייבים לעשות!".

"איך הם מעזים? כשאני הייתי ילדה ואבא שלי היה רק פותח את העיניים - הייתי מבינה מה הוא רוצה ממני, לא הייתי מתווכחת בכלל! ולא לדבר על עונש... כשהוא היה שולח אותי לחדר הייתי כמעט רצה לשם... אז מה קורה להם?".

"למה הם מתווכחים כל היום - אבל כל היום...?".

"מה קורה לי? מה קרה לסמכות ההורית שלי?".

אז מה באמת קורה כאן? היכן הסמכות ההורית שלך?

נעלמה? קיימת? מעורערת? לא הייתה בכלל? יש סיכוי שתהיה? אולי לא?

יקרה!

הסמכות שלך קיימת מתוקף זה שאת אמא!

את ההורה! את הסמכות!

מעצם זה שאת אמא שלו, אמא שלה, את הסמכות!

את לא צריכה להילחם בשבילה, ולא להוכיח לאף אחד (ובטח לא לחמותך, לשכנה ולכל מיני אנשים שלא נעים שיראו/ישמעו את מה שקורה בבית), וודאי שגם לעצמך את לא צריכה להוכיח.

את רק צריכה להרגיש!

כן, כן, להרגיש את זה!

להרגיש את הכוח שלך, את העוצמה שלך, את הסמכות שניתנה לך ממילא - כי את אמא.

אז איך מרגישים? ומה צריכים להרגיש?

כאשר את אומרת/מבקשת משהו ומרגישה שאת צריכה להגיד את זה בצעקות/בתחנונים/ בהתרפסות, או לא להגיד בכלל, כי את כבר יודעת מה יהיו התגובות - את מרגישה!

את מרגישה את ההיפך - את מרגישה כמה את לא האם, לא הסמכות. את מרגישה את חוסר הביטחון שלך בעצמך, בבקשה שלך.

כשתעשי את ההיפך, את תרגישי כמה את כן! כן האם, כן הסמכות. ואז הילדים ירגישו את זה גם כן, וממילא ירצו לשתף אתך פעולה ברצון ואפילו בשמחה.

כאשר את רוצה להגיד/לבקש, ואת יודעת שאת האם - פשוט תגידי לעצמך, ותהיי בטוחה במה שאת מבקשת. את תרגישי להם את זה, והם יקשיבו ויעשו.

כאשר את אומרת לילד להיכנס למקלחת, ואת בטוחה שהוא אמור להתקלח היום - גם לו זה יהיה ברור. הוא ירגיש את זה ויעשה.

כאשר את אומרת שאת לא מרשה לקחת עוגיות בלי רשות מהארון, ואת בטוחה בזה ומבינה את עצמך למה כך החלטת, וברור לך - גם לו זה יהיה ברור, והוא ירגיש את זה ויקשיב.

כאשר את מבקשת מהילדה שלך להדיח כלים, ואת בטוחה שזה מה שאת רוצה שיהיה, בלי להתערבב עם רגשות האשם והמצפון שזה קשה לה, ושאולי את מכבידה, ו"מסכנה, זה תפקיד שלי" וכו' - היא תדיח את הכלים ברצון ובשמחה.

וכשאת מרגישה את הסמכות, את המקום האמתי שלך כאמא, עמוק בפנים בתוך עצמך, וכשאת מחוברת לעצמך וברורה לעצמך - את יכולה לפעול בקלות מהמקום של קור רוח, סבלנות, אהבה, שמחה ורוגע, ולא ממקום של איום, צעקות, גערות, מכות, פקודות, התרפסות, תחנונים ו....

בהצלחה, אמא יקרה!

ותזכרי להזכיר לעצמך שאת אמא...

פשוט תהיי ברורה לעצמך!

יוכי דנחי – תומכת רגשית רב תחומית מנחת הורים- מומחית למשמעת וסמכות, שיטת אימהות מודעת.  Yd0548414745@imahut.org.il