מעניין
מעוררת השראה: אישה ללא ידיים, מכינה מסכות פנים בעזרת רגליה
חושבים על פריצת דרך מקצועית בצל הקורונה, ולא מספיק בטוחים בעצמכם? אולי סיפורה של נורפראה סאהירה ממלזיה יעודד אתכם לקום ולעשות, להדוף את הפחדים הצידה ולא להתייחס אליהם ברצינות
- שירה דאבוש (כהן)
- פורסם ד' אייר התש"פ |עודכן
חושבים על פריצת דרך מקצועית בצל הקורונה, ולא מספיק בטוחים בעצמכם? מפחדים לחשוב על שינוי? אולי סיפורה של נורפראה סאהירה ממלזיה יעודד אתכם לקום ולעשות, להדוף את הפחדים הצידה ולא להתייחס אליהם ברצינות.
סאהירה נולדה לפני 32 שנה, ללא ידיים.
כל חייה השתדלה סאהירה להתאים את עצמה למסגרות חיים נורמליות, ולעשות דברים שגם אנשים עם ידיים לא עושים, ואכן הצליחה להשתלב בחברה כאדם מן המניין. "מעולם לא נתתי למגבלה שלי לעצור אותי מלהגשים כל דבר שרציתי", היא אומרת.
ביהדות נהוג לומר שהכל הולך אחרי הרצון, ונדמה שסאהירה מגשימה את זה בחייה גם בתקופה שבה האבטלה מרקיעה שחקים בגלל הקורונה.
"למדתי להשתמש במכונת התפירה לפני כשמונה שנים"
בעבר הועסקה סאהירה במפעל לייצור בגדים, אך מאז התפרצות הקורונה - המפעל נסגר, והעובדות נשלחו לביתן.
אלא שלא טיפוס כמו סאהירה יוותר על עבודה. הרי להתפרנס ממשהו צריך...
סאהירה חשבה וחשבה, ולבסוף מצאה: היא תתחיל לתפור מסכות פנים שיגנו על אנשים מפני הקורונה, באמצעות... כפות רגליה. בסרטון מיוחד שמראה את תהליך יצירת המסכות, הזמינה סאהירה את הגולשים לפרסם אותה ולעזור לה להתפרנס.
ומה אתם חושבים שקרה לבסוף? ניחשתם נכון: אלפי הגולשים שנחשפו לסרטון החלו לשתף אותו ברשתות החברתיות עד שהוא הגיע לרופאים ואחיות בבית חולים מקומי, שהחליטו לעשות הזמנה גדולה של מסכות לצוות הרפואי, דווקא מסאהירה. "למדתי להשתמש במכונת התפירה לפני כשמונה שנים, כיוון שהייתי צריכה בגדים שמותאמים לגופי באופן מיוחד", משחזרת סאהירה. "זה היה קשה בהתחלה, אבל אחרי הרבה עבודה קשה וסבלנות, סוף סוף יכולתי להשתמש בזה במהירות, ואפילו לעבוד בזה".