כחול לבן והליכוד לבג"ץ: אין לכם סמכות לפסול את נתניהו

מפלגות כחול לבן והליכוד השיבו היום (שלישי) לעתירות שהוגשו לבג"ץ נגד הטלת הרכבת הממשלה על ראש הממשלה בנימין נתניהו שמואשם בפלילים ונגד ההסכם הקואליציוני שחתמו השתיים. המפלגות טענו כי העתירות מהוות "ניסיון לגרור את בית המשפט לפגיעה בקודש הקודשים של יסודות משטרנו החוקתי" ו"לפגיעה בזכות הציבור לבחור בעצמו מי ינהיג אותו", ודרשו מבית המשפט שלא להתערב בנושאים פוליטיים. בהמשך נעתר בג"ץ לבקשת היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט להגיש את תגובתו עד יום חמישי בשעה 14:00, לאחר שכחול לבן והליכוד ישיבו על העתירות. עד למועד זה יגיבו גם הכנסת ובית הנשיא. התנועה לאיכות השלטון ועו"ד דפנה הולץ לכנר המייצגת את העותרים התנגדו לבקשה.

כחלו לבן כתבה בתשובתה בנוגע לעתירה נגד הרכבת הממשלה על נאשם בפלילים כי "מן הראוי שהמחוקק יידרש לשאלת קביעת תנאי כשירות החלים על חבר כנסת עליו הוטלה מלאכת הרכבת הממשלה", ומשכך "בעת הזו יש לדחות את העתירות". על העתירה נגד ההסכם הקואליציוני שפוגע בפעילות הכנסת הוסבר כי אין זה מתפקידו של בית המשפט להתערב בהליכי חקיקה שטרם הושלמו. "התערבות בית המשפט בהסכמים פוליטיים תיעשה במשנה זהירות", נכתב.

הנשיאה חיות

עוד הוסבר בתגובת כחול לבן כי "הנסיבות המאוד מיוחדות שהוכתבו עקב השילוב של מגפת הקורונה, המשבר החוקתי והפוליטי והחובה להביא מרפא לחברה הישראלית ולאחד מחדש את השורות לאחר תקופה ממושכת של קיטוב, חייבו הכרעות קשות ופשרות רבות שהביאו להתנגשות בין ערכים".

בתגובה שהגישה מפלגת הליכוד וראש הממשלה נתניהו נומק כי יש לדחות את העתירות משום  חשש לפגיעה בערכי שלטון העם. "בדמוקרטיה מי שמחליט מי ינהיג את העם זה העם... דיון בעתירות ינפץ לרסיסים את הגרעין הקשה של עיקרון הפרדת הרשויות ומערכת האיזונים והבלמים במדינה דמוקרטית". לפי הליכוד, "אין כל מקום לתת לבית המשפט הנכבד... לבוא במקום ציבור הבוחרים ולדון בסוגיות מעין אלה. מדובר בסוגיה פוליטית לחלוטין שצריכה להיות מוכרעת אך ורק על ידי הציבור ונציגיו בכנסת".

באשר לעתירה נגד הרכבת הממשלה על נתניהו הוסבר כי הלכת דרעי-פנחסי (שמחייבת את ראש הממשלה לפטר חבר בממשלה שנאשם בפלילים – א"פ) אינה חלה על ראש הממשלה, וכי לאורך השנים נבחרו מועמדים לכנסת על אף שהוגש נגדם כתב אישום. משכך, אין היגיון בפסילתו של חבר כנסת מלהרכיב ממשלה. "ההיגיון שעומד בבסיסו של הדין החוקתי, לפיו מי שהוגש נגדו כתב אישום בעבירות שיש עימן קלון, אינו מנוע מלכהן כראש הרשות המבצעת - נשיא או ראש ממשלה - הוא בכך שראש הרשות המבצעת נבחר על ידי הריבון, על ידי העם, ולכן רק העם יכול להעביר אותם מכהונתם", נכתב בתגובה.

ביחס לפרטי ההסכם הקואליציוני נכתב כי "ראוי להזכיר בהקשר זה את עמדתו ההיסטורית של בית המשפט הנכבד, שראתה במחלוקות בעניין הסכמים פוליטיים מחלוקות שאינן שפיטות כלל. ההסכם הקואליציוני על כל סעיפיו ונספחיו עומד בקנה אחד עם עקרונות היסוד של מדינת ישראל וכי אל לו לבית המשפט הנכבד להכניס עצמו אל הזירה הפוליטית ולהתערב בשיקול הדעת שהפעילה הרשות בנסיבות העניין".