בעל דוכן הפלאפל באשדוד, יובל כרמי: "לא רוצה נדבות, אני רוצה לעבוד"

יובל כרמי הוא מוכר פלאפל מאשדוד, שביום אחד הפך לסמל של מצוקת העצמאיים, כשבסך הכל אמר את האמת, בלי איפור ובלי תכנון. "אני זועק את הזעקה של כולנו", אומר לי יובל. "אני לא רוצה נדבות, אני רוצה לעבוד. תנו לי לעבוד", הוא מוסיף בכאב גדול.

יובל כרמי, תושב אשדוד, הוא הבעלים של דוכן הפלאפל במתחם 'סטאר סנטר' אשדוד. במשך כל יום בשלושים השנים האחרונות, הוא הולך לעסק שלו (שפעם היה בקרית מלאכי) ומשרת את עם ישראל. "ההרגשה הכי טובה שלי זה לתת לבן אדם מנה חמה וטרייה של פלאפל, בפיתה תימנית, מעשה ידי מאפיית צנעני המפורסמת, ולראות שהוא נהנה מזה, במחיר שהוא לא מופקע. זה משמח אותי". כשיובל מתאר לי את התענוג של לראות את הלקוח נהנה, הוא בעצם בא להסביר לי למה הוא בקריסה. "אמרו לי 'תעשה משלוחים לבתים', אבל מי שאמר לי את זה, כנראה שלא מבין את ההרגשה שלי. אי אפשר לשלוח פלאפל במשלוח, זה לא נקרא פלאפל, זה משהו אחר".

אנחנו מפרנסים משפחה

במהלך השיחה עם יובל, ניכר עליו שהוא עדיין בסערת רגשות מהמצב הכלכלי ומהסערה שדבריו חוללו. "יש לי אישה וארבעה ילדים שאני צריך לפרנס אותם, לתת להם לחם וחלב בבוקר. אני לא יודע מאיפה לתת להם. בנוסף, יש לי ארבעה עובדים שחלקם מנהלים משק בית. הילד שלי, ומשגיח הכשרות, שהוא בעל משפחה, גם הם צריכים להתפרנס. במקביל לכל אלו, שאר התשלומים שאני חייב לשלם נותרו אותו הדבר. שכירות של אלפי שקלים על 26 מ"ר, חשמל, מים, מיסים".

מתי הפסקת לפתוח את החנות?

"לקח לי הרבה זמן עד שעשיתי את זה. כשהתחילה הקורונה לפני כמעט חודשיים, כולם החלו לסגור את החנויות. אני התעקשתי והמשכתי להגיע לחנות, אבל לצערי אנשים לא הגיעו. ישבתי וחיכיתי לאנשים, ובשלב מסוים החלטתי שזהו זה, אני סוגר. סגרתי. אבל אחרי שבוע חשתי צורך לפתוח שוב את החנות. החזרתי את כל העובדים וחיכינו ללקוחות, אבל אף אחד לא הגיע. ואל תשכח, זאת התקופה הכי חמה בשנה, ערב פסח, אנשים מנקים את הבית לפסח ולא רוצים להכניס חמץ לבית שלהם, ולכן הם יוצאים לאכול בחוץ פלאפל. אבל הרצון לא להכניס חמץ לא ניצח את הקורונה, ואנשים פשוט לא הגיעו. היה לי קשה להודיע שוב לעובדים שלי שיחזרו הביתה, אבל לא הייתה לי ברירה, כי פשוט אין עבודה".

זאת הצעקה של כולם

מתוך אלפי עסקים שנמצאים בדיוק במצבך, מדוע התקשורת שמעה דווקא את הצעקה שלך?

"בשבוע שעבר, לאחר שהסתיים חג הפסח, ניתנו הקלות לציבור, והתאפשרו מכירות של שתיים-שתיים, הגעתי לחנות בכדי לפתוח. לא הייתה אפשרות לאכול במקום, כי זה בניגוד להנחיות משרד הבריאות, לכן כל הכיסאות היו מורמים על השולחנות. לאחר שפתחתי, הגיעה משטרה שראתה לקוח שנשען על משהו ואוכל את הפלאפל שקנה. הודיעו לי שאם אני אמכור כך, איאלץ לסגור את החנות. תוך כדי הדברים, הבחנתי לפתע ביעקב הלפרין, הבעלים של אופטיקה הלפרין, שיש לו גם חנות במתחם העסקים שבו החנות שלי ממוקמת. הלכתי אליו בשביל להודות לו בשם כל בעלי העסקים על הסיוע והתמיכה שלו לכל אורך המשבר. לאחר שהודיתי לו, הוא אמר לי: 'עד עכשיו אני עזרתי לך, ועכשיו אני רוצה שאתה תעזור לי, אתה מוכן?'. לא ידעתי איזו עזרה בדיוק הוא רוצה. ואז הוא אמר לי, 'יש כאן צוות של ערוץ 13 שבאו לסקר את מצב העסקים, אני רוצה שיראיינו אותך'. הסכמתי. חיכיתי בחנות עד שהם התארגנו והגיעו. הייתה שם הכתבת ומגישת החדשות שביקשה לסקר את המצב שלי ושל עסקים כמוני. תוך כדי שאני מספר לה על המצב, אני מבחין כי היא מתרגשת מאוד מהדברים שלי, ובעקבותיהם היא החלה להזיל דמעה. לא יכולתי לעמוד מנגד, הייתה שם סערת רגשות, ואז גם אני התחלתי לבכות, הכל התפרץ לי בבת אחת".

לאחר שדבריו של כרמי פורסמו בהרחבה בכל כלי התקשורת ויצרו גל ביקורת נרחב בציבור, ראש הממשלה בנימין נתניהו זיהה את ההזדמנות להסיט ממנו את הביקורת, ומיד חיבק את כרמי לצד שלו, ושניהם ביחד עכשיו נלחמים נגד המצב הכלכלי. בכל מדיה אפשרית התפרסם סרטון של ראש הממשלה, כשהוא מחייג אל כרמי, ומבטיח לו שיעזור לו ולכל העצמאים. כשבעצם מעבר למילים, לא ידוע על פעולות שונות שנעשו מעתה, שלא נעשו עד היום.

הופתעת מהטלפון של ביבי?

"לא הופתעתי, כי הכינו אותי קודם שזה הולך לקרות, אבל התרגשתי מאוד. לא כל יום אדם פשוט מדבר עם ראש הממשלה. אני שמח מאוד שהצבעתי לו בבחירות".

מה אמרת לו?

"אמרתי לביבי שעם כל הכבוד לזה שהוא גדול וחזק, אפילו ברמה הבינלאומית, בשביל להבין את הקטנים, צריך להיות קטן. לכן, המלצתי לו שימנה יועץ, מישהו מהעם. שרואה את הרחוב, שרואה את האנשים הקטנים, שרק רוצים אוכל הביתה שלהם, לילדים שלהם. מקווה שיאמץ את המלצתי".  

אבל ראש הממשלה לא היה הראשון שהתקשר ליובל כרמי. הראשונים להתקשר היו אנשים פרטיים, שרצו לעזור ליובל בכל דרך אפשרית. כשאני שואל את יובל על האנשים שהציעו לעזור, הוא אומר לי "כל הכבוד לעם ישראל שרוצה לתת לי ולהעניק לי, אפילו מארצות הברית חייגו אלי אנשים. אבל אני לא רוצה נדבות, אני רוצה לעבוד, ליהנות מיגיע כפי. זה מה שביקשתי".

לסיום מספר לי כרמי: "היו אנשים שעיניהם הייתה צרה בתהודה שיצרתי, והחלו לפרסם עלי כל מיני שקרים. אמרו שיש לי יאכטות, בתים, נכסים ושלא חסר לי כסף. אני רוצה לומר להם שבמקום שנאת החינם שהם יוצרים, אני רוצה להחזיר להם באהבת חינם. אני מתפלל עליהם שיהיה להם טוב כל חייהם, כי ברגע שיהיה להם טוב, הם ירצו שגם לאחרים יהיה טוב. תודה רבה לעם ישראל שחיבק אותי. תודה רבה לצבא, למשטרה, לכולם. וסליחה שלא יכולתי לתת לכם את השירות המגיע לכם. מצטער, אלו ההנחיות של משרד הבריאות. בתקווה לימים בריאים ורגועים יותר".