כתבות מגזין
האימהות שהחליטו להביא את בית הספר הביתה: "הקורונה היא הזדמנות להום-סקולינג"
הילדים משתעממים? הלמידה מרחוק מקרטעת וההורים מתוסכלים? זה לא חייב להיות כך. מיכל פריימן, חנוש ראקוב ובתיה ווגשל, מספרות על סדר יום יצירתי ומחכים, ונותנות טיפים שווים לביצוע קל עם תוצאות בשטח
- מרים סלומון
- פורסם ו' אייר התש"פ |עודכן
(צילום: shutterstock)
"חלמתי על 'הום-סקולינג' כבר לפני שנים", מספרת לנו מיכל פריימן, מטפלת רגשית בנשים וילדים, ולא פחות חשוב מכך - אמא, "אך הבנתי שזה יישאר מסוג החלומות שכנראה לא יתגשמו לעולם. כעת הקורונה זימנה לנו אפשרות להתנסות בכך, וזה לא רע בכלל".
"הקטנים שלי היו משועממים עד התקרה, ואין להם למידה מרחוק", מספרת חנוש ראקוב, "לבן החמש יש כמה דקות טלפוניות בכל יום, בהן המלמד חוזר על האותיות, כדי שהם לא יאבדו את מה שכבר למדו, אבל זה לא מעסיק במיוחד. כך החלטתי לארגן להם סדר יום, על מנת לשמור על אווירה טובה, על שגרה וסדר לילדים".
"סדר יום הוא דבר חשוב מאין כמוהו", אומרת גם בתיה וגשל, מנחת הורים ואמא לשמונה ילדים, "זה מה שהוביל גם אותי לחשוב מיד עם תחילת הקורונה על הדרך בה אני מעסיקה את ילדיי מידי יום".
שלוש אימהות, שלושה בתים, שלוש משפחות שהחליטו להביט על הקורונה בחיוב ולחשוב איך מנצלים את ההזדמנות כדי להעשיר את הילדים ולגרום להם לשעות של הנאה שלא יחזרו על עצמן לעולם. כעת הן משתפות אותנו.
(צילום: shutterstock)
הסוד - סדר יום
"כבר באסרו חג כבר הושבתי את הילדים עם בריסטולים וכרטיסים", מספרת מיכל פריימן, "ויחד הכנו את הלו"ז שלנו ל'הום סקולינג'. הכנתי לוח גדול משני בריסטולים ונתתי לילדים לקשט אותו. חילקתי את הלוח לשעות לפי סדר היממה, וקבעתי שלושה עוגנים יציבים שלא יזוזו באף מצב. שלושת העוגנים הם – זמני שלוש הארוחות – בוקר, צהרים וערב. במקום שהילדים יבואו כל הזמן למטבח לבדוק מה אפשר לנשנש ומתי אוכלים, יש להם זמן קבוע ומסודר.
"אצלנו הוספתי עוד עוגן אחד שהיה חשוב לי לקבוע במסמרות: זמן מחשב. באופן יוצא מגדר הרגיל אני מרשה לילדים לצפות קצת במחשב בימים האלו, אך מסתבר שזו נעשתה התעסוקה המועדפת עליהם יותר מדי, והם מבקשים שוב ושוב לצפות, מחכים למחשב ומנדנדים בלי הפסקה. כעת החלטתי על פרק זמן מסוים שבו נאפשר להם לצפות, ובכל יתר שעות היום הם ידעו כי המחשב לא שייך להם, וזהו.
"בין ארבעת העוגנים אנו משלבים פעילויות שונות, ואותן רשמתי על כרטיסים. בכל ערב אנו ממלאים את לוח המשימות למחר, הילדים בוחרים פעילויות ואני אחראית על השיבוץ, לפי מה שמתאים לי: ישנן פעילויות שדורשות אותי כמנהלת/ מורה/ מאמנת/ גננת, וישנן פעילויות בהן הילדים יכולים להתעסק בעצמם ואני רק משגיחה ברקע. אני משתדלת שבין שתי פעילויות שדורשות אותי, תוכנס לפחות פעילות אחת עצמאית, וכך אני יכולה להתקדם בבית או סתם להתאוורר בשקט.
"כאשר הלוח מלא ותלוי מול עינינו, ה'הום סקולינג' מתנהל בעזרת ה' ביתר יעילות. הילדים רגועים ויודעים מתי תתקיים כל פעילות, ויודעים למה הם יכולים לצפות. אתמול למשל בתי עיינה בלוח ובאה לשאול אותי אם אני מסכימה להקדים את שעת הקריאה. נהניתי שהיא יודעת מהן האפשרויות, ויכולה לסדר לפיהן את סדר היום שלה. יחד שינינו את סדר הכרטיסיות והחלפנו בין קריאת הספרים לפעילות שקטה אחרת. כדאי להיצמד לזמני הפעילויות במידת האפשר, כדי שהלוח באמת ימלא את מטרתו. הקצבתי לכל פעילות עשרים דקות, כך שהמשימות לא יתארכו מעבר לסף הסבלנות של הילדים. הכל בגמישות ובהתאמה לילדים.
"עם לו"ז מסודר, החינוך הביתי יהיה בעז"ה מסודר ויציב יותר, וישאיר גם לנו האימהות זמנים פנויים לעבודה ולמשימות משלנו".
אלו פעילויות מגוונות אפשר לדעתך להכניס? כיצד את הופכת את סדר היום הפשוט ל"הום סקולינג" אמתי, חוויתי ומפתח?
"כדאי להשקיע קצת מחשבה, מה מתאים לגילאי הילדים, ומה מתאים לנו. אנחנו למשל הכנו הרבה כרטיסיות של משימות ציור, צביעה ויצירה, זמן למשחק חופשי בחצר, זמן למשחקי הרכבה וזמן למשחקי קופסה מסוימים לפי הכוונתי. יש לנו כרטיסיות של 'שיחה טלפונית עם בני דודים', 'שיחה עם חברה' ו'טלפון לסבתא'. יש גם פעילות אפייה ואפילו משחק עם צינור המים במרפסת. ניתן להכין גם כרטיסיות של האזנה לקווים של בית הספר והגן, ולתזמן זאת לפי השעות הרצויות. זאת בנוסף לכרטיסיה של תפילה ופרשת השבוע. אגב, יש גם כרטיסיה של סידור הבית. למה לא להפוך את ארגון הבית לחוויה?
"חוץ מכל הפעילויות המוכרות האלו, אני משלבת שיעורים. שיעורים קצרים, בני עשרים-שלושים דקות, בהם אני מלמדת נושאים נבחרים. שיעור אחד ליום. אני לא לחוצה ללמד את החומר שהילדים היו לומדים בבית הספר בזמן הזה, אלא להיפך. חשבתי אילו נושאים הייתי רוצה שהם ילמדו, כאלו שבבית הספר ובגן אינם נלמדים כשגרה. יש לי כאן הזדמנות ללמידה יוצאת דופן והעשרה מעבר לשגרה, והמטרה שלי היא לחשוף אותם ולפתח בהם סקרנות טבעית".
(צילום: shutterstock)
אילו חומרי העשרה אפשר להביא לילדים קטנים?
"בחרתי נושאים מרחיבי אופקים, כמו ההסוואה בטבע. זה היה נושא מסקרן ומעניין לילדים, והדגמתי אותו עם תמונות, סרטונים והדגמות חיות. הילדים נהנו מאוד והרוויחו חומר בלתי שגרתי בעליל. בשבוע שעבר לימדתי אותם על מופעי הירח. ידעתם שזהו נושא מעניין מאד? הוא עלול להיות עמוק ומורכב, אבל מצאתי חומרים ברורים ומרתקים שמסבירים את הנושא, ולפני שלימדתי את הילדים בדקתי שאני עצמי מבינה אותו. זו הייתה הפעם הראשונה שהצלחתי להבין וליהנות ממש מהנושא. בשעת הפעילות שלנו ישבתי עם הילדים, הראיתי להם סרטונים והדגמות, ואפילו המחשתי להם עם פנס ושלושה כדורים. יחד הבנו למה רואים את הירח מלא וחסר, ומתי קורה ליקוי חמה או לבנה. בתי בת השש הבינה את החומר מצוין, הקטנים ממנה – פשוט נהנו להסתכל, אפילו אם לא הבינו כל מילה.
"אפשר גם להכין עם הילדים ניסויים מדעיים מעניינים. לדוגמה, הפכנו שמנת מתוקה לחמאה על ידי חביצה וערבול ממושך. ביום אחר ערכנו ניסוי של צפיפות חומרים: לקחתי בקבוק צר כתחליף למבחנה, שפכנו לתוכו סדרת נוזלים בסמיכות שונה, כמו: דבש, שמן, מים, יין וכו'. ראינו אלו חומרים מתמזגים, אלו חומרים צפים, מי מהם שוקע ובעל צפיפות מרבית ומי צף מעל כולם ומדוע. הנוזלים השונים אמורים להסתדר אחד מעל השני בשכבות יפות וצבעוניות, אבל יש נוזלים שממהרים להתערב בנוזלים האחרים, ולשבש את הניסוי.
"כדאי גם להתנסות בחקלאות זעירה: בערב פסח השרשנו תפוח אדמה בכלי עם מים, והיום – כשבוע אחר כך, שתלנו אותו באדמה. הילדים נהנו לראות את השורשים יוצאים מתחתית הבליטות ופונים לכל הכיוונים. גם ראש גזר ששרוי במים מצמיח גבעולים במהירות, ואפשר להנביט גם קטניות על מצע רטוב. כל אלו מזמנים לנו הזדמנות מצוינת ללמד על מעשרות, כלאיים ומצוות התלויות בארץ.
"בנוסף לשיעורים היזומים האלו, אנו משתדלים לצאת פעם ביום לדקת הקשבה. יחד עומדים בחצר ומקשיבים בשקט לטבע. ההקשבה לטבע ממלאת את הנפש. אומנם, במקומות מגורים עירוניים יש הרבה רעש מלאכותי של צפירות ואנשים ומנועים, אבל כדאי לחפש שעה שקטה ביום, בה אפשר לשמוע גם את הטבע.
"לאחר מכן, כל אחד משתף מה שמע. כדאי להתכונן לכך עם מעט ידע: מהם שמות הציפורים המצויות באזור, שמות החיות או העצים, וכשהילדים אומרים ושואלים - להרחיב מעט את ידיעותיהם. כשאני לא יודעת, אני שולחת אותם לברר אצל סבא שלנו. לילדים גדולים ניתן לתת גם משימת כתיבה - לרשום את הקולות שהם שמעו, לברר מהם, ולכתוב מה ההבדלים ביניהם. הכתיבה מפנה את הראש להתבוננות, ומאמצת אותם להתרכז בהתרחשויות".
ומה התכנון שלך לשיעורים הבאים? אלו עוד נושאים אפשר ללמד?
"חשבתי להכיר להם מדינות ותרבויות, אני רוצה ללמד על ההבדל בין כלי מיתר, כלי נשיפה וכלי הקשה. אפשר גם לבנות יחד מטוסי נייר ולראות אלו נתונים גורמים לתעופה טובה יותר, ויש לי עוד רעיונות רבים מאוד שצריך רק זמן כדי לבצע אותם".
(צילום: shutterstock)
הום סקולינג לקטנטנים
ומה עושים עם ילדים קטנים? "מביאים את הגן אלינו הביתה", אומרת חנוש ראקוב, אמא יצירתית לשני קטנים בני חמש ושלוש. היא משתפת אותנו מניסיונה, וממליצה אף היא על סדר יום מובנה:
"הכנתי להם לוח פשוט, ודווקא לא הוספתי זמנים, כי ראיתי שזה מלחיץ אותי ואותם. אנו זורמים עם הזמן לפי מה שמתאים לי - פעם מתחילים את היום בתשע, ופעם בשבע. בלוח כתבתי את הפעולות, וליד כל שורה הוספתי תמונה שמסבירה מה בעצם כתוב. חמוד לראות אותם ניגשים במהלך היום להציץ, לראות מה עשינו ומה עוד צפוי.
"בנוסף לסדר יום, יש לנו לוח מיוחד לימי ספירת העומר. היה לי חשוב שהילדים יהיו מחוברים לספירה, ויבינו מה הם סופרים ולמה, מעבר לספירה היבשה. בכל יום שעובר הם מדביקים פרח באותו יום, אך הפרח ניתן להם רק לאחר מבצע מיוחד: לבני הגדול הכנתי מבצע של 'ואהבת לרעך כמוך': לוותר לקטן, לעזור לאמא ולהתפלל. בימים שהוא מצליח לעמוד בכל הקריטריונים, הוא מקבל מדבקת פרח מיוחדת להדביק בלוח ספירת העומר. בסיום הספירה הוא יקבל בעזרת ה' פרס גדול. הספירה הזו, שמלווה במעשים, נותנת להם תחושה אמתית, כי הם מתכוננים לקבל את התורה מחדש".
אלו פעילויות שילבת בסדר היום?
"עשיתי לי סדר של יצירות: פעם בשבוע אפיה, פעם בשבוע משחק ופעם בשבוע פיתוח ולמידת תחום מסוים. כך יש לי תכנון מה עושים ומתי, וקל יותר למצוא יצירות כשאני מוגדרת לתחום מסוים. בבוקר אני אומרת להם מה הפעילות המרכזית לאותו היום, והם יודעים למה לחכות.
"בנוסף ליצירה יש להם גם זמן מחשב. לצערי, אני לא מצליחה להעסיק אותם ימים מלאים.
"לפני שעת השינה אני מקפידה על איסוף וסדר בבית כחלק מסדר יום הקבוע. לרוב הם משתפים פעולה, ובימים שאין להם כוח וחשק, אנו עושים זאת כחוויה בפני עצמה: אני אומרת את ההוראות בסוד ומגוונת בהן, כמו: 'תביא לקופסה רק מכוניות אדומות', ולאחיו: 'רק טרקטורים', וכדומה.
"בשעת האפייה אנו מכינים יחד כדורי שוקולד, כדורי תמרים, עוגיות שחור-לבן עם קורצנים, לחמניות, פיתות ואפילו עוגות, כאשר הם מכניסים למיקסר את מה שצריך. אגב, לשניהם היה יום הולדת בתקופה הזו, והם נהנו מאד לעזור בהכנת העוגה וקישטו אותה לפי חלומותיהם".
זרענו שעועית לבנה בצמר גפן וכן מלפפונים - וככה הם לומדים על תורת הצמח וההשקיה
איזה פיתוח למידה לימדת ב"הום סקולינג" שלך?
"לימדתי אותם קריאת שעון, מיון הכביסה לכהה ובהירה, הקטן למד לכפתר חולצות, לנעול נעליים ימין על ימין ושמאל על שמאל, הגדול למד להתקלח לבד, ועוד.
"בסדר היום שילבתי גם עזרה בבית, במהלכה שמתי דגש על תרגול חוויתי בהרבה מיומנויות חשובות: לדוגמה, הם ממלאים את מכונת הכביסה, מרוקנים אותה בסיום או מגישים לי פריטים לתליה. במהלך העזרה היזומה הזו אני מגוונת ומבקשת מהם להביא לי רק בגדים של הגדול, או של הקטן, או לפי צבעים, ולפעמים לפי סוגי פריטים: קודם להביא את כל המגבות, אחר כך את החולצות, וכו'.
"בשעת היצירה אני מביאה להם לעתים ציורים מודפסים, ונותנת להם לשלב כמה טכניקות: צביעה, גזירה, הדבקה ומדבקות. לפעמים אנו יוצרים יחד יצירות מחומרים ממוחזרים ומעניינים".
חולצות מודפסות לילדי ראקוב: נייר צבוע ועטוף בניילון נצמד, גיהוץ בחום גבוה עם נייר אפיה פרוש מעל. לא עמיד בכביסה, אבל יוצר הרבה סיפוק!
ומה עושים עם כל היצירות היפות?
"את היצירות אנחנו תולים בחדר, מצטלמים איתן, ושומרים לתוכנית הדגל שלנו: יומן קורונה.
"כיוון שבמקצועי אני מעצבת אלבומים דיגיטליים, אנו מתכננים להוציא 'אלבום קורונה', ובו אעצב את התמונות שצילמתי בימים האלו. יחד נוסיף כמה מילות מזכרת, ונראה כיצד עברנו את הימים האלו בחוויה ובשמחה, בעזרת ה'".
שעת יצירה במשפחת ראקוב: יצירה מחצאי סלילי נייר טואלט ריקים, ציפוי מוואשי טייפ, אוזניים ממנקי מקטרות, ורגליים הכנו מבריסטול
מגדולים ועד קטנים
איך מתמודדים עם החינוך הביתי במשפחות גדולות? וכיצד ילדים בוגרים משתפים פעולה במסגרת הביתית?
פנינו לבתיה ווגשל, מנחה למודעות הורית ואם לשמונה, וביקשנו לשמוע עצות וטיפים להתנהלות בימים כאלו. "אני לא נותנת טיפים" היא מפתיעה אותי. "אי אפשר להעתיק טיפים ממשפחה למשפחה. כל אמא צריכה להתאים את ההתנהלות של הבית שלה לעצמה ולא למה שמתאים לאימהות אחרות.
גינה מקורית של בת התשע למשפחת ווגשל
"לכן העצה שלי היא ראשית כל, להקשיב לעצמנו. כל אמא חייבת בהירות ורוגע עם עצמה, כדי שגם הילדים – גדולים וקטנים - יבינו מה רוצים מהם ולמה. ככל שההורים מסונכרנים עם עצמם – זה משפיע על הדינמיקה שלהם עם כל בני הבית. כדאי לכל ההורים לשבת ולחשוב: מה הם רוצים להספיק בימים האלו, מה הכי חשוב להם שהילדים יעשו, ומה הם רוצים להפיק מהחופשה הזו עם הילדים. לרוב נופתע לגלות שאנו לא ממש יודעים מה אנו רוצים...
"שבו עם דף ועט וכתבו רשימה: מטלות חובה, כמו תפילה, ארוחות, הקשבה לקו הבית ספרי, ומשימות בונוס - אפייה, מיון תמונות, הכנת נוי סוכה, וכדומה. תחשבו על משימות שהילדים יאהבו, ויוכלו לבצע בכוחות עצמם, משימות שרציתם ללמד אותם מזמן, ומשימות שהם רוצים לעשות. יש גם משימות בהן הגדולים יכולים להפעיל את הקטנים, ובזמן הזה ההורים יוכלו להתפנות לענייניהם. כמובן - כתבו רק משימות שמתאים לכם שהילדים יעשו.
ספרון מדהים שהכינה בת התשע של משפחת וגשל, בכוחות עצמה!
"לאחר שהרשימה מוכנה, יש לשבת עם כל אחד מהילדים בנפרד ולבנות איתו סדר יום. הילד מעיין ברשימה של ההורים, ומתוכה משלבים לפי שעות את משימות החובה ולאחר מכן את משימות הרשות הרצויות ".
גם את ממליצה על סדר יום קבוע. אז מה החידוש?
"ודאי. סדר יום בנוי חשוב מאד להתנהלות משפחתית תקינה. אבל כשהילדים בוגרים, חשוב עוד יותר לחבר אותם לרעיון ולתת להם לבחור את המשימות כרצונם. לאחר מכן, שבצו אותן יחד בחלוקה לשעות וימים. שבצו את המשימות כפי שמתאים לילד וגם לכם, כהורים, וביחס לשאר בני המשפחה. אצלנו שילבתי שעור התעמלות משפחתי משותף לכולם, ואפילו בן הארבע עשרה נהנה מהפעילות. בת התשע מכינה הצגות עם אחיה הקטנים, מצלמת אותם ומכינה ספרון משפחתי. בזמן הזה היא מאפשרת לי זמן שקט לעבודה. היא גם אוהבת להעסיק אותם עם יצירות שונות. אחותה הגדולה מיינה תמונות בתיקיות המחשב, ומבלה במטבח עם הכנת מאפים מעניינים וקינוחים. גם את זמני הלימוד של הבכור סידרנו לפי שעות, כולל חברותות בטלפון לפי רצונו. יש גם זמני קריאה ושעת הפסקה, ואפשר גם לשלב זמני יציאה לסיבוב של מאה מטר. כדאי לגוון במשימות ולתת לכל ילד להתנסות במשימות שונות. את הטבלאות של הקטנים גם מילאתי יחד עמם, והוספתי ציור קטן לכל משימה.
"כתיבת הטבלאות יכולה לארוך יום שלם. זו השקעה של זמן והרבה סבלנות, אבל היא חוסכת הרבה וויכוחים אחר כך. כאשר הילדים הבוגרים בוחרים את משימותיהם בעצמם, עם הכוונה והסכמה של ההורים, ההתנהלות היומית נעשית מאליה, ובאווירה נעימה לכולם. לפני פסח לא השקעתי בכתיבת הטבלאות, ונאלצתי לדחוף, לעודד ולהתאמץ בכל מטלה. עכשיו, עם סדר היום המוגדר, הילדים – קטנים וגדולים - נהנים לסמן וי על כל משימה שנעשתה, והעמידה בסדר היום הופכת לחוויה מאתגרת. זו ההנאה של בחירה אישית, ולא רק כניעה למסגרת בית ספרית שנתפסת בעיניהם ככובלת. זהו לא סדר יום כפוי, אלא יצירה משותפת של הילד עם הוריו. ואם כבר אנו בחופשה ארוכה - טוב שהילדים ילמדו לנהל את זמנם ולהפיק ממנו את המיטב".