מנדלבליט לבג"ץ: נתניהו יכול להרכיב ממשלה

(עודכן: 15:15)

היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, הגיש היום (חמישי) לבג"ץ את תגובתו לעתירות, המבקשות למנוע את הטלת תפקיד הרכבת הממשלה על ראש הממשלה בנימין נתניהו, וכן להורות על ביטול ההסכם הקואליציוני בין הליכוד וכחול לבן או סעיפים ממנו. בהודעה שפורסמה מטעמו, נאמר כי "על אף הקשיים המשמעותיים הקיימים שמתעוררים בעניין, אין בהם כדי להקים עילה להתערבות שיפוטית, שמשמעותה היא שרוב חברי הכנסת יהיו מנועים מליזום הקמת ממשלה חדשה בישראל שח"כ נתניהו יעמוד בראשה".

תגובתו של מנדלבליט לבית המשפט הוגשה באמצעות מנהל מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה, ענר הלמן, ועורכי הדין רן רוזנברג, אבישי קראוס ואודי איתן. בהתייחסו לטענות השונות שהועלו בנוגע להסכם הקואליציוני, קבע מנדלבליט כי "על פני הדברים, הסדרים מסוימים שנקבעו בהסכם הקואליציוני מעוררים קשיים משמעותיים. עם זאת, לדעת היועץ המשפטי לממשלה לא קמה בעת הנוכחית עילה לפסילת ההסכם הקואליציוני גופו, בשלב בו אנו מצויים כעת". מנדלבליט ציין, כי "בחינת חוקיות הסדריו השונים של ההסכם הקואליציוני, עדיף ונכון שתיעשה בשלב הוצאתו של ההסכם מן הכוח אל הפועל".

מנדלבליט הדגיש, כי "ההסדרים הפרטניים יחייבו בתורם בחינה קפדנית, בין במעלה הליך החקיקה, בין ברמה מינהלית, כדי לוודא שהקשיים המשמעותיים הניכרים כבר על פני השטח, ואשר הוצגו לעיל, ואלה שעוד יתגלו במעלה הדרך, יקבלו מענה כנדרש. מכל מקום, ההכרעה הסופית בדבר חוקיותם וחוקתיותם של ההסדרים הפרטניים, צריכה להיבחן רק לאחר שהליכי החקיקה יושלמו, ועל רקע הפעלתם המעשית של הוראות ההסכם. מכל מקום, היועץ המשפטי לממשלה מצא להציב תמרורי אזהרה ברורים ביחס לחלק מהוראות ההסכם וליישומו בהמשך הדרך, אף אם לעמדתו אין מקום לפסילת ההסכם כולו או פסילת חלק מהוראותיו".

בנוגע לדרישת העותרים לפסול את נתניהו מלקבל את תפקיד הרכבת הממשלה, בשל כתב האישום שהוגש נגדו, הבהיר מנדלבליט כי "לא ניתן לשלול באופן קטגורי את האפשרות כי בנסיבות קונקרטיות חריגות, תקום עילת נבצרות תפקודית הנובעת מכך שראש הממשלה הינו נאשם בפלילים. ואולם, במצב הדברים הנתון, עמדת היועץ המשפטי לממשלה היא כי מכלול הנסיבות הרלוונטיות הקיימות אינו מבסס עילה לקביעה שיפוטית לפיה נבצר מראש הממשלה למלא את תפקידו".

"אין צורך להכביר מילים על הקושי הרב הטמון בקביעה שיפוטית, לפיה מי שרוב חברי הכנסת מבקשים כי ירכיב את ממשלת ישראל, יהא מנוע מלעשות כן", הוסיף היועץ. "זאת, במיוחד בהיעדר הוראת חוק כלשהי הקובעת כי קיימת מניעה להטלת תפקיד הרכבת הממשלה על חבר הכנסת שהוגש נגדו כתב אישום, ויתירה מכך, בהינתן הוראות חוק מהן עולה אחרת". מנדלבליט ציין כי "ההכרעה בעניין הטלת תפקיד הרכבת הממשלה על נתניהו מתבקשת בשעת חירום לאומית חסרת תקדים – הן בשל המצב הפוליטי חסר התקדים בו אנו מצויים מזה כשנה וחמישה חודשים, לאחר שלוש מערכות בחירות לכנסת; והן בשל מצב החירום הלאומי בו מצויה המדינה, בהתמודדות עם מגפת הקורונה, על כלל הקשיים הכרוכים בכך".

"ההכרעה מתבקשת": נתניהו (צילום: תומר נויברג, פלאש 90)

בתנועה לאיכות השלטון תקפו את מנדלבליט על העמדה שהציג בפני בג"ץ: "דומה כי היועץ המשפטי מוסיף לנסות ולהסתתר מאחורי מילים עמומות ותיאורי מצב תיאורטיים. המציאות היא כאן ועכשיו, והמציאות הכואבת הזו היא שבעוד מספר ימים בראשות ממשלת ישראל יעמוד אדם שבבוקר ישב על ספסל הנאשמים ובערב ינהל את ישיבות הקבינט מדיני בטחוני. לא ברור לנו על אילו נסיבות קונקרטיות עתידיות מדבר היועץ המשפטי לממשלה, ובוודאי לא ברור לנו מה יכול להיות חמור יותר ממצב עניינים מביש זה, בו נאשם בנטילת שוחד מבקש להרכיב ממשלה במדינת ישראל".

בתוך כך, בעמדת הכנסת שהוגשה בצהריים לבג"ץ בתגובה לעתירות, נטען כי אין מקום להתערבות שיפוטית בהחלטתם של חברי הכנסת לתת אמון בממשלה, גם אם הוגש כתב אישום נגד ראש הממשלה העומד בראשה: "הכנסת אינה רשות מינהלית, ועל כן אין לבחון את סבירות החלטותיה", נאמר בהודעה מטעם דוברות הכנסת. עוד נטען, כי מדובר בהחלטה פוליטית במהותה, אשר מתקבלת על בסיס מנעד רחב ביותר של שיקולים, ועל כן אין מקום שבית המשפט ייכנס לשדה פוליטי זה ויערוך בעניינה ביקורת שיפוטית.

בנוגע להסכם הקואליציוני, הובהר בתגובת הכנסת כי הוא קובע שינויים משטריים משמעותיים, אשר המקום לבחון אותם הוא בכנסת בשלבי חקיקתם, ואין מקום להתערבות שיפוטים בטרם הסתיים הליך החקיקה. באשר לסעיפי ההסכם, אשר משנים את האיזונים בין הכנסת לבין הממשלה (כגון: הקפאת חקיקה לתקופה של חצי שנה והרכב ועדות הכנסת) הובהר כי נדרש אומנם "ליבון נוסף", אך גם בעניין זה "אין מקום להתערבות שיפוטית, אלא יש לבחון את הדברים בשלב היישום שלהם, ולאחר שיתקבלו ההחלטות המהותית בכנסת בסוגיה זו".

היועצת המשפטית לנשיא המדינה, אודית קורינלדי-סירקיס – שצורפה כמשיבה לעתירה שהוגשה נגד הטלת הרכבת הממשלה על נתניהו – הגישה אף היא את תגובתה לבג"ץ. לדבריה, "הסוגיה המועלית על ידי העותרים היא סוגיה עקרונית, הראויה לדיון ונתונה להכרעתם של הכנסת ובית המשפט הגבוה לצדק, אך היא איננה עומדת לפתחו של נשיא המדינה, ואין מקום לדון בה במסגרת סמכותו של נשיא המדינה לפי סעיף 10(ב) לחוק יסוד הממשלה". היא ציינה, כי על פי סעיף זה "הליך הרכבת הממשלה עבר לכנסת, ומוקד ההכרעה בשאלת מועמדותו של חבר כנסת לתפקיד הרכבת הממשלה מונח לפתחם של חברי הכנסת שהם נבחרי הציבור, ולא לפתחו של נשיא המדינה".

בית המשפט העליון ידון בתחילת השבוע הקרוב, בהרכב מורכב של 11 שופטים, בעתירות שהוגשו נגד ההסכם הקואליציוני ונגד הטלת תפקיד הרכבת הממשלה על נתניהו. ביום ראשון יתמקד הדיון בעתירה הדורשת למנוע מנאשם בפלילים לכהן כראש ממשלה, ולמחרת ידונו השופטים בעתירות נגד ההסכם אליו הגיעו הליכוד וכחול לבן. נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, צפויה להודיע במהלך היום האם הדיונים יועברו בשידור ישיר.