אמא לילד מיוחד
7 שנים עברו מאז שהרכב פגע בנו בעוצמה אדירה: זהו יום הזיכרון הפרטי שלנו
השובב שלנו, זה שלא נתן לנו לשבת לרגע - כיום בהכרה חלקית: ריעות לוי, אמא לאיתן מיכאל בן 8 שנפצע בתאונת דרכים, מעלה תובנות מרגשות שכל הורה יכול להזדהות איתן ולהפנים
- ריעות לוי
- פורסם ח' אייר התש"פ |עודכן
(צילום: אלבום פרטי)מוצאי שבת
פרשת אחרי מות
לפני 7 שנים
אנחנו בשבת אצל ההורים שלי
מתארגנים ליציאה
מתיישבים ברכב
שוכחים דברים
מתעכבים קצת
אמא שלי מלווה אותנו ושואלת:
"כולם חגורים?"
הכל בסדר, כולם חגורים
מתחילים בנסיעה
הביתה
20 דקות נסיעה
הילדים מאחורה
אוספים טרמפיסטית
יוצאים לכיוון רמלה
אני מסתובבת לראות אם הילדים נרדמו
הם מנמנמים
איתן מיכאל (אז, שחר מיכאל)
מחייך אלי את חיוכו הקונדסי והשובב
אני מקבלת הודעה מהגרוש שלי
מתי הוא מחזיר את יוחאי אלי
אני מרימה את הראש
להגיד לאבי מה כתוב בהודעה
אני רואה רכב שבא מולנו במהירות גבוהה
סוטה לנתיב שלנו.
אני צורחת: "אבי תעצור, אבי תזהר"
לא הספקנו
הרכב פגע בנו בעוצמה אדירה
עפנו, הסתובבנו באויר
ונחתנו חזרה על הכביש
מלאך המוות נכנס לרכב
ומתלבט את מי לקחת איתו
כולם ללא הכרה
אני מתעוררת ראשונה
רואה את אבי רכון על ההגה
מלא דם
אני מנערת אותו, צועקת שיתעורר
ואין תגובה.
אני מסתובבת אחורה
רואה את איתן מיכאל עם ראש שמוט
מחפשת דופק
ואין
הטרמפיסטית בהלם
גם שילת.
המון מחשבות בראש
אבי איננו
איתן מיכאל איננו
מה יהיה איתי?
עברתי כבר ניסיון קשה בחיי, גירושין.
השתקמתי
התחתנתי
הקמתי משפחה מאושרת
מה עכשיו?
מאיין אשאב כוחות
להתמודדות הקשה הזאת
לא ידעתי עד כמה היא קשה
אמבולנס.
בית חולים
הלם
דכאון
זעזוע
אבי פקח את עיניו
פגשתי אותו במיון
איתן מיכאל
בתרדמת
השובב שלנו
זה שלא נתן לנו לשבת לרגע
שוכב דומם
רק ליבו פועם.
7 שנים
ואיתן מיכאל כיום בהכרה חלקית
עוד לא חזר להיות הילד מלא המרץ שהיה
7 שנים שאנו מתמודדים
יום יום
שעה שעה
עם עבר מאושר
הווה קשה
ועתיד מעורפל לגבי עתידו של איתן מיכאל
7 שנים
שאנו שואלים שאלות באמונה
למה זה קרה?
ילד מתוק מתוק
שבשנייה אחת
הוא חסר ישע
ו-7 שנים שאנו עונים לעצמנו
שזה קרה
ודווקא לנו זה קרה
ועלינו למצוא את הכוחות להתמודד
3 חודשים איתן מיכאל היה בתרדמת
חודשים קשים מנשוא
כאב שמלווה אותך יום יום
שוכן קבע בלב
אך אנו מנסים לחיות איתו
לכאוב
ולשמוח
להתפלל לנס
ולחיות את הפציעה שלו
לראות כמה טוב יצא מהתאונה
ולהתבאס שהטוב הגיע
בעקבות התאונה.
7 שנים
שאישיותינו פרחה
התחזקה
מצאנו מלא כוחות
מצאנו את היכולת להסתכל לכאב בעיניים
ולהמשיך
הלוואי ומי ששרוי כעת בכאב עמוק
קורא אותי
ואני נותנת לו תקווה
שאפשר להמשיך בחיים עוד יותר מאושרים
גם אחרי טלטלה מאוד קשה
גם אחרי אובדן
וניפוץ חלומות.
אז מוצאי שבת אחרי מות
זהו יום הזיכרון הפרטי שלנו
לא כל עם ישראל עומד בצפירה
ומזדהה עם הכאב שלנו
ושל עוד משפחות רבות
שאיבדו את יקירהם בתאונות דרכים
או שבן משפחתם נפצע קשה
אני שולחת מכאן כוחות
לכל אלה שאיתי במשפחת האובדן
של תאונות הדרכים
היו חזקים
אפשר שיהיו חיים טובים ומאושרים
גם כשהכאב נמצא כל הזמן איתך.
שבוע טוב,
ריעות לוי
רמלה
המייל של ריעות לוי (נשים בלבד) - reutlevik@gmail.com
לכל הטורים של ריעות לוי, לחצו כאן.