ל"ג בעומר, נוער מתמודד: זה הסוד שגילה רשב"י אודות חינוך ילדים מאתגרים

לקראת ל"ג בעומר הקרב ובא, זכינו בהזדמנות לדבר על הבשורה והחידוש שהביא איתו רבי שמעון בר יוחאי בכל הנוגע לחינוך ולליווי צעירים. הנתיבות שלום (לל"ג בעומר) כתב מאמר שלם על שינוי ההנהגה הרוחנית בשמים בין הקב"ה לעם ישראל, מהנהגת דין – להנהגת אהבה וחיבה.

הנתיבות שלום מביא מהזוהר הקדוש, שרשב"י הוא זה אשר המשיך וממנו נתפשטה מידת האהבה והחביבות בין הקב"ה לישראל, שכל ספר הזוהר מלא מהפלגת אותה אהבה שאוהבים ישראל לקב"ה, ושאוהב הקב"ה לישראל. וכמבואר שם בזוהר (ח"ב ה') שאילו היו יודעים ישראל גודל האהבה שאוהב אותם הקב"ה, היו שואגים כאריות ומרימים לבושם לרדוף אחריו, שהיו כמשתגעים מגודל האהבה, וכן כהנה עוד הרבה מאמרים וביטויים נשגבים על גודל האהבה של הקב"ה לישראל, אשר גודל אהבה זו, לא מצינו כל כך בתורת הנגלה, עד כי נגלה אור הזוהר הקדוש ותורת הנסתר.

יום ההילולא של רבי שמעון, שבו התגלתה העוצמה של גישה זו, של החביבות והאהבה בין הקב"ה לישראל, הוא מעין קבלת התורה של תורת הסוד, כמבואר שם בנתיבות שלום, ולכן ראוי לנו לשמוח מאד ביום הזה, וללכת בדרכיו, להרבות חביבות ואהבה, לא רק כשהבנים עושים רצוננו ורצונו יתברך, אלא בין כך ובין כך, לא לשכוח שהם בנים ולהתנהג אליהם בהתאם, כרחמי אב על בנים, וזה עצמו יוביל וימשוך עוד הנהגה של רחמים כלפינו, וממילא נזכה במשהו לקרב עוד את הגאולה שתלויה בחביבות בה אנו נוהגים זה עם זה.

עד כאן דברי הנתיבות שלום שמאירים באור חדש את קדושת היום, ואת הגישה שלנו לילדינו.

מעניין, שהיישום של גישה זו הציל את נכדו של רשב"י, כפי שמובא בגמרא (בבא מציעא דף פ"ה), שנכדו של רשב"י יצא לתרבות רעה (כמבואר שם בגמרא), אבל במקום להוכיח אותו ולדחות אותו מהקהילה, גישת הרבנים היתה הפוכה: אהבו אותו, העניקו לו כבוד גדול, לא באופן חד פעמי אלא בהתמדה רבה, ואף על פי שהיו לו הרבה נפילות בדרך, בכל זאת, השקיעו בו אהבה וכבוד רב, עד שמאותו בחור - צמח תנא, הלא הוא רבי יוסי ב"ר אלעזר ב"ר שמעון, שבת-קול העידה עליו שהוא לא היה קטן מאביו.

הרב אורי זוהר (בספרו "אבות על בנים", בפרק: "משבאבניק – לתנא") סיכם את העניין וכתב בזה הלשון: "מכאן אנו למדים לא לקבל קני מידה חברתיים, אלא פשוט לתת כבוד אמיתי לנשמת ה' יתברך שמקננת בבני או בתי, ומחפשת את דרכיה שלה, בזמנה שלה, ובקצב שלה, לצאת מן הכח אל הפועל".

הפתרון לא מגיע בבת אחת. גם זה תהליך. ברגע שמפסיקים להילחם ומתחילים לשמוע, לכבד, להכיל, אז נפסק שלב ההתרסה ומתחיל שלב חדש של אי-לחימה, שלב שעוד ישתדרג ויהפוך לחיזוק ויכולות ניהול עצמי ראויות.

רק שהמפתח לכל זה הוא להנכיח ולהראות את האהבה, את החביבות, וכפי שלימד אותנו רבי שמעון: "אנן בחביבותא תליין".