האם ניתן להתמנות ליו"ר ’ועדת התרבות’ כדי להשתדל להפחית באיסורים?

אחד הפעילים המצויינים בארגון הקירוב 'לב לאחים', קבע לימוד בחברותא עם סטודנט שהינו רחוק מאוד משמירת תורה ומצוות. לימוד הגמרא הפך לחלק מסדר יומו של הסטודנט, והוא אינו מוכן לוותר על שעת הלימוד עם האברך בשום אופן. המאור שבתורה הביא לכך שהסטודנט הלך והתחזק, ובסייעתא דשמיא הפך ליהודי נאמן לבוראו ומדקדק במצוות.

יום אחד, מתקשר הסטודנט אל האברך שמקרב ומדריך אותו, ומבשר לו: 'נבחרתי היום לתפקיד יושב-ראש ועדת התרבות של ארגון הסטודנטים, ואני מתלבט אם לקבל את התפקיד או לא; מצד אחד, אם אכהן כיו"ר, אדאג בע"ה למנוע עד כמה שניתן חילולי שבת, ואף להשפיע על אופי הפעילויות החברתיות, ואולי גם אזכה להוסיף יידישקייט (-יהדות) ופעילות תורנית...

(צילום: יוסי זמיר - פלאש 90)

מאידך גיסא, ממשיך הסטודנט, ברור כשמש שפעילויות ואירועים לא כשרים ימשיכו להתקיים, כגון חילולי שבת, מופעים מסואבים ומסיבות מעורבות רח"ל, ואם כן, אולי זה נראה 'חילול השם' שאדם בעל חזות דתית כמוני, יהיה שותף לניהול וארגון פעילויות שאינן כהלכה...'

האברך בא והציע בפני מו"ר שליט"א את השאלה: כיצד עלינו להנחות את הסטודנט המתקרב - האם יקבל את המינוי כדי להשתדל להציל עד כמה שניתן, או שמא ימשוך את ידיו, מחשש חילול השם?

השיב מו"ר שליט"א:

נאמר במסכת מגילה (י"ב.) 'לעשות כרצון איש ואיש' - כרצון מרדכי והמן, וביאר רש"י, שהם היו שרי המשקים בסעודה. ויש להבין, איך הסכים מרדכי להיות שר המשקים במשתה אחשוורוש, הרי הוא בעצמו הזהיר את ישראל שלא ילכו למשתה?

והשיב גיסי מרן הגאון רבי קניבסקי שליט"א (בספרו טעמא דקרא), שרצה מרדכי להיות שר המשקים כדי לשמור על היין ולטהרו שלא ייתנסך, ולזרוק קיסם ולשגר התנור להצילם מבשולי עכו"ם ומפת עכו"ם, משום שכמה שאפשר להציל עלינו להציל.

והיה מקום לומר אף בנידון שאלתנו, שעדיף לקבל את מינוי היו"ר כדי להשתדל להציל מחילולי שבת ואירועים לא כשרים עד כמה שניתן.

אולם, למעשה קיים חילוק בולט בין נידוננו למעשיו של מרדכי היהודי, שכן מרדכי לא עשה כלל מעשה של איסור, ובודאי שלא הגיש ליהודים יין נסך או בשר טרף, אלא רק עסק בהצלה; אך בנידוננו הסטודנט יצטרך לנהל, לארגן ולהפיק בעל כורחו תכניות אסורות וגופי עבירה, ולכן אין להתיר לו לשמש כיו"ר, שהרי אין אומרים לאדם חטא כדי שיזכה חבירך (שבת ד'.)

וכידוע אין אנו עושים 'מסחר' במצוות, ואף כדי להציל מעבירות חמורות יותר אין היתר לעבור עבירות קלות ולגרום לחילול השם, ולפיכך, הסטודנט ימשיך לעלות ולהתחזק, ולא ישמש כיו"ר ועדת התרבות הקלוקלת!

מדוע לא גנז משה רבינו את הלוחות בדרך כבוד?

אומרת התורה (שמות ל"ב, י"ט) "ויהי כאשר קרב (משה רבינו) אל המחנה, וירא את העגל ומחולות, ויחר אף משה וישלך מידיו את הלוחות וַיְשַׁבֵּר אותם תחת ההר". והקשו בעלי התוספות  בספר 'מושב זקנים': "למה נהג משה רבינו מנהג ביזיון בלוחות לשוברם, היה לו לגונזם תחת ההר דרך כבוד?"

ותירצו: "פירש הרי"ח ז"ל (רבי יהודה החסיד), שלכך שברם כי היו כבדים עליו, והשליכם מההר בידיו כדי לילך למחנה ולסלקם מן העוון, כי כל זמן שלא בא אצלם היו חוטאים". דהיינו, משה רבינו מיהר להשליך את הלוחות, ולא לטרוח ולהתעכב בגניזתם, כדי להזדרז להפריש יהודים מאיסור.

וכאן מובאת הוספה מעניינת ב'מושב זקנים': "ומכאן אמר הרי"ח ז"ל: אם אדם נושא ספר תורה, ורואה שאחרים רוצים לחטוא, ואינו יכול למהר ללכת ולמנוע אותם מחטא מפני הספר תורה שמרים, אזי ישליך את הספר תורה מידו, כדי (למהר) למונעם מן החטא. ואם יקשה לך - וכי אומרים לאדם חטוא בשביל שיזכה חבירך? יש לומר, דמצוה דרבים שאני, כדי למנוע רבים מעוון, וכעין המבואר במסכת גיטין (ל"ח:) שרבי אליעזר שיחרר את עבדו, ועבר על העשה של 'לעולם בהם תעבודו', כדי לצרפו לעשרה, מפני שהוא מצוה דרבים".

אולם, אין לדון מכאן לנידון שאלתנו ולומר שגם לסטודנט יהיה מותר לחטוא כדי שיזכו חביריו, שהרי אצל משה רבינו המדובר היה בהצלת הרבים בלבד, אך בשאלתנו, אמנם יציל היו"ר במקצת, אך כאמור יכשיל גם בחטאים, ובזה בודאי שאין אומרים לאדם תציל מעוון אחד וגם תכשיל בעוון אחר. ובפרט שיש כאן חילול השם נורא, שיבואו לשחוק ולומר הנה השומר-תורה הזה מארגן חילולי שבת ואירועים לא כשרים, ואף יקבלו גושפנקא לחטאיהם הודות ליוזמות היו"ר הדתי, וחילול שמו יתברך ברבים, הוא עצמו 'הכשלת הרבים'...

לסיכום: יש להורות לסטודנט שלא לקבל את המינוי ליו"ר ועדת התרבות!

לרכישת הספר "ופריו מתוק" בהידברות שופס, הקלק כאן.