"זה כמו ניתוח קיסרי": הצצה לחייהם של תורמי הכליה החדשים

בעבור יחזקאל (חזקי) גולדרייך, יועץ נדל"ן מבני ברק בן 29, הלילה ההוא שבו פורסם דבר מותו של הרב ישעיהו הבר, מייסד ארגון מתנת חיים שהביא ליותר מ-800 תרומות כליה, היה אירוע מכונן, שאת המנגינה שנשמעה ממנו, אי אפשר היה להפסיק. כל מה שקרה מאז היה, מבחינתו, אירוע מתגלגל שסופו היה בלתי נמנע. בהמשך התגלה שגם עבור רעייתו, ניסי, זה היה בלתי נמנע.

הדבר הראשון בתהליך שהוא החל, "דקות ספורות" אחר האירוע שפרטיו יובאו כאן בהרחבה, היה להודיע קבל עם ועדה שהוא תורם כליה. ואצלו, כך משפחתו יודעת, מילה זו מילה. וכך, מבלי לבשר זאת לרעייתו ומשפחתו, הוא גילה את אצבעותיו המיומנות מתקתקות במהירות הודעה לעם בחשבון הטוויטר שלו: "בעזרת השם הריני מקבל על עצמי לתרום כליה לעילוי נשמת", כתב, וצירף לציוץ את תמונתו של הרב ישעיהו הבר שהלך לעולמו בליל שישי שעבר, עם הסמליל "וכל קרב וכליות יזמרו לשמך כדבר שכתוב כל עצמותי תאמרנה, 'ה' מי כמוך'".

גולדרייך. תמיד ידע שיבוא יום והוא יתרום כליה

בד בבד, כדי "לסנדל" את עצמו, כפי שיספר מאוחר יותר, הוא מיהר לפרסם את הציוץ המדובר בסטטוס של חשבון הוואטסאפ שלו, שם הגיבה לו רעייתו בצעד אינספירצייני מאין כמוהו שהיא "כל כך גאה בו", על אף שהיא מעידה על עצמה שהופתעה מהבשורה, בדיוק כמו מי שבישר עליה.

הטריגר שהוביל אותו להחלטה זו, הוא מספר, חפף, כאמור, לאותה הדקה שבה נודע לו דבר מותו של הרב הבר, האיש שעבורו סימל "תלמיד חכם שקיים את דברי המשנה באבות 'ובִמְקוֹם שֶׁאֵין אֲנָשִׁים, הִשְׁתַּדֵּל לִהְיוֹת אִישׁ', והקים ארגון מדהים ונדיר בעולם". הידיעה עצמה תפסה אותו בבית החולים איכילוב, במסגרת טיפול רפואי שנקבע מראש לילדו. "הדמעות פשוט זלגו מאליהם ללא שליטה", אמר, "למרות שלא הכרתי את הרב". את ההסבר לכך הוא תולה בעובדה שהפסיד שלא הכיר אותו קודם לכן.

הרב ישעיהו הבר

הרב הבר, בעיניו, היה בראש ובראשונה "אהוב על הבריות ומקרבן לתורה במעשיו הכבירים העושים רושם על כל מי ששומע על פועלו", והתחושה הראשונה שקוננה בו עת נודע לו פטירתו של הרב מנגיף הקורונה בדמי ימיו (הרב נפטר בגיל 55) הייתה "צער בלתי נתפס". מעבר לפעילותו בעמותה שהביאה חיים למאות חולי דיאליזה, העובדה שהכי הסבה את תשומת לבו של יחזקאל היא החלטתו לייסד ארגון ללא מטרות רווח שהביאה אותו לעמדת נרדף על לא עוול בכפו (הפרקליטות הודיעה ב-2018 על סגירת התיק נגדו מחשד לסחר באיברים), ו"למרות הכול הוא ממשיך בכוחות נדירים להציל חיים ללא הבדל של דת, גזע ומין".

תהליך קבלת ההחלטה: החששות וההכרזה

לדברי יחזקאל, המחשבה לתרום כליה מקוננת בו "כבר כמה שנים", אך כששיתף את משפחתו היא הביעה התנגדות. "מה גם שהייתי צעיר יותר, והמתנתי", הוא מוסיף. עם זאת, היא לא תפסה אצלו מקום חזק של "לקום ולעשות מעשה כאן ועכשיו".

הטוויסט בעלילה ארע לפני מספר חודשים. "התארחו אצלנו זוג חברים, משפחת סטולר מבני ברק. תוך כדי סעודת ליל שבת, הבעל, עמינדב, מספר שתרם כליה באמצע 2018 והוא שמח על כך מאוד ומצטער שאין לו עוד כליה לתרום, ובחסדי שמים (הוא) מרגיש מצוין ולא פוגע לו ביכולת לעבוד, ללמוד ואף לשמור על כושר לצרכי בריאות כפי שעשה לפני התרומה. וזה מאד הרגיע אותי ואת רעייתי השיחה הזאת, שנמשכה אל תוך הלילה", מספר יחזקאל.

עמינדב סטולר. מצטער שאין לו עוד כליה לתרום

אולם, כשהתבשר על פטירתו של הרב הבר, הוא מבחינתו כבר קיבל את ההחלטה – ויהי מה. "דקות לאחר מכן הבנתי שאם אני לא יכריז על זה כאן ועכשיו, זה לא יקרה כלל. והכרזתי על כך בכדי לחייב את עצמי לעמוד בזה", הוא משחזר.

"לאחר הפרסום על כוונתי לתרום כליה, פנו אליי מספר משפחות שביקשו את הכליה עבור בן משפחתם. הודעתי לכולם שהיות ואינני יודע להכריע מי דחוף יותר, הדבר יתבצע על ידי עמותת 'מתנת חיים' והוועדות הרפואיות הרשמיות", הוסיף. על השאלה האם יפריע לו שהכליה שלו תושתל בגופו של חולה לא-יהודי, הוא מגביה את קולו ואומר: "כל אדם נברא בצלם", ומוסיף ש"יש סיבה שהקב"ה ברא אותו דווקא בדור שלנו".

-מה יש בתרומת כליה שמסמלת עבורך הסיוע המרבי ביותר לחולים, להבדיל מפעילות חסד ענפה שבה לכאורה תוכל להועיל למאות אנשים בו זמנית?

"בחסדי ה' אני זוכה להתנדב בשלל עמותות לנזקקים וארגוני חסד וסיוע דרך מד"א וארגון הצלה המגישים עזרה ראשונה. והשאיפה להגביר את החסד בעולם, ולתרום בשר מבשרי, זה הטופ".

-האם היית ממליץ גם לילדיך לתרום כליה?

"כעת הם ילדים קטנים כשהגדול בהם הוא בכיתה א'. אין לי ספק שילדים הם הראי של ההורים. וככל שנהיה טובים יותר, הם בעזרת השם יהיו כמונו".

-מה היעד שלך בגיוס תורמים חדשים? האם פתחת ביוזמה לאיסוף סך תורמים או שזה ספונטנית?

"בעקבות ההכרזה, פנה אליי מתווך ירושלמי שעומד איתי בקשרי מסחר וחיבר אותי לקובי הלפרין מחיפה שגם רצה לתרום כליה, וכך הקים קובי קבוצת וואטסאפ ופרסמנו שמי שמתעניין ומי שכבר תרם, מוזמנים להצטרף לקבוצה".

לדבריו, מאז הקמתה, לקבוצה הצטרפו מעל 100 אנשים הכוללים כאלו המתעניינים בתרומת כליה, וחלקם האחר הם תורמי כליה דרך 'מתנת חיים' שעונים לשאלות של אותם המתעניינים באופן אישי.

-לאחר שתתרום, מה היעד הבא שלך?

"להרבות חסד בעולם", הוא משיב, ומצטט את התלמוד במסכת שבת (דף קל"ט עמוד א'). "אמר עולא אין ירושלים נפדית אלא בצדקה, שנאמר 'ציון במשפט תפדה, ושביה בצדקה'". הפירוש לכך, לפי יחזקאל, הוא ש"כל חסד שאני יעשה וכן אנשים אחרים, יקרב את הגאולה השלמה ברחמים".

על השאלה האם  הוא מתכוון להתחיל לעסוק בתחום תרומות הכליה, ואולי או אף למלא את מקומו של הרב הבר, הוא מסביר שנוכח הוראתו של הרב חיים קנייבסקי, רעייתו של הרב הבר, רחל, תמלא את מקומו ותנהל את העמותה, "בעצם כפי שהייתה עושה עד היום רק מאחורי הקלעים". עם זאת, הוא "מקווה שלאחר התרומה בס"ד, יקבלו אותי כמתנדב בעמותת 'מתנת חיים'".

תורם מספר 2, קובי הלפרין: "זה כמו היריון ולידה"

לריאיון צרפנו את קובי הלפרין, בן 32, בעל חנות מכולת בחיפה ומתנדב בארגון 'ידידים', שמותו של הרב הוביל גם אותו להחלטה דומה. "כבר מגיל צעיר שמעתי את הורי מדברים על הרצון העז שלהם לזכות לתרום כליה ולא יצא להם לתרום, בינתיים, בגלל כמה סיבות", הוא מספר. "הרעיון )לתרום) היה לי בראש כבר מגיל צעיר ממש אבל התרומה עצמה לא יצאה לפועל בגלל כל מיני מניעות".

גם מהזווית של קובי, תהליך קבלת ההחלטה עצמה היה מהיר מאוד, בטח ביחס להחלטה כבדת משקל כמו זו, ובעיקר – בלתי נמנעת. "כששמעתי על פטירתו של הרב ישר אמרתי לאשתי את כוונתי להתחיל כבר את תהליך התרומה והוספתי שאם בארגון הזה אין מישהו שממשיך את דרכו של הרב אני עוזב את הנהלת ארגון ידידים בחיפה ועוד כמה ארגוני חסד שאני מתנדב בהם, ונכנס בהתנדבות בכל הכוח לתחום של תרומת כליה ומנסה להמשיך את דרכו של הרב.

"בבוקר, בלי לדבר עם אף אחד, פשוט קמתי ופתחתי קבוצת וואטסאפ בשם 'קמפיין להשגת 100 תורמי כליה חדשים'. באודות של הקבוצה רשמתי שגם אנשים שתרמו כבר או שקיבלו תרומה וכן מי שמכיר את העסק הזה שיצטרפו לקבוצה לתת הסברים ולענות על שאלות. בתוך מספר דקות כבר היו בקבוצה מעל 100 משתתפים והתחילו השאלות", שחזר. קובי מספר שלשמחתו הצטרפו לקבוצה גם כמה מהארגון 'מתנת חיים' שבחפץ לב ענו על כל השאלות הקשות.

בין לבין הוא מספר על תקרית קטנה שאירעה. "כשמשתתף אחד שאל כבדרך אגב מי בעצם ממלא את מקומו של הרב עניתי לתומי שאם צריך מישהו כזה אשמח לתת את ניסיוני ולנסות להיכנס לנעליו הגדולות של הרב. מיד קבלתי הודעות והסברים שמדובר בארגון מבוסס לגמרי עם משרדים ועובדים ששולטים בארגון ביד רמה, וכי הרבנית הבר שהייתה תמיד מעורבת בהנהלת הארגון ממשיכה את מקומו של הרב בכל הכוח, כמצוות הרב קנייבסקי".

"ברור שמיד התנצלתי ואני רוצה לנצל במה חשובה זו להתנצלות נוספת על הרעיון הנועז שלי ועוד בתוך יממה מפטירתו של הרב", הוא מוסיף. "תיקנתי את עצמי שחס ושלום לא התכוונתי להחליף מישהו במערכת המשומנת היטב, אלא שיידעו שאם יש צורך בעזרה אשמח לסייע בהתנדבות במה שצריך".

-האם אתה לא חושש?

"יש חשש לא קטן כי זה בכל זאת ניתוח.. אבל איך הסבירה לי מישהי שכבר תרמה כליה לפני כמה שנים? זה כמו ניתוח קיסרי, שחוששים ממנו אבל מחכים לו מאוד".

הלפרין בחודש שעבר, בביתו בחיפה

אותה תורמת כליה מפרטת: "בממוצע התהליך לוקח כמו הריון. ואכן זה כמו הריון – הליך שמביא חיים. הרופא שניתח אותי אמר לי שביניהם הרופאים הם קוראים לניתוח הזה 'לידה' כי באמת כמו בלידה זה ממש להביא חיים, והחתך שדרכו מוציאים את הכליה דומה במיקומו ובגודלו לחתך של ניתוח קיסרי, שדרכו יוצא הוולד לאוויר העולם".

קובי מספר שהוא אמר לה בהומור "שזה באמת כמו לידה רק בלי לקום אח"כ לתינוק בלילה", ואחר הוא מוסיף: "והאמת שניתוח הוצאת כליה נחשב לקל יותר מניתוח קיסרי".

"אז נכון שיש הליך שלפעמים קצת מעייף ומתמשך, ונכון שיש 'לידה', ויש גם את ההתאוששות שאחריה... אבל מזה יוצא שהבאת חיים! ונתינת חיים כפשוטו! איזה זכות ואיזה שמחה בלתי נגמרת", הוא מתרגש. "ובקריצה – ככה גם גברים יכולים לחוות הבאת חיים לעולם..."