השופט בדימוס טירקל: הייתי אוסר הכנסת חמץ בפסח לבתי החולים

שופט בית המשפט העליון בדימוס, יעקב טירקל, התייחס הבוקר (שני) לפסק הדין של בג"ץ, שהתיר הכנסת חמץ בפסח לבתי החולים. "אני בהחלט הייתי אוסר את הכנסת החמץ, ומאפשר בדיקה שתמנע הכנסת חמץ", אמר בריאיון לבני טייטלבוים בכאן מורשת בתשובה לשאלה מה הייתה עמדתו לו היה בין שופטי ההרכב שדן בסוגיה. "יש לזה הרבה מאוד שיקולים, שאינם דווקא במישור הדתי ההלכתי הטהור. אני בהחלט הייתי אוסר את זה".

כזכור, בג"ץ קבע ביום חמישי האחרון כי לבתי החולים בארץ אין סמכות לאסור על המבקרים בהם להכניס חמץ לשטחם במהלך חג הפסח. עוד נקבע, כי למאבטחים בבתי החולים אסור לחפש מזון בכליהם של באי בית החולים, או לפנות אליהם בכל הערה, הנחיה או הסבת תשומת לב בנוגע להכנסת מזון במהלך החג. בית המשפט העניק לבתי החולים, למשרד הבריאות ולרבנות הראשית פרק זמן של עשרה חודשים, כדי להיערך ליישום ההחלטה.

פסק הדין התקבל ברוב של שני שופטים שאינם שומרי מצוות – עוזי פוגלמן ועופר גרוסקופף – מול דעת המיעוט של השופט הדתי ניל הנדל. טירקל אמר על כך: "אני מניח ששופט שמקפיד על נושא הכשרות או על נושא הכשרות בפסח – תהיה לו גישה שונה מאשר לחבר שלו, שדש את הדברים האלו בעקבו".

"שופט צריך להשתדל לעשות לפחות כמיטב יכולתו, ככל שבן אדם מסוגל, כדי לנטרל את עצמו מכל מיני השפעות צדדיות, כולל השקפותיו הפרטיות", הוסיף טירקל. "יחד עם זאת, אי אפשר למנוע שהשקפת העולם הפרטית – לפחות באופן לא מודע – תשפיע בצורה כזו או אחרת".

בתשובה לשאלה אודות מעורבותו הגוברת של בג"ץ בהחלטותיה של הכנסת, אמר טירקל: "כתבתי באחד מפסקי הדין שלי, שאני מרכין ראש בפני ההכרעות של הכנסת, אבל יחד עם זאת, צריך שבצד יעמוד מבוגר אחראי שיסתכל ויאמר 'רבותי, עד כאן. יש דברים שאי אפשר לעשות אותם, משיקולים כאלו ואחרים'. עצם הידיעה שיש בצד צופה כזה, שעלול להתערב – לידיעה זו יש חשיבות".

מנגד, הוסיף השופט בדימוס: "דווקא כשופט, אני מוכן לקבל פסקת התגברות. אבל אני מדגיש – לא ברוב רגיל, אלא ברוב גדול. הייתי מכשיר פסקת התגברות ברוב של 75 או 80 חברי כנסת".

פסק הדין של בג"ץ עורר תגובות סוערות במערכת הפוליטית. יו"ר דגל התורה, חבר הכנסת משה גפני, אמר: "אני מציע שיהיה פריימריז לשופטי בג"ץ, ולקבוע שבדברים שנוגעים לחקיקה של הכנסת שהנושא יעבור את תהליך החקיקה כמו בכנסת. השופטים חצופים גדולים. את מה שאנחנו המחוקקים עושים באינספור דיוני ועדות וארבע קריאות במליאה, הם מבטלים במחי החלטה שאין בה שום היגיון, ופוסקים על פי השקפת עולמם ככל העולה על רוחם. אם חפצי חיים דמוקרטים ויהודים אנחנו – יש לעשות סוף לתהליך הזה".

חברו למפלגה של גפני, חבר הכנסת יעקב אשר, הגדיר את החלטת בג"ץ כ"'פסקת ההתנתקות' של שופטי בית המשפט העליון מהציבור בישראל, שרובו מעריך ומכבד את המסורת היהודית ושומר את מנהגי חג הפסח. מול המדרון החלקלק, בו ערכי היהדות נדרסים ברגל גסה, מוטלת על נבחרי הציבור האחריות למחות ולפעול בכל הכלים החוקיים לשמירת צביונה היהודי של המדינה".

חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי (ש"ס) מתח ביקורת נוקבת על ההחלטה: "בג"ץ שוב מגלה ניתוק מוחלט מהעם. ההחלטה הינה פגיעה קשה בציבור הישראלי. ברוב הסקרים שנעשו בשנים האחרונות, התוצאות היו שרוב הציבור מקפיד שלא לאכול חמץ בפסח".

שר התחבורה בצלאל סמוטריץ' (ימינה) תקף אף הוא את החלטת בית המשפט: "‏בג"ץ ממשיך לחרב את עקרונות המדינה היהודית, ולהשליט עליה עקרונות פרוגרסיביים מטורללים בצורה לא דמוקרטית ובחוסר סמכות. ובכלל, נראה שבג"ץ מנהל כאן את המדינה ומקבל החלטות בעוד ועוד נושאים, בצורה שמייתרת את המערכת הדמוקרטית ואת העם. השאלה מתי העם יתעורר ויפסיק לחשוב שזה גשם".

חבר הכנסת גדעון סער (הליכוד) התייחס בתגובתו לרצף ההחלטות שקיבל בג"ץ בימים האחרונים: "כך נראה אקטיביזם שיפוטי על סטרואידים. בפחות משבוע: ביטול חוק הפקדון למסתננים. ביטול איכוני שב"כ – קורונה. צו ביניים למניעת הארכת כהונתו של מ"מ פרקליט המדינה. ביטול איסור הכנסת חמץ לבתי חולים בפסח. בשתי מלים: שכרון כוח".

חבר הכנסת תמר זנדברג (מרצ), שהייתה בין מגישי העתירה לבג"ץ, טענה מנגד כי "בג"ץ עשה היום צדק נגד הכפייה הדתית, ועצר נוהג מחפיר בבתי החולים. למשטרת חמץ אין מקום לא בבתי חולים ולא בשום מקום אחר. השלב הבא יהיה ביטול חוק החמץ".