הרב יצחק זילברשטיין

קביעת יום ’יארצייט’ נוסף בתאריך לועזי למטרת קירוב רחוקים

'יסלח לי כבודו, האם אתה זוכר את התאריך העברי של הפטירה?', והוא השיב מיד: 'בודאי, התאריך כבר עבר, וכבר ערכנו אז אזכרה בבית הכנסת, אלא שבקהילתנו הונהג לערוך פעמיים יארצייט - הן בתאריך העברי, והן בתאריך הלועזי...'

אא

תלמיד חכם שביקֵר באחת הקהילות בחוץ לארץ סיפר אודות תופעה חריגה שנתקל בה:

בעודי הולך ברחוב, עצר אותי יהודי (שלא עשה רושם כשומר תורה), וביקש לשאול דבר-מה; שאלה שמעולם לא חלמתי להיתקל בה: 'תראה, ב-20 לינואר יש לי יארצייט (-יום זיכרון) על אימי עליה השלום, אלא שאיני יודע אם להגיע לבית הכנסת ב-20 או ב-21, מאחר ושעת הפטירה היתה לאחר צאת הכוכבים של ה-20, אך מאידך זה היה לפני 12 בלילה...'

עמדתי משתומם לכמה רגעים, ושאלתי אותו: 'יסלח לי כבודו, האם אתה זוכר את התאריך העברי של הפטירה?', והוא השיב מיד: 'בודאי, התאריך כבר עבר, וכבר ערכנו אז אזכרה בבית הכנסת, אלא שבקהילתנו הונהג לערוך פעמיים יארצייט - הן בתאריך העברי, והן בתאריך הלועזי...'

ליהודי אמרתי כי אני לא הכתובת לשאלות כל כך 'קשות', ומיהרתי לברר אצל אחד מראשי הקהילה (האורטודוקסית), האם אכן קיימת כזו תקנה משונה.

הגעתי לביתו, והלה אכן אישר שיש כזו תקנה. הבחין בתימהון שעל פניי, והסביר: 'רובם של היהודים הנמצאים כאן, רחוקים מאוד משמירת תורה ומצוות, ובקושי אנו זוכים להיפגש עמם. אך אזכרות, כולם מקפידים לערוך... הם מגיעים לבית הכנסת, שומעים דרשות והרצאות ממרצים מעולים, לומדים אודות מצוות בסיסיות ביהדות, שבת וכשרות, תפילה וברכות, וברוך ה' הדברים נושאים פרי...

אני וחבריי חשבנו בליבנו, שכדאי להביאם לכאן יותר ויותר, ולכן הנהגנו, שאזכרה בבית הכנסת תיערך גם בתאריך הלועזי...'

מיד לאחר הנחיתה בארץ, הגיע התלמיד חכם והציע לפני מו"ר שליט"א את השאלה: האם מותר לייסד יום נוסף של יארצייט בתאריך לועזי, למטרת קודש של קירוב לב רחוקים לאביהם שבשמים?...

השיב מו"ר שליט"א:

למרות שקירוב רחוקים הוא בעל ערך וחשיבות עצומה, מכל מקום, בשום אופן אין לייסד יארצייט בתאריך לועזי, גם כשהמטרה היא לקרב רחוקים, כי יש בזה סירוס ועיוות התורה, ייקור לנכרים ודתם, וחילול השם!

וכאשר יבינו האנשים, שבמועד התאריך הלועזי יש אזכרה ו'עילוי נשמה', יש לחשוש שמחר יבואו אף לקבוע תאריכי בר מצוה על פי התאריך הלועזי, וגם יחגגו את ראש השנה לפי מניינם, רח"ל, וכך כל היהדות תונהג על פי תאריכי הגויים, ואין לך עקירת התורה גדולה מזו!

ובשלמא אם מודיעים ליהודי רחוק (הרגיל בשימוש בתאריך הלועזי) שיבוא לבית הכנסת בראשון למרץ כדי לשמוע פרשת זכור (כשזהו התאריך האמיתי בו קוראים זכור) וכיוצא בזה, בודאי שהדבר מותר, אך 'לייסד' תאריכי ימי יארצייט בתאריכים מסולפים, זה לא בא בחשבון כלל! 

וידועים דברי קודשו של מורי חמי, מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל, ש'קירוב' עושים רק תוך שמירה על ההלכה הצרופה, ואין לנו לעשות 'מסחר' במצוות, ולוותר על קוצו של יו"ד מהתורה כדי לקרב לב רחוקים.

לרכישת הספר "ופריו מתוק" בהידברות שופס, הקלק כאן.

החליפו עכשיו את אפליקציית טיקטוק בהידברות Shorts וצפו בתוכן איכותי ומחזק.
לחצו כאן להורדה >>

 

תגיות:ופריו מתוקהרב יצחק זילברשטיין

כתבות שאולי פספסת

הידברות שופס

מסע אל האמת - הרב זמיר כהן

60לרכישה

מוצרים נוספים

מגילת רות אופקי אבות - הרב זמיר כהן

המלך דוד - הרב אליהו עמר

סטרוס נירוסטה זכוכית

מעמד לבקבוק יין

אלי לומד על החגים - שבועות

ספר תורה אשכנזי לילדים

לכל המוצרים

*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה