דו"ח מבקר המדינה: כאוס במערך החוץ הישראלי, משרד החוץ לא מתפקד

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פרסם היום (שני) את דו"ח המבקר השנתי הראשון שלו מאז נכנס לתפקיד. בין היתר, מבקר הדו"ח את הליך המעצרים במשטרה שהסתירה מפרסומיה 123 אלף מעצרים, מטיל ביקורת חריפה על חוסר הסדר במערך החינוך החרדי, מצייר מצב כאוטי בכל הנוגע לטיפול הרשויות בבני הנוער בסיכון, כמו גם המשבר בשירות החוץ של המדינה, עובר בבקרת הרכש במעון ראש הממשלה, וכלה בחוסר האכיפה על יבוא הבקר לישראל.

חלק ניכר מהדו"ח מתייחס למערך החוץ של ישראל, שסובל ממשבר ארוך, שהחל עם היכנסו של ראש הממשלה בנימין נתניהו למשרד החוץ, בשני מישורים: קיצוץ אגרסיבי בתקציבי משרד החוץ וביזור סמכויותיו וחלוקתן לעשרות גופים שהתיאום ביניהם כושל. המבקר, שמונה על ידי נתניהו בשנה שעברה, הדגיש כי הביקורת הנוקבת נמתחת "מבלי להכריע בשאלה מיהו הגורם האחראי לחוסר שיתוף הפעולה".

מטה משרד החוץ בירושלים (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

במשרד המבקר בדקו ומצאו כי שירות החוץ בישראל מתנהל באופן מבוזר מדי, וניהולה נעשה באמצעות עשרות גורמי ממשלה, ללא בסיס אסטרטגי וניהול מרכזי ובלי שקיימת תמונת מצב מלאה. לפי הדו"ח, על שירות החוץ מופקדים לא פחות מ-35 גורמים ממשלתיים, בלא שאף גורם מודע לתפקידו של הגורם או המשרד האחר.

זולת משרד החוץ, הדו"ח מציין בנוסף את המטה לביטחון לאומי (מל"ל) כגוף שמוגדר כמרכזי בטיפול במדיניות הישראלית, חרף העובדה שבחוק הוא מוגדר כגוף מטה המרכז ומתאם את עבודת משרדי הממשלה ולא כגוף ביצוע. זאת, לצד החלטת הממשלה בשנים האחרונות להקים משרדים ייעודיים לטיפול בנושאים שמלכתחילה הופקדו בידיו של משרד החוץ. בין הנושאים שמוזכרים הם הקשר עם יהדות התפוצות והמאבק באנטישמיות שהועבר למשרד התפוצות, וריכוז המאבק ב-BDS שהועבר למשרד לנושאים אסטרטגיים. בין המשרדים האחרים שקיבלו תפקידים שבעבר טופלו במשרד החוץ הם המשרד לשיתוף פעולה אזורי, המשרד לענייני מודיעין והמשרד למורשת.

בחלק התקציבי נקבע כי יש היעדר מתאם בין תקציב משרד החוץ לשנת 2019 לרוחב היריעה של התחומים שבהם המשרד פועל. כך, פורש הדו"ח תמונת מצב לפיה בעוד שבשנת 2019 נחתך תקציב משרד החוץ ב-14.7% בהשוואה ל-2018, בשאר המשרדים הוא אף טיפס בממוצע ב-5.7%. פעולות אלו ועוד הובילו את הנהגת המשרד לקצץ דרמטית בפעילות הנציגויות הרשמיות בחו"ל, ביטול משלחות ופעילויות הסברה, כמו הפחתה משמעותית בנסיעות ראשי האגפים ושגרירים.

(צילום: דוברות הכנסת, עדינה ולמן)

במשרד המבקר המליצו לממשלה לרכז את כלל הגורמים שמטפלים בשירות החוץ ולבדוק את יעילותן, במטרה להביא לחלוקת תפקידים ברורה. המבקר מציע לשם כך למנות גורם ממשלתי "בעל סמכות הכרעה" שימפה את כל הגורמים הפועלים בזירה הבינלאומית.

ממשרד החוץ נמסר כי "הדו"ח מצביע באופן ברור על כך שהגוף המקצועי ביותר, עם הראייה הרחבה ביותר של נושאי חוץ הוא משרד החוץ. זו גם צורת העבודה במדינות רבות ברחבי העולם. הדו"ח מפנה אצבע מאשימה לאגף התקציבים במשרד האוצר על התנהלות לא מקצועית שבאה לידי ביטוי הן בהחלטה לסגור נציגויות ישראל בחו"ל, אשר לא נסמכה על בחינה מקצועית וסדורה, ואף יותר מכך על הכנת תקציב ללא תיאום כלל עם אנשי משרד החוץ אשר ראו לראשונה את הצעת התקציב שלושה ימים בלבד טרם הגשתו לאישור הממשלה".

במשרד הוסיפו כי "הדו"ח מצביע על כשל בתהליך תקצוב משרד החוץ בשנת 2019. המסקנה הנובעת היא חד משמעית ומדגישה הצורך בהגדלת התקציב העומד לרשות משרד החוץ כמו גם על הצורך בקיום הליך סדור של קביעת תקציב הולם למשרד החוץ בעתיד, שיכלול גם היוועצות בין אנשי האוצר לבין הגורמים המקצועיים במשרד החוץ לפני הצגת התקציב לממשלה, אשר יאפשר התייחסות מתאימה מצד משרד החוץ להצעת התקציב".