חדשות בארץ
השופט מזוז לאוחנה: בקשתך לפסול עצמי מלדון בהארכת כהונת אלדד משוללת יסוד
שופט העליון ציין בתגובתו כי אוחנה ביקש לפסול אותו בשל כהונתו בעבר של מזוז כיועץ משפטי לממשלה, וכן לאור התבטאותו נגדו בכנס מנובמבר 2019
- אלי פייבלזון
- י' אייר התש"פ
שופט העליון מזוז (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)שופט בית המשפט העליון, מני מזוז, דחה היום (שני) את בקשת שר המשפטים אמיר אוחנה לפסול עצמו בדיון בעתירה בהארכת כהונתו של ממלא מקום פרקליט המדינה, דן אלדד. זאת, לאחר שביום חמישי הוציא מזוז צו זמני נגד הארכת כהונתו של אלדד, שהסתיימה ביום שישי, וסמכויותיו של פרקליט המדינה הועברו לידי היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, הממונה עליו בחוק.
מזוז ציין בתגובתו כי אוחנה ביקש לפסול אותו בשל כהונתו בעבר של מזוז כיועץ משפטי לממשלה, וכן לאור התבטאותו נגדו בכנס מנובמבר 2019. "בהתאם לחוק, בקשה לפסילת שופט נדרשת להצביע על כי 'קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט', ובכלל זה עקב קרבה משפחתית לצד בהליך, או ענין אישי או כספי ממשי בהליך או בתוצאותיו", כתב מזוז. "הבקשה דנן אינה מצביעה על כל עילה כאמור, והיא משוללת יסוד, וממילא דינה להידחות".
אוחנה (צילום: גילי יערי, פלאש 90)לפי מזוז, "כהונתי בעבר כיועץ המשפטי לממשלה, שהסתיימה לפני למעלה מעשור, אין בה כדי ליצור עילת פסילה מלדון בעניינים הנוגעים למשרד המשפטים", שכן בבית המשפט כיהנו לאורך השנים לא מעט יועצים משפטיים לממשלה לשעבר, ו"מעולם לא נקבע כי הם פסולים בשל כך מלדון בעניינים הנוגעים למשרד המשפטים, לפרקליטות או ליועץ המשפטי לממשלה". הוא הוסיף כי "הליכים מסוג זה נדונים בפנינו דרך שגרה, מעשה יום ביומו. גם מחלוקות בין יועצים משפטיים לשרי משפטים אינם דבר חדש או חריג והם ליוו את כהונת היועצים המשפטיים לדורותיהם, ברמות שונות, מאז ראשית המדינה ועד היום".
עוד אמר שופט העליון כי התבטאותו נגד שר המשפטים בכנס חיפה אשתקד "לא התייחסו באופן ספציפי למבקש (השר אוחנה), או לפעולה או החלטה קונקרטית שלו, אלא באופן כללי לתופעה של 'שר לעומת'", כאשר הדוגמה שצוינה התייחסה דווקא לשר להגנת הסביבה. "אין בדברים אלה כל הבעת עמדה אישית כלפי השר, או פעולה או החלטה קונקרטית שנקט, וממילא אין בכך כדי להקים עילת פסילה", הוסיף.
את העתירה נגד הארכת כהונתו של אלדד הגישו שורת עורכי דין פרטיים, בהם ראשי מחוז תל אביב של לשכת עורכי הדין, עמית בכר ונדב ויסמן, וכן ברוריה לקנר, גיא גיסין ועוד. בעתירה נטען כי הארכת המינוי לוקה בחוסר סבירות קיצוני, וציינו כי המינוי נעשה בידי שר משפטים בממשלת מעבר "חריגה בקיומה", בניגוד לעמדת היועמ"ש ועל אף הביקורת החריפה שזה הטיח בתפקודו של ממלא המקום. "עקב העובדה שראש הממשלה נאשם בפלילים ומשפטו עתיד להיפתח בזמן הקרוב, הרי שהלכה למעשה עתידו המקצועי של מ"מ פרקליט המדינה נתון בידי גורם פוליטי, אשר המערכת בראשה מ"מ פרקליט המדינה עומד מנהלת נגדו הליך משפטי", מסרו העותרים.