חדשות בארץ
לאחר אישור הכנסת: עתירות ראשונות לבג"ץ נגד חוק הרוטציה
לאחר שחוק הרוטציה עבר בכנסת ברוב קולות, הגישה התנועה לאיכות השלטון ומרצ עתירות נגדו לבג"ץ: "ניסיון בוטה למוטט את יסודות הדמוקרטיה הישראלית"
- גבי שניידר
- פורסם י"ג אייר התש"פ |עודכן
עו"ד אליעד שרגא (צילום: Oren Ben Hakoon/POOL)(עודכן: 14:14)
הכנסת אישרה היום (חמישי) את ההצעה לתיקון חוק יסוד הממשלה, המאפשר את כינונה של ממשלת הרוטציה בין ראש הממשלה בנימין נתניהו ליו"ר כחול לבן, בני גנץ. זמן קצר לאחר מכן, עתרה התנועה לאיכות השלטון לבג"ץ, בדרישה לבטל את התיקון לחוק, המעגן את העיקרון של ראש ממשלה חלופי שנכלל בהסכם הקואליציוני בין הליכוד וכחול לבן.
בהודעה שמסרה התנועה, נטען כי ההסכם "טומן בחובו רמיסה שיטתית של שיטת המשטר הדמוקרטית בישראל ופגיעה חסרת תקדים בעצמאות הכנסת, תוך הכפפתה באופן כמעט מלא לרצון הממשלה, עד כדי אובדן גמור של סמכויות החקיקה והפיקוח".
עוד נטען בעתירה, כי הצעת החוק שעברה ברוב גדול כוללת תיקוני חקיקה המתנגשים חזיתית עם אופייה הדמוקרטי של מדינת ישראל, פוגעים אנושות בשיטת המשטר שלה ומרסקים את מבנה הפרדת הרשויות במדינת ישראל.
העתירה מציינת בפרט את עיקרון "ראש הממשלה החלופי", שלטענתה משנה את המבנה הבסיסי של המשטר בישראל, עד לכדי "החלפה חוקתית" של שיטת הממשל של הדמוקרטיה הפרלמנטרית הקיימת בישראל.
יו"ר התנועה, עורך הדין אליעד שרגא, אמר: "יש פה ניסיון בוטה למוטט את יסודות הדמוקרטיה הישראלית, והכל כדי לאפשר לאדם אחד להימלט מאימת הדין. מדובר ברמיסה בוטה של שיטת המשטר וחיסול עצמאותה של הכנסת. על בית המשפט להתערב באופן בהול, ולשים תמרור עצור לפוליטיקאים המנסים, בלי בושה, לעשות בדמוקרטיה הישראלית כבשלהם".
עתירה נוספת הוגשה לבג"ץ על ידי סיעת מרצ, בבקשה לביטול התיקון לחוק יסוד הממשלה (ממשלת חילופים), ולביטול השינוי בחוק מימון מפלגות המאפשר לסיעת דרך ארץ של חברי הכנסת יועז הנדל וצבי האוזר לקבל מימון מפלגות. לטענת מרצ, השינויים שהוכנסו בחוק היסוד נעשו מתוך אינטרס פוליטי זמני וצר ומשיקולים פרסונליים אסורים.
כזכור, בג"ץ דחה אמש את העתירות שהוגשו נגד ההסכם הקואליציוני ונגד הטלת תפקיד הרכבת הממשלה על ראש הממשלה בנימין נתניהו. השופטים מתחו ביקורת על ההסכם, והגדירו אותו כ"חריג" וכ"מעורר קשיים משפטיים לא מבוטלים". הם הבהירו כי "לעת הזו" אין מקום להתערבותם, שכן בית המשפט אינו מתערב בהליכי חקיקה בטרם הושלמו. קביעה זו פותחת פתח להגשת עתירות לבג"ץ, ולהתערבות אפשרית שלו בסעיפים של ההסכם הקואליציוני לאחר שאושרו בכנסת.