השבת שלי
"בתי נותרה בבית החולים, ובבית חיכה לי חתן בר המצווה": השבת של אילת איינהורן
על הפקה חגיגית בכל שבוע ועל ח"י סלטים בשולחן שבת, על האורחים שאינם בגלל משבר הקורונה ועל חשיפת סודותיו של מתכון מהפכני לחלות: אילת איינהורן, אימא לשישה, יוצרת, בימאית ומפיקה, מספרת על השבת שלה
- מרים סלומון
- פורסם י"ג אייר התש"פ |עודכן
(צילום: shutterstock)
מהי שבת בשבילך?
"השבת היא 'הצלת נפשות' אמתית, ממש מעין עולם הבא. בכל פעם שמגיעה שבת, אני מגדירה אותה מחדש כנס. אין ספק שלא הייתי מצליחה לחיות בלעדיה".
מתי את מתחילה להתכונן לשבת, ומה זה כולל?
"הסדר השבועי שלי שונה מאד מתקופה לתקופה, תלוי מה קצב החיים שלי באותו זמן. במצב האידיאלי אני מתחילה את ההכנות לשבת ביום חמישי אחר הצהרים, עם טיגון הירקות לסלטים והכנת הדגים. אולם בשנים האחרונות אין לי כל כך אידיליה בתחום הזה. בתור בימאית ומפיקה שחתומה על הפקות גדולות במגזר החרדי, יחד עם הפעלת חוגים קבוצתיים לדרמה והבעה יוצרת בביתר ובסניפים שונים בארץ, השבוע נעשה קצר מדי, הקצב נעשה סוער מדי והעבודה היא יותר מדי 'עד דלא ידע'. יש שבועות שאני מתחילה להתכונן לשבת רק ביום שישי בצהריים.
"אבל למזלי, ובאופן לא צפוי - בשנים האחרונות הבן שלי, בן החמש עשרה, החליט להיכנס למטבח, ובכישרון גדול למד להכין את כל מאכלי השבת לבדו: מסלטים ועד קינוח, הכל כתחביב אישי ומהנה. מאז שהוא משתלט על המטבח בערבי שבת, אני יכולה להרשות לעצמי לצאת לצילומים גם בימי שישי, והשבת תהיה מוכנה באופן מושלם.
"ובכל זאת, יש לי חיבה יתרה לעריכת השולחן לכבוד שבת. גם בזמני לחץ אני אוהבת מאד ומשתדלת לערוך את השולחן ביום חמישי. אני חובבת מפות, קיפולי מפיונים ומרכזי שולחן, ובכל שבת יש לנו בבית 'הפקה' חדשה בעניין העיצוב. לא משנה כמה אני עסוקה באותו שבוע – על עריכת השולחן אני לא מוותרת. השולחן השבתי עושה לי אווירה חגיגית בבית, ונותן הרגשה טובה בלב".
תארי את התפריט השבתי שלכם
"אנו מכינים לשבת לפחות ח"י סלטים, והילדים סופרים כל שבת ובודקים כמה סלטים יש לנו. אם יש 'רק' ארבעה עשר סלטים, הם אומרים שזה קצת, למרות שהם לא אוכלים אפילו חצי מזה. האמת שאין לי מושג איך נהיו לי כל כך הרבה סלטים, מן ברכה כזו של שבת... אחרי הסלטים אני מגישה דג עסיסי ומתובל, ובכל פעם משתאה לראות את הילדים מתלקקים ונהנים מהדג. אני לעומתם, כילדה צעירה, בקושי אכלתי דגים. אל דאגה, היום הדגים אצלי הם במקום ראשון.
"אחרי הדגים אנו אוכלים מנה בשרית משתנה מתוך מגוון מאכלים שחביב עלינו, ואגלה בסוד שברוב השבתות, המנה הבשרית נשארת לצהרי יום ראשון. אנחנו מתמלאים כל כך ושבעים כבר מהמנה הראשונה של הסלטים והחלות. ואם כבר הזכרתי חלות, הרי שמדובר בחלות ביתיות. אחרי שש עשרה שנות נישואים וחלות קנויות לרוב, גליתי לאחרונה את המתכון המנצח של החלות של גיסתי, ומאז אני לא מוותרת על האפייה ועל מצוות הפרשת החלה בצידה. לחלות האלו יש כמה סודות: בשלב ראשון אני מתפיחה ארבע כפות שמרים יבשים עם שבע וחצי כוסות מים חמימים וחצי כוס סוכר. אני משהה אותם להתפחה במשך שעה ויותר. בשלב השני אני מוסיפה לקערה עם השמרים המותפחים שני קילו קמח ושתי כפות מלח ולשה. אחר כך שופכת שמן בלי מידה, פשוט שופכת די הרבה עד שהבצק רך ומשומן היטב. אני לא מתפיחה את הבצק שוב, אלא קולעת ממנו חלות ומחכה מעט. ואז מגיע תורו של הסוד השלישי והלא שיגרתי: אני אופה את החלות רק רבע שעה בחום של מאתיים וחמישים מעלות. החלות יוצאות רכות ואפויות להפליא. אחרי שהחלות מתקררות, אני מקפיאה את החלות של הבוקר וסעודה שלישית, ומשאירה בחוץ רק את החלות שייאכלו בסעודת ליל שבת. בשבת בבוקר אנחנו אוכלים סלטים, ולפעמים אני מכינה גם סלט כבד עם ביצים. אחר כך, אנו אוכלים את הטשולנט".
איך נראה שולחן השבת אצלכם?
"שולחן שבת יהודי. ברוך ה' יש לנו שני בחורים אחרי בר מצווה, כך שהשירה סביב השולחן עולה ברוב עם. גם שיירת הבנות שאחריהם נהנות להצטרף לשירה. בנוסף לזמירות השבת היפות, הילדים כבר יודעים כי חשוב לנו מאד שהם יגידו 'משהו' בשולחן שבת. לכן כל אחד מהילדים מכין דבר תורה לומר, והם נהנים מכך מאוד. אפילו בת הארבע מספרת סיפור ומתעקשת שכ-ו-ל-ם יקשיבו לה, וגם ישמעו איך היא עונה יפה תשובות לפי השאלות הכתובות בדף הקשר שלה מהגן.
"כן, כולם משתדלים להקשיב לכולם, ומרגש לראות כיצד הם למדו להקשיב אחד לשני. מידי פעם אני מזכירה להם לא לספר דברי תורה ארוכים מידי, כי אז הקטנים באמת מאבדים את הסבלנות והקשב. לפעמים ילדיי הקטנים משחקים מעט בסביבת השולחן, כאשר הבנים הגדולים מדברים דברים עמוקים יותר.
"לאחרונה התחלתי להרדים את הקטן שלי, בן השנה וחצי, לפני הסעודה. הוא ילד אנרגטי מאד, ומאתגר אותנו ללא הרף בסעודת השבת: הוא דורש שיאכילו אותו, או שהוא דורש לערבב את האוכל לבד, הוא יורד ועולה על הספה, סוחב כיסאות ליד הכיור ופותח את המים. בקיצור, ילד פעיל בגיל פעיל ומתוק, והריצה סביבו מוציא קצת מהרוגע השבתי של לשבת, להקשיב, לאכול ולספר. בלילות השבת הקיציים האחרונים הבחנתי שהוא ממילא עייף מאד בשעה כזו, ונוח לו יותר לאכול את מאכלי השבת לפני כולם, בלי לחכות לסעודה המאוחרת של ליל שבת. השכבתי אותו לישון לאחר שאכל, ופתאום נוכחתי לראות שזה מצמיח לנו שולחן שבת בוגר ורציני מאוד. בשקט היחסי הזה יכול להתפתח בינינו שיח מעשיר ומחכים על נושאים וסיפורים הקשורים לשבת ולפרשה, ואני ממש נהנית מהישיבה המשותפת ליד השולחן ביישוב הדעת, ומהחוויה השבתית".
החלק הכי אהוב עליך בשבת?
"בכניסת השבת. אחרי המרוץ של יום ששי, עם כל הערבולים, התיבולים, והבישולים, כמעט ואפשר להרגיש את הנשמה היתירה נכנסת אלינו, יחד עם הנשימה היתירה שאני שואפת. נושמת עמוק-עמוק ונחה. כל זה לצד הנרות הדולקים, והתפילות... אלו רגעים נפלאים שכולם מתנה".
מהו האתגר שלך בשבת?
"האתגר שלי הוא לנוח באמת. לפנות את הראש מכל העשייה הקדחתנית שהיא מבורכת ביום חול, אך לא מתאימה לשבת. לפנות את כל כולי למנוחה, שלווה ותפילה".
איך אתם מאהיבים את השבת על הילדים?
"אני חושבת שהשבת אהובה על הילדים עוד מאז שהם זוכרים את עצמם. הרי איזה ילד לא אוהב את השבת? מן הסתם האוכל המיוחד לשבת והממתקים עם שולחן השבת והאווירה הקסומה ואמא הנינוחה בבית, כל אלו מגבירים את האהבה לשבת קודש. הילדים גם אוהבים מאוד להתארח בשבתות, ויותר מזה - לארח. אנחנו עושים זאת לעתים קרובות. בכל יום שישי הילדים שואלים מחדש: 'מי בא אלינו לשבת?', אף על פי שעכשיו, במצב הקורונה יוצא הדופן הזה, הם כבר התרגלו שאין יוצא ואין בא".
שבת בלתי נשכחת
"השבת שלפני שמחת בר המצווה של בני הבכור. בשבת זו הוא עלה לקרוא בתורה, ואנחנו התארגנו לשבת חגיגית במיוחד והזמנו אורחים רבים. הוא נכד בכור משני הצדדים, וההתרגשות הייתה רבה. לפתע, ביום חמישי הבת הקטנה שלי בת השנתיים וחצי, התאשפזה בבית חולים. הייתה לה דלקת בברך, הברך התנפחה והיא פשוט לא הצליחה ללכת. בבית החולים חיברו אותה לאינפוזיה ונתנו לה טיפול אנטיביוטי דרך הווריד. הרופאים אמרו לנו שהיא תישאר באשפוז גם בשבת, ואנחנו נדהמנו. זה היה הכי לא צפוי. מה נעשה בשבת עם החתן הנרגש ועם כל האורחים?
"לבסוף, אמא שלי המיוחדת התנדבה לשהות בבית החולים לצד בתי המאושפזת במשך כל השבת, על אף שבכך היא הפסידה את השמחה המרגשת שלנו. בזכותה, השבת התנהלה כמעט כרגיל. האווירה הייתה שמחה, אך גם מוזרה קצת: בלי אמא שלי, שהיא תמיד סבתא דומיננטית מאד, ובלי הבת שלי, שהייתה אז הכי קטנה ודרשה הרבה תשומת לב. היו גם המחשבות הדאוגות לשלומה של ילדתי הפעוטה, עם התהיות הבלתי פוסקות של 'מה קורה שם, ואיך היא מרגישה, ומה אומרים הרופאים', לצד כל ההמולה והעליזות כאשר בבית יש שמחה ואורחים רבים.
"ברוך ה', שלום לה ושלום לכולם. היא השתחררה מבית החולים בריאה ושלמה, בדיוק בבוקר יום הבר מצווה (יום שלישי), והשמחה הייתה כפולה".
מתכון שבתי אהוב במיוחד:
"שטרודל עשיר - בקלי קלות
להכנת הבצק בשלוש דקות -
החומרים לבצק:
8 כוסות קמח
2 כוסות שמן
2 שקיות אבקת אפיה
2 כוסות מים רותחים
מערבבים את כל החומרים ולשים, עד שמתקבל בצק נעים ונח לעיבוד.
מחלקים את הבצק לארבעה חלקים.
מרדדים כל חלק לעלה מלבני בעובי של כחצי ס"מ.
מורחים על העלה ריבת תות פשוטה.
להכנת המלית:
200 גרם אגוזים
100 גרם צימוקים / חמוציות
1 כוס סוכר
4 כפות קקאו
לבחירה: קוקוס, שומשום וכו' (אפשר להוסיף עוד תוספות בסגנון הזה)
מערבבים את כל חומרי המלית.
שמים כף אחת מהתערובת במרכז העלה, ושוטחים אותה לכל אורכו.
מקפלים את השולים של העלה, ולאחר מכן מקפלים שוב את הצדדים המקופלים פנימה.
מסמנים בסכין קווי חיתוך עדינים של פרוסות על גבי הפסים.
אופים עד לקבלת השחמה קלה
מצננים את הפסים וחותכים לפי קווי הסימון.
אפשר גם לפזר אבקת סוכר מעל פסי השטרודל. בתיאבון!".