זה מה שהקב"ה רוצה מהילדים שלנו: אל תחמיצו את התובנה הנפלאה

כל צייד קופים מתחיל יודע את הסוד. אי אפשר לתפוס קוף על ידי מרדף, הוא זריז וחמקמק מדי. גם רוב המלכודות אינן יעילות, הקוף מתוחכם מדי. אבל יש מלכודת אחת ממש מושלמת לצוד בה קופים: שמים אשכולות של בננות בתוך סל שעשוי מרשת מתכתית. הקוף מגיע, מושיט ידו אל האשכול, ולא מצליח להוציא את ידו מן הרשת, בגלל האשכול הגדול שלא עובר בין החריצים. גם כאשר הצייד מתקרב, הקוף צורח מבהלה, אבל פשוט לא מסוגל נפשית לוותר על הבננות ולברוח, וככה הצייד תופס אותו...

סוג המלכודת הזה מצוי בעוד הרבה בעלי חיים (כולל חילזון התכלת המפורסם). הוא בנוי על כך שאין לבעלי חיים את רוחב הדעת לדעת מתי לוותר ומתי לסגת, והציידים מנצלים את החולשה הזאת שלהם, את המקובעות והתקיעות שלהם, שלא מאפשרת להם לחשב מסלול מחדש ולתעדף מתוך דעת רחבה את התנהגותם ביחס למצב.

לא באנו לעסוק כאן בציד חיות. למרבה הצער, גם אצלנו, בני האדם, זו טעות מצויה ונפוצה. הקב"ה מזמן לנו בחיינו כל מיני מצבים שמאלצים אותנו לתעדף מהן מטרותינו האמיתיות בחיים, בהן יש לדבוק בכל מחיר, ומתי צריך לסגת, להפסיד קרב כדי לנצח את המלחמה, למרות שזה מחייב לצאת מה"טייס האוטומטי" ולחשב מחדש על מה לוותר.

קל להגיד סיסמאות. אבל בזמן אמת, שילדינו מאתגרים אותנו, אנחנו נדחקים למצב הברירה של הנוח והמוכר. אבל מה נעשה, אותו בורא עולם שרוצה שאנחנו וילדינו נעשה את מצוותיו, גילה לנו שיותר ממה שהוא רוצה שהילדים שלנו יעשו מצוות, הוא רוצה שהם ירצו לעשות מצוות. זה לא סמנטי, זה מהותי. אין לקב"ה חפץ שילדינו יניחו תפילין וכיפה או חצאית צנועה. יש לו חפץ שהם ירצו להניח תפילין או ירצו ללבוש חצאית. וזה מחייב אותנו כהורים לשנות פאזה. בכח זה לא הולך, כי זה לא זה מה שמעודד את הרצון שלהם. מטרתנו פה לעשות נחת רוח לשכינה, לא לשכנה.

כנראה שאי אפשר להצליח ליישם את זה, בלי להתמקד, גם בזמנים הקשים, בטוב שיש בהם. למעשה כך גם הקב"ה עושה איתנו. נאמר בפסוק (במדבר כ"ג כ"א): "לֹא הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקֹב וְלֹא רָאָה עָמָל בְּיִשְׂרָאֵל". הקב"ה לא מביט על חסרונותינו, ולא "מחפש אותנו", אלא תמיד מאמין בנו ונותן לנו מקום לצמוח ולגדול.

וגם אנחנו, אם נצליח להימנע מלהתמקד בחלק הלא מתוקן, באוון ובפגמים של ילדינו, ובמקום להביט עליהם בעין רעה, שמסתכלת ב"אֶפֶס קָצֵהוּ", תמונה חלקית ומעוותת של פגמים, אלא אדרבא, נתאמץ ונחפש להביט על הטוב שבהם, כמנהג תלמידי אברהם אבינו שרואים בעין טובה, נזכה לקיים מצות עשה ("וְהָלַכְתָּ בִּדְרָכָיו"), וכנראה גם יותר נצליח לתעדף נכון את ערכי האמת, לגרום להם לרצות להתקדם ולהתחבר, ולא לקבע את השלב הבעייתי בתהליך שבו הם נמצאים כרגע.

זה לא קל. וכשמנסים ליישם על הילדים שלנו זה גם טעון רגשית. אבל אם רק נצליח להרחיב את התמונה, לראות הקשר רחב, כחלק מהתקדמות של תהליך, יש יותר סיכוי שנקבל כח לצאת מהתקיעויות שלנו.

יעזרנו ה' שנצליח בזה תמיד, לצאת ממקובעויות, ולא להביט אוון ביעקב, ובכך, יתקיים בנו גם המשך הפסוק: "ה' אֱלֹקָיו עִמּוֹ וּתְרוּעַת מֶלֶךְ בּוֹ".

הרב דן טיומקין במסר לחוזרים בתשובה: "אל תהיה אלים כלפי עצמך":