חלתה בקורונה, החלימה, אך התוצאות מראות סיפור אחר

מירי אפלבוים חלתה בקורונה בסוף חודש מרץ ונראה כי החלימה לאחר שתסמיני הנגיף חלפו. משרד הבריאות הגדיר נוהל לפיו חולי קורונה שעברו 2 בדיקות שתוצאותיהן שליליות יוכרזו כבריאים. עם זאת, אפלבוים אינה מצליחה לצאת מהבידוד כבר חודש וחצי מאחר שכבר 10 בדיקות שביצעה, על מנת לוודא שהמחלה חלפה, יצאו שונות בכל פעם.

אפלבוים בת ה-62 אובחנה כנשאית הנגיף לאחר שבעלה חלה ואושפז במצב קשה בבית החולים "שיבא". כשבועיים לאחר הבדיקה הראשונה, היא ביצעה את הבדיקה השנייה, על פי הפרוטוקול. לאחר שגם בעלה הבריא, היא חשבה שהמחלה הזו כבר מאחוריה, אך התשובה שקיבלה הייתה רחוקה ממה שציפתה.

"כבר חודש וחצי שאני מרגישה מעולה, אבל תוצאות המעבדה שונות", סיפרה אפלבוים, "חיובי, שלילי, חיובי, שלילי. לפעמים אפילו פעמיים שלילי, אבל אז יש דרישה לעשות שוב ושוב. איתרע מזלי ובדיוק ב-27 לחודש, כשקיבלתי את השלילי השני שמאוד שימח אותי, יציאה מעבדות לחירות, שינו את התקנות שלפיהן צריך להיות פער של שלושה ימים בין בדיקה לבדיקה, ואילו שני השליליים שלי היו בפער של יומיים".

"אני מכירה את כל צוותי מד"א, החיילים והמילואימניקים. אני מנסה לשמור על פרופורציות, שמעתי על מקרים כל כך קשים. בעלי היה מאושפז במצב קשה בשיבא במשך 15 ימים ויצא מזה בפוקס. הוא היה על סף הנשמה עם דלקת ריאות דו-צדדית, דאגתי לו מאוד במשך הימים האלה".

כפי שידוע עד כה, רגישות הבדיקה לקורונה אינה מושלמת ונעה בין 70 ל-80 אחוזים. כלומר, על כל עשרה אנשים חיוביים שנדבקו ייתכן שישנם בין שניים לשלושה אנשים שיקבלו תוצאה שלילית למרות שהם חיוביים, והסכנה היא שהם ידביקו את סביבתם.

ד"ר חוה סגל רז, מנהלת היחידה לביולוגיה מולקולרית, כללית שירותי בריאות, הסבירה כי "זה תלוי בהרבה דברים. זה תלוי איך לוקחים את הדגימה, זה כמעט תמיד מתרחש בסוף המחלה, וזה תלוי גם בסוג הערכה שמבצעים, והרבה פעמים הווירוס בא והולך, כזה מתעתע. כבר חודש וחצי מירי מבודדת בביתה ונמנעת ממגע עם הסביבה כי ייתכן שהיא עדיין מדבקת. בתוך כל המהומה והתשובות ההפוכות שלא מעידות על החלמתה הסופית, היא שומרת על אופטימיות ומחזיקה אצבעות שאולי מחר תקבל את התשובה השלילית הוודאית שהיא כל כך מצפה לה".

וכמו כל הסבתות, גם אפלבוים מתגעגעת בעיקר למשפחה ולנכדים: "לא ראיתי אותם כל התקופה הזאת למעט בשיחות וידאו בזום. פעם אחת הם הגיעו עד לשער הבית ונופפו ממרחק רב מעבר לשביל. אני מתגעגעת לחבק ולנשק אותם. המשפחה תומכת וגם החברים, שכנים נהדרים משאירים לי אוכל ובישולים ליד השער. אני אופטימית שבקרוב החיים יחזרו למסלולם".