איה קרמרמן מדברת על טבעונות – ואיך מתחברים אליה

שני בעלי תשובה טריים יושבים לסעודת שבת. שניהם יודעים שדבר תורה אמור לעלות על השולחן, אבל אפעס, לשניהם חסר הידע כדי לומר אותו. בניסיון להתחמק, הראשון אמר לשני: "יאללה, פנק בדבר תורה קטן". ענה לו החבר: "חסידים נוהגים לא לאכול דולפין בסעודה שלישית".

טוב, אז אסור לאכול דולפין, וגם עטלף למדנו שרצוי לא לנשנש. ומה עם שאר החיות? בעולם המערבי זה נחשב נורמלי לאכול פרות, בעוד שבהודו הן נחשבות לקדושות ממש. יש תרבויות בעולם שבהן עצם המחשבה לאכול בשר היא מופרכת ואכזרית. בקיצור, הגיע הזמן לדבר על טבעונות.

אתחיל בגילוי נאות: אנחנו לא טבעונים, הרחק מכך. מצד שני, אני עוקבת אחרי זרמי הטבעונות, חושבת שהם לחלוטין בכיוון הנכון מבחינה תזונתית, ומעריצה את היכולת שלהם לוותר על סטייק עסיסי או לחילופין שוקולד חלב, רצוי עם מילוי תות (אל תשפטו).

למה לי טבעונות?

מה זו טבעונות? טבעונות היא הימנעות טוטלית משימוש בבעלי חיים ובתוצריהם. בעוד צמחונים לא אוכלים בשר ועוף, אבל כן אוכלים מוצרי חלב וביצים, טבעוני לא ישתמש בשום מוצר מהחי. הם לא אוכלים בשר, דגים, ביצים, חלב ודבש, ולא ילבשו בגדי עור, משי, צמר או פרווה. אפשר להבין את הטבעונות מכמה אספקטים. אמנה כאן שלוש סיבות עיקריות:

1. הומניות: חשיבה נפלאה שמאחוריה עומדת מצוות צער בעלי חיים. אי אפשר להתעלם מכך שתעשיית המזון דורסנית ואכזרית כלפי חיות. מרגע היוולדן ועד לרגע מותן, טובת החיות נמצאת בסוף סדר העדיפויות של התעשייה. אני נזהרת לא לכתוב תיאורי זוועה על תנאי המחיה הקשים של גידול העופות או משלוחי העגלים באוניות. אני לא מאמינה שהפחדה היא הדרך לשכנוע. אם מישהו היה צורח עלי לפני 15 שנים "מחלל שבת מות יומת", זה לא היה מזיז לי. לטעותם של מספר גופים טבעוניים, הקמפיין שלהם משתמש בשפה אלימה ובתמונות ומלל קשים. חבל. כשיש לך דברי טעם, לא צריך לצרוח אותם או לכופף אנשים בכוח כדי לאמץ אותם.

2. איכות הסביבה: תעשיית הבשר אחראית להפקת 18% מגז החממה העולמי. יותר מתחבורה. זה נשמע כבדיחה גרועה, אבל גז המתאן שהפרות פולטות בתהליך העיכול שלהן רע מאוד לכולנו. הגז רעיל פי 20 מפחמן דו־חמצני. כשהביקוש לבשר ברחבי העולם הופך לחסר פרופורציות ויומיומי, זה משפיע על זיהום האוויר. תוסיפו לזה את הנתון הבא: בארצות הברית, יותר ממחצית האנטיביוטיקה המיוצרת ניתנת לבעלי חיים, כדי שלא יחלו ולא יפיצו מחלות. יש כאן מישהו שצריך תזכורת למחלת הפרה המשוגעת או שפעת העופות הזכורות לרעה? בנוסף, כדי להאכיל את כמויות עדרי הבשר, כל מערכת החקלאות השתנתה. היום הגידולים העיקריים הם תירס וסויה - האוכל העיקרי של חיות המשק. אם ביום אחד כל תושבי ארצות הברית יהפכו לצמחונים או טבעונים, או לפחות יקשיבו להמלצות התזונה של משרד הבריאות - המדינה הענקית הזו לא תוכל להאכיל את תושביה. אין להם מספיק גידולי ירקות ופירות. מרבית שטחי הגידול מיועדים להאכלת הבקר, ולא להאכלת אנשים במזון בריא.

3. בריאות: האמונה הפשוטה, שאליה אני מתחברת, שמוצרים מהחי אינם בריאים לנו. המחקרים האחרונים מצביעים על החסרונות העצומים באכילת מוצרים מהחי. הם גורמים לסוגי סרטן כמו המעי הגס, הלבלב, בלוטת הערמונית, הקיבה, סרטן השד, התקפי לב, לחץ דם גבוה, עודף כולסטרול ועוד. גם ביהדות יש רבנים שדיברו ומדברים על הימנעות מאכילת בשר ומוצריו כדי לקיים "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם". כדי לסבר את האוזן, אנחנו זקוקים לכ־0.8-­1.5  גרם חלבון ביום לכל ק"ג ממשקל גופנו. בגדול, כולנו צורכים כמות כפולה ומשולשת של חלבונים, שאותם אנחנו מקבלים מחלב, בשר, דגים, טחינה, אגוזים, קטניות ומיני ירקות. אף אחד מאיתנו לא זקוק לשניצל בגודל צלחת כדי להיות בריא. נהפוך הוא. ריבוי חלבונים הופך את הדם לחומצי, דבר שמביא מחלות.

הומני? לא בהכרח בריא

נקודות המוצא השונות באות לידי ביטוי בהרגלי תזונה שונים.

ההומניים: נקודת המוצא לא בהכרח תביא לתזונה בריאה. פסטה מקמח לבן, צ'יפס ובירה, כולם עונים על קטגוריית ה"טבעונות", אך חסרים בערכים תזונתיים. הרצון לא להרגיש החמצה או ויתור על תאוות האכילה הוליד טרנד של אוכל טבעוני שמחקה את המראה והטעם של מזון מהחי, כמו תחליף המבורגר, או דמוי גבינה מאגוזי קשיו (לא מומלץ בשום דרך וצורה!).

האקולוגיים: ינסו להימנע מאוכל תעשייתי, שדורס את האקולוגיה ברגל גסה, ועדיין ההתמקדות אינה בתזונה. ההתבוננות היא מהכלל לפרט: על ידי שיפור איכות הסביבה, תשתנה ותשתפר גם בריאות הפרט.

הבריאותיים: מטרה אחת מול עיניהם - בריאות הפרט. על הדרך היא נותנת מענה גם למטרות הקבוצות האחרות. אני מתחברת לזה מאוד - סור מרע ועשה טוב. אין פה הפחדה או תמונות קשות לצפייה. אין פה אחריות גלובלית מייאשת. יש פה משהו פשוט ואנוכי. קרוב לעצמי, כמו שאנחנו אוהבים. רק לנקות ולחזק את הגוף. אם יש משהו שלמדנו בחודשים האחרונים, זה כמה חשוב לא ליפול לקטגוריית "מחלות רקע". עלינו לחזק את המערכת החיסונית שלנו ולהרחיק מהגוף כל דבר המעכב את ההחלמה שלו.

למרות כל אלו, לא אדבר על טבעונות, לא אטיף לה. אני מבינה כמה קשה לקבל על עצמנו ויתורים כה קיצוניים. מעבר לזה, לדעתי, אסור להיות טבעונים בלי הבנה שזה דורש עבודה והשקעה בתזונה. אין טעם להיות טבעוני ולאכול שניצל תירס ופתיתים. לכן, בעיני, יש שביל זהב. מתון. אין פה הכול או כלום, יש המון אפור באמצע. ולאפור הזה קוראים plant based diet – - תזונה המבוססת על הצומח, מונח חדש יחסית המתאר תזונה הנשענת רק על מוצרים מהצומח, הנצרכים כמה שיותר קרוב לצורתם הטבעית. אנחנו יכולים לקחת את הרעיון הזה וליישם אותו ב־80%-90%, להפחית את הצריכה והתלות שלנו במוצרים מהחי ולהמיר אותם במוצרים מהצומח. ועל הדרך להפסיק לאכול עטלפים.

בכוונה אני בוחרת מתכון טבעוני לא־סגפני. לא, לא חייבים לאכול נבטים כל היום, הגם שהם פצצת אנרגיה, טעימים ומתאימים כגיוון לסלט הזה.

המצרכים הדרושים:

• 10 תפוחי אדמה לבנים קטנים (לא קלופים)
• 2 כוסות עדשים שחרות מבושלות בהרבה מים, שטופות ומסוננות היטב
• 1 כוס ירוקים קצוצים: כוסברה, שמיר, נענע ובצל ירוק

לרוטב:

• 1/2 כוס שמן זית
• 1 לימון סחוט
• גרידת לימון מ־½ לימון
• 1 1/2 כפות חרדל דיז׳ון
• ½ כפית מלח
• 1 כף סוכר חום
• מייפל אמיתי

אופן ההכנה:

חותכים את תפוחי האדמה לקוביות בינוניות / מבשלים בהרבה מים עם כפית מלח את תפוחי האדמה, עד שהם מבושלים אבל לא מתפוררים / מסננים את תפוחי האדמה / מערבבים בקערה את תפוחי האדמה והעדשים / מערבבים את רכיבי הרוטב ומתקנים טעמים / שופכים את הרוטב על הסלט ומערבבים היטב / מוסיפים את הירוקים ומערבבים קלות / משהים את הסלט בצד ל־15 דקות לספיחת טעמים.

גיוונים: צולים את תפוחי האדמה בתנור לקבלת מרקם קריספי / מוסיפים חתיכות סלרי ואבוקדו / מחליפים את העדשים בשעועית לבנה מבושלת, או כמובן - נבטים.

הטור פורסם בעיתון "בשבע".