חדשות בארץ
איחוד האמירויות: מודאגים מתוכנית הריבונות של ישראל ביהודה ושומרון
שר החוץ של איחוד האמירויות, עבדאללה בן זאיד, הביע "דאגה עמוקה" מכוונתה של הממשלה החדשה בישראל לקדם את התוכנית להחלת הריבונות על בקעת הירדן וההתיישבות היהודית ביהודה ושומרון: "צעד חד-צדדי זה אינו חוקי, ויערער את סיכויי השלום"
- גבי שניידר
- פורסם ט"ז אייר התש"פ |עודכן
דובאי (קרדיט: שאטרסטוק)
שר החוץ של איחוד האמירויות, עבדאללה בן זאיד אאל נהיאן, פרסם היום (ראשון) הודעת גינוי לתוכניתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו לקדם את החלת הריבונות הישראלית על בקעת הירדן וההתיישבות היהודית ביהודה ושומרון.
סוכנות הידיעות האמירותית הרשמית וא"ם דיווחה, כי בהודעתו הביע בן זאיד "את דאגתו העמוקה וסירובו לתוכנית של ממשלת ישראל החדשה, המתכננת לספח אדמות פלסטיניות בגדה המערבית ולהחיל עליהן את הריבונות הישראלית".
"צעד חד-צדדי זה אינו חוקי", הוסיף הבכיר האמירותי. "הוא יערער את סיכויי השלום, ואינו עולה בקנה אחד עם כל המאמצים שעושה הקהילה הבינלאומית להגיע לפתרון מדיני קבוע, בהתאם להחלטות הבינלאומיות הרלוונטיות".
בן זאיד הדגיש, כי "הצהרותיו של ראש הממשלה הישראלי, בנימין נתניהו, בהן טען כי ישנה הסכמה ערבית במשתמע לצעדים אלו, אינן נכונות. הן סותרות את המציאות ואת העמדה הערבית".
כזכור, שרי החוץ של הליגה הערבית דנו בסוף החודש שעבר בתוכנית הישראלית להחלת הריבונות בהסכמה עם ממשל טראמפ. בהודעת הסיכום של הדיון הגדירו השרים את התוכנית כ"פשע מלחמה חדש" נגד הפלסטינים, וקראו לממשל האמריקני לחזור בו מתמיכתו בה. בנוסף, הפצירו שרי החוץ הערביים באיחוד האירופי להכיר בפלסטין כמדינה ולהפעיל לחץ על ישראל שלא לבצע מהלכי סיפוח.
שבוע קודם לכן, על רקע ההסכם הקואליציוני שנחתם בין נתניהו ליו"ר כחול לבן, הבהיר שר החוץ של האיחוד האירופי, ג'וזף בורל, כי עמדת האיחוד לא השתנתה, וכי הוא אינו מכיר בריבונות ישראלית "בגדה המערבית הכבושה", כלשונו: "האיחוד האירופי חוזר ומדגיש, כי כל סיפוח יהווה הפרה חמורה של המשפט הבינלאומי. האיחוד האירופי ימשיך לעקוב מקרוב אחר המצב והשלכותיו הרחבות יותר, ויפעל בהתאם". בורל ציין, עם זאת, כי האיחוד ימשיך לשתף פעולה עם הממשלה החדשה בנושא המאבק בנגיף הקורונה.
במשרד החוץ הגיבו במתקפה על דברי בורל, שפורסמו כעמדה רשמית של האיחוד על אף שלא הצליח להשיג את תמיכתם הנדרשת של כל שרי החוץ האירופים: "מצער לקרוא שג'וזף בורל, מי שמתיימר להיות אמון על יחסי החוץ של האיחוד האירופי, בוחר לקדם בצורה הזו את פניה של ממשלה חדשה של שותף מרכזי של האיחוד, ומעדיף לראות את היחסים בין ישראל לבין האיחוד דרך הפריזמה של המגפה ושל 'מעמד השטחים'. על רקע עומקם של היחסים, ולאור העובדה כי הודעה זו לא זכתה אתמול לתמיכת המדינות החברות באיחוד, אנו תוהים איזו מדיניות האדון הנכבד בוחר לייצג, ולא בפעם הראשונה".
שר החוץ ישראל כץ הוסיף ושיגר תודה "לידידותינו באירופה שהתנגדו להודעתו של בורל, ומנעו בכך את אימוץ הטקסט בשם האיחוד האירופי". לדבריו, "מדינות אלה מכירות בערך היחסים עם ישראל, ואנחנו נמשיך לקדם את יחסים בין ישראל לאירופה ביחד איתן".
יממה לפני הודעתו של בורל, אמר מזכיר המדינה האמריקני, מייק פומפאו, כי החלת הריבונות הישראלית ביהודה ושומרון הינה "החלטה שישראל תצטרך לקבל". בריאיון שפורסם שלשום ב"ישראל היום", אמר שגריר ארצות הברית בישראל, דיוויד פרידמן, כי הממשל נערך להכיר, כבר בשבועות הקרובים, בריבונות ישראלית על בקעת הירדן ועל היישובים היהודיים ביהודה ושומרון.
"כאשר תהליך המיפוי יסתיים, כאשר ממשלת ישראל תסכים להקפיא את הבנייה באותו אזור בשטחי C שלא מיועד להחלת ריבונות, וכאשר ראש הממשלה יסכים לשאת ולתת עם הפלסטינים על בסיס תוכנית טראמפ – והוא הסכים לכך כבר ביום הראשון – אנחנו נכיר בריבונות של ישראל באזורים שעל פי התוכנית יהפכו להיות חלק ממנה", אמר פרידמן. בדומה לפומפאו, הוא הדגיש כי הצעד להחלת הריבונות צריך לבוא מצדה של ממשלת ישראל: "לא אנחנו מכריזים ריבונות אלא ישראל, ואז אנחנו מוכנים להכיר בכך". הוא הוסיף, כי "כפי שאמר מזכיר המדינה, זו מלכתחילה החלטה ישראלית, כך שאתם צריכים להיות הראשונים".
השגריר ציין, כי מבחינת ארצו לא יהיו תנאים נוספים להכרה האמריקנית בריבונות ישראל על הבקעה ועל ההתיישבות ביהודה ושומרון. הוא הבהיר, כי לא קיימת התניה לפיה ישראל תתחייב להסכים להקמת מדינה פלסטינית: "בנושא הזה, התנאי הוא שראש הממשלה – וזה לא מישהו ספציפי, אלא כל ראש ממשלה של ישראל – יסכים לשאת ולתת עם הפלסטינים, יזמין אותם לפגישות וידון איתם בשיחות פתוחות ובתום לב למשך ארבע שנים".
"נכון לעכשיו, הפלסטינים לא רוצים לבוא לשולחן", המשיך פרידמן, בהתייחסו לנכונות שהביע ראש הממשלה בנימין נתניהו, עם הצגת תוכנית השלום האמריקנית, לשאת ולתת עם הפלסטינים. "אם בעוד שנתיים הם ישנו את דעתם ויסכימו, ראש הממשלה יהיה מחויב לקיים את הדיונים. זה פרק זמן מוגדר, ואנו רוצים שהאפשרות תישאר על השולחן לארבע שנים".