הבית העליון בפרלמנט הבריטי: לשקול סנקציות על ישראל אם תספח

ועדת החוץ בבית העליון של הפרלמנט הבריטי ("בית הלורדים") דרשה אתמול (שלישי) מהממשלה להטיל סנקציות כלכליות על ישראל, אם תשלים את תוכנית הסיפוח של ההתנחלויות ביהודה ושומרון. בוועדה אף קראו לממשלה "לאשרר כי לא השתנתה עמדתה שסיפוח של שטחים פלסטיניים כבושים מאז 1967 מנוגד לחוק הבינלאומי ויפגע בתהליך השלום".

יו"ר הוועדה, הברונית ג'ויס אנלי מהמפלגה השמרנית, הוסיפה במכתב ששלחה לסגן שר החוץ הבריטי לענייני המזרח התיכון, ג’יימס קלברלי, כי סיפוח ישראלי של השטחים הכבושים הוא "הפרה של החוק הבינלאומי" וכי על ממשלת בריטניה "להבהיר בדחיפות את עמדתה על הסיפוח המתוכנן - ולשקול הגבלה של הנגישות המועדפת של ישראל לשווקים הבריטיים אם הסיפוח יקודם".

נתניהו וג'ונסון, ב-2017 (צילום: פלאש 90)

לדעת חברי הוועדה, על ממשלת ישראל לדעת את צעדי הענישה שיינקטו נגדה אם תחליט לקדם את יוזמת הסיפוח. "מה יהיו ההשלכות על הגישה המועדפת של ישראל לשוק הבריטי?" תהו בוועדה, "כיצד בריטניה תבחין בין מוצרים חוקיים ולא חוקיים המיובאים אליה?". אתמול חתמו 35 נציגים מוועד שליחי הקהילות (Board of Deputies of British Jews), הגוף המייצג הגדול ביותר של יהדות בריטניה, על מכתב שמפציר במארי ון דר זיל, נשיאת הארגון, לגנות את קווי היסוד של ממשלת ישראל החדשה שהודיעה כי החל מיולי תחל בסיפוח חלקים מהגדה המערבית.

שר החוץ של האיחוד האירופי, ג'וזף בורל, הודיע אתמול כי סוגיית הסיפוח תעמוד בראש סדר היום של שרי החוץ של האיחוד, שייפגשו ביום שישי הקרוב. בורל אמר כי "אנחנו עדיין רחוקים כרגע מדיונים על סנקציות - אבל חשוב לנו לדעת מה עמדת המדינות החברות בנושא". הוא הוסיף כי ידון בנושא עם שר החוץ הישראלי החדש, לכשימונה. כמה מדינות החברות באיחוד האירופי כבר לוחצות בשבועות האחרונים לאשר צעדי ענישה מראש לצורכי הרתעה. בין הצעדים שהוצעו, מניעת הצטרפותה של ישראל להסכמי סחר, מענקים ושיתופי פעולה.

בשבוע שעבר אמר שגריר ארצות הברית בישראל, דיוויד פרידמן, כי ההחלטה הסופית לגבי סיפוח תלויה בישראל, וכי הבית הלבן נערך לצעד כזה "תוך שבועות". פרידמן הבהיר כי הצעד יהיה תלוי בהסכמתה של ישראל לקיים משא ומתן עם הפלסטינים במשך ארבע שנים על הקמת מדינה עצמאית על בסיס תוכנית השלום של הנשיא  דונלד טראמפ, לרבות הקפאת בנייה בשטחי C שאותם ישראל לא תספח.