חדשות בריאות
פיתוח חדשני: בדיקת "ינשוף" לאבחון קורונה – התוצאה בתוך דקה
ה'ינשופון', שפותח על ידי חוקרים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, מאפשר לאתר נשאי קורונה במהירות וברמת דיוק גבוהות. עלותה של הבדיקה נמוכה, והיא עשויה לסייע בהתנעתן מחדש של כלכלות ברחבי העולם, שספגו מכה קשה בעקבות התפרצות הנגיף
- גבי שניידר
- פורסם י"ט אייר התש"פ |עודכן
(צילום: פלאש 90)
פרופ' גבי סרוסי, סגן למחקר של ראש בית הספר להנדסת חשמל ומחשבים וחבר סגל ביחידה להנדסת אלקטרואופטיקה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, פיתח בדיקת נשיפה ייחודית, המסוגלת לאתר בתוך דקה נשאים של נגיף הקורונה. פיתוח ה'ינשופון', הנמצא בשלבים מתקדמים, מבטיח רמת דיוק גבוהה בדומה לשימוש בשיטת המטושים, וזאת במחיר הנמוך בצורה משמעותית מכל שיטה אחרת.
במהלך הניסויים הקליניים, שנערכו עד כה בליווי משרד הביטחון על יותר מ- 120 נבדקים, השיגה הבדיקה למעלה מ- 90% הצלחה, וזאת בהשוואה לתוצאות של בדיקת ה- PCR הנמצאת בשימוש בארץ. המחקר נמשך בימים אלו, ובמהלכו ישוו בין דגימות של חולי קורונה לאלה של חולים במחלות אחרות. בנוסף ייבדק האם ניתן לאתר שלבים שונים של ההדבקה בנגיף הקורונה.
הבדיקה מתבצעת באמצעות נשיפה של הנבדק לתוך מכשיר זעיר, שגודלו כ- 7 ס"מ. ערכת הבדיקה כוללת פיה וקפסולה, שבתוכה שבב אלקטרוני עם מערך צפוף של חיישנים, שהונדסו במיוחד למטרה זו. הדגימות מבדיקות הנשיפה נצמדות לחיישנים, והשבב מועבר למערכת הסורקת את הדגימות ומספקת תשובה, תוך 20 שניות מאז תחילת הסריקה, לגבי הימצאות הנגיף. התוצאות מגובות באופן אוטומטי אל מאגר מידע, שניתן להנגישו עבור הרשויות, כך שהן יוכלו בקלות יחסית לבצע מעקב אחר מסלול הנגיף ולקבוע את התעדוף והטיפול בחולים.
בשיטות הביולוגיות הקיימות, הבדיקה אורכת מספר שעות עד מספר ימים, ומצריכה צעדים מורכבים מבחינה לוגיסטית של העברת הדגימות הביולוגיות הרגישות והמידבקות אל מרכזי הבדיקה. בניגוד לכך, השיטה החדשה הינה פיזיקלית, ומאפשרת תוצאה מהירה ביותר במספר צעדים בודדים, פשוטים וזולים יותר. הפיתוח החדש מודד שינויים מזעריים, שיוצר נגיף הקורונה על השדה החשמלי במערך הצפוף שעל השבב. יתר על כן, כיוון שהבדיקה היא אלקטרו-אופטית ולא ביוכימית, היא אינה רגישה לגורמים סביבתיים שעלולים להשפיע על השיטות הקיימות כיום.
הפיתוח החדש נוצר במסגרת כוח הפעולה המחקרי למלחמה בקורונה שהקים פרופ' דניאל חיימוביץ, נשיא אוניברסיטת בן-גוריון. במסגרת ההקמה, מסיטה האוניברסיטה משאבי מחקר לטובת מציאת פתרונות לבעיות השונות שיוצר וירוס הקורונה.
לדברי פרופ' סרוסי, "כבר בשלבים ראשונים של הניסויים קיבלנו תוצאות מובהקות על קבוצה משמעותית של נבדקים, ובהתאמה גבוהה לסימולציות שביצענו ולתוצאות בדיקת ה- PCR". הוא מוסיף, כי "המחקר נמצא בעיצומו. אנו בשלב של בדיקת הספציפיות עבור וירוס הקורונה לעומת וירוסים אחרים, ובדיקה כמותית כדי לנסות ולהעריך את סף הרגישות של המערכת לגילוי כמות הוירוסים, על מנת לדעת באיזה שלב בהדבקה נוכל לגלות את הימצאות הנגיף, ולהעריך מתי החולה נכנס לשלב ההחלמה".
מחירה של הבדיקה החדשה מוערך בכ- 50 דולר – עלות נמוכה באופן משמעותי מבדיקות מעבדה קיימות. אם הפיתוח יאושר לשימוש נרחב, הוא עשוי לסייע לניטור זמין, מהיר וזול של נשאי הנגיף בכניסה למקומות הומי אדם, כגון שדות תעופה, מפעלים וחברות גדולות ברחבי העולם. בכך תתרום הבדיקה להתנעתן מחדש של הכלכלות, שספגו מכה קשה בעקבות התפרצות מגפת הקורונה.