הסוד היהודי: זה מה שאת צריכה לעשות כדי שהשגרה לא תהרוס את הקשר ביניכם

התחתנתם. ההתאהבות בשמים. פרפרים מכל עבר.
לבבות קטנים ואדומים מתעופפים מסביבכם.
נדמה שאתם מרחפים לכם על צמר-גפן ורדרד ומתוק.
העולם נראה לכם מואר וזורח יותר מאי-פעם.
בקושי אפשר להשיג אתכם לשיחה טלפונית בשעות הערב.

ואז עוברות שנתיים... ו- 5 שנים... ו-10 שנים...
והשגרה עושה את שלה.

מה לעשות, כוח ההרגל הוא המים שמכבה את האש, הוא זה שמקרר אותנו.
אז איך שוברים את ההרגל? אם נגלה את הסוד הזה, נוכל לבטל את הנזק שהשגרה יוצרת בחיי הזוגיות שלנו.
יש שיציעו ללכת מדי פעם עם הבעל לחופשה זוגית קצרה, או אפילו לטיול נחמד בצפון.
כן, אלה רעיונות מקסימים אבל אני שואלת את עצמי: האם כדי לשמור על הזוגיות שלי מוטלת עלי החובה לצאת עם בעלי כל חודש או חודשיים לטיול או חופשה?! אני אמורה לאמץ זאת כשיטת חיים קבועה?!
לא, זה לא זה. זה לא מה שאני מחפשת.
אני רוצה למצוא דרך חיים קבועה, שמאפשרת לי לשמור על "הטריות" של הקשר. כלי שיהיה לאורח קבע באורח-חיינו ולא אורח זמני בצורה של טיול או חופשה.

יש דבר כזה?

בדיוק כאן נכנס לתמונה הפן האמוני.
בורא עולם הוא זה שיצר אותנו, והוא מכיר אותנו הכי טוב שיכול להיות. הוא מכיר את החוזקות שלנו ואת החולשות שלנו. הוא יודע מה גורם לנו להנאה ומה גורם לסבל. מה מטיב עמנו ומה מזיק לנו.
מה בריא לנו לאכול ומה לא (מבחינה גשמית ומבחינה רוחנית). איזה מסלול חיים ייקח אותנו לנסיקה, ואיזה ייקח אותנו לקריסה.

בורא עולם נתן לנו הנחיות כיצד עלינו לחיות את חיינו באופן שיתאים ב-ד-י-ו-ק לגופנו, נפשנו ונשמתנו.
אפשר לראות זאת, בדרך המשל, כהוראות יצרן המסבירות מהי הדרך הנכונה לתפעל את המוצר כדי שהוא יתפקד בצורה המיטבית.
בורא עולם ידע מהו כוח ההרגל וכיצד הוא משפיע על נפש האדם. לכן הוא נתן לנו הנחייה כיצד לשמור על חיי הנישואים שלנו.
מהי אותה הנחייה? מהו אותו כלי שישמור על טריות הזוגיות?
קוראים לזה "פסק-זמן", או בהגדרה היהודית: "טהרת המשפחה".
מדובר בתקופת ימים של כשבועיים בכל חודש, בהם יש ניתוק פיזי בין הגבר לאישה. אין שום מגע, אפילו לא של חיבוק או ליטוף קטן ביד. ניתוק פיזי מוחלט.
ומה זה עושה? זה גורם לכם להתגעגע אחד לשני! גם אחרי 5 או 15 שנות נישואים!
הריחוק הזה שם אותך – האישה - בקובייה של "הבלתי מושגת".
כל הנשים יודעות שלגבר יש הנטייה לרצות את הלא-מושגת. את הופכת להיות בעיני בעלך "הפרי האסור".
כשסוף סוף מגיע יום הטהרה, ואת חוזרת ממקווה-הנשים, את הופכת להיות בעיניו ככלה ביום חתונתכם.
הגמרא מסבירה לנו את מטרתו של פסק הזמן: "כדי שתהא חביבה על בעלה כשעת כניסתה לחופה" (מסכת נידה, דף לא, עמ' ב).
ידוען התבטא פעם בראיון חושפני הנוגע למשבר נישואיו וגירושיו בעקבות חוסר נאמנותו לאשתו: "כמה אפשר לאכול סטייק אנטרקוט? מדי פעם צריך פרוסה עם שוקולד".
כואב לשמוע.
ייתכן שמצוות טהרת המשפחה נראית לך עדיין ממך והלאה. "לא בשלב הזה", את אולי אומרת לעצמך.
"רעיון מקסים, אבל איפה אני ואיפה טהרת המשפחה. לא בשבילי", את מהרהרת בליבך.
אוכל לומר לך שזו מצווה קלה ופשוטה כ"כ, ומספיק שפעם אחת תקיימי אותה כדי שתיווכחי בעצמך לראות כמה שהיא "לא סיפור בכלל".
יש כמה כללים פשוטים שאפשר ללמוד מול מדריכת כלות (כן, גם אם את נשואה), ואת תזכי למצווה א-ד-י-ר-ה ולאיכות בחיי הנישואים שלך. לא שווה?! הכי שווה שיש!

לייעוץ לנשים בנושא טהרת המשפחה, התקשרי 02-6301516 או פני במייל mit@htv.co.il

למידע נוסף בנושא טהרת המשפחה, לחצי כאן.