זמני כניסת חג השבועות תשפ"ד 2024

חג השבועות תשפ"ד 2024 מתחיל ביום שלישי ה' סיון, 11.6, קודם שקיעת החמה, ונמשך לאורך כל יום רביעי ו' סיון, 12.6 עד צאת הכוכבים

זמני כניסת ויציאת חג השבועות

ירושלים

הדלקת נרות: 19:09

צאת החג: 20:28

תל אביב

הדלקת נרות: 19:26

צאת החג: 20:31

חיפה

הדלקת נרות: 19:21

צאת החג: 20:32

באר שבע

הדלקת נרות: 19:26

צאת החג: 20:28

אשדוד

הדלקת נרות: 19:25

צאת החג: 20:30

נתניה  

הדלקות נרות: 19:27

צאת החג: 20:31

צפת

הדלקת נרות: 19:22

צאת החג: 20:31

שבועות הוא חג בלי תאריך. בתורה נאמר כי חג השבועות ייחגג חמישים יום ממחרת השבת (יום טוב ראשון של פסח), אבל לא כתוב תאריך בתורה. שבעת השבועות של "ספירת העומר", שתחילתם בפסח, מגיעים לפסגתם בחג השבועות. גם שמו של החג ניתן לו על שמם של אותם שבעה שבועות, שקדמו למעמד הר סיני.

מהות חג השבועות

לפני כ-3,300 שנה, לאחר שעם ישראל יצא בליל פסח ממצרים, הוא פתח במסעו אל עבר מדבר סיני. שם, בלב המדבר, זכתה האומה הישראלית כולה – כשלושה מליון גברים, נשים וטף – לחזות במו עיניהם במהפכה הא-לוהית האדירה: "וידבר ה' אליכם מתוך האש, קול דברים אתם שומעים ותמונה אינכם רואים זולתי קול. ויגד לכם את בריתו אשר ציוה אתכם לעשות עשרת הדברים, ויכתבם על שני לוחות אבנים." (דברים ד, יב-יג)

הרב אליהו דסלר זצ"ל כותב בספר "מכתב מאליהו" (ח"ב עמוד כ"א וכ"ח) שהזמן הוא קבוע ועומד במקומו, והאדם הוא זה שנכנס בתוך הזמן - זמן מתן תורה הוא קבוע בגלגל הזמן, והאדם נכנס בתוכו ויכול לקבל את כל הסגולות וההשפעות שנשפעות ביום גדול זה כפי הכלי שהכין. וזה לשונו: "את המועדים הקדושים איננו חוגגים 'למזכרת', אלא חוזרים אנו בהם לתוכנם המקורי-לאותה קדושת הזמן שנשפעת גם עכשיו כבעת ההיא".

אמר הסבא מקלם, הרבי צבי הירש ברוידא זצ"ל, כי לא הזמן עובר על האדם, אלא האדם נוסע בתוך הזמן! לדוגמא: בשבת הראשונה כאילו נקבעה "תחנה" ששמה שבת, ובכל שבוע ושבוע מגיע האדם לאותה "תחנה" עצמה - ממש אותה השפעת קדושה עצמה של שבת בראשית.

וכן במועדים, בכל שנה ושנה בחג הפסח חוזר האדם ומגיע אל "תחנת" גאולת מצרים, וכן בכל חג שבועות מגיעים אנו לאותה קדושת הזמן ממש שהיתה לאבותינו בשעת קבלת התורה. יוצא אפוא שבשבועות עלינו לחזור ולקבל את התורה ממש, כי זמן מתן תורה הוא גם עבורנו.

הרב יצחק פנגר מכין אותנו לקראת חג השבועות:

חכמים במדרש (מדרש רבה בתחילת במדבר) כותבים, שיש סיבה ומשמעות לעניין. וכך הם כותבים: "למה במדבר סיני? מכאן שנו חכמים, בשלושה דברים ניתנה התורה - באש ובמים ובמדבר. באש מניין? שנאמר "והר סיני עשן כולו" (שמות יט´). ובמים מניין? שנאמר "גם שמים נטפו, גם עבים נטפו מים" (שופטים ה´). ובמדבר מניין? שנאמר "וידבר השם אל משה במדבר סיני". ולמה ניתנה בשלושה דברים הללו? אלא, מה אלו חינם לכל באי העולם כך דברי תורה חינם הם".

זאת אומרת, עובדת נתינת התורה במדבר סיני מסמלת משהו. היא מסמלת שכשם שהמדבר הפקר לכל – כך התורה הפקר לכל. התורה מתאימה לכל אדם ובכל מצב, כל מה שצריך זה לרצות. אבל באמת לרצות. להרחבה, לחצו כאן.

מה מבטיח האריז"ל לאדם שלומד תורה כל ליל חג השבועות? איך נקבל את השפע שיורד על העולם? מדוע אוכלים מאכלי חלב? הרב זמיר כהן בשיעור הכנה חשוב לחג השבועות:

מצוות חג השבועות

חג השבועות הרי הוא חגה של התורה כולה, כיוון שאין לו מצוות המיוחדות לו לבדו, כגון מצה בפסח וסוכה וארבעת המינים בסוכות. שהרי בעצם כל תיבה ותיבה מהתורה שייכת לחג מתן תורתנו. משום כך נהגו ישראל להגות בלילה זה בכל חלקי התורה, בהתייחדם עמה באהבה, ובהתכוננם בסילודין לקראת אותם רגעים נעלים ונשגבים של קריאת מעמד קבלת התורה לאחר תפילת השחר. 

בזמן בית המקדש מוקד החג היה הקרבת קורבן שתי הלחם מהחיטה החדשה. בזמן בית המקדש בחג השבועות התחילה תקופת הבאת הביכורים, טקס שיש עמו עלייה לרגל למקום המקדש, ובמהלכו העם מודה לה' על הארץ שניתנה לו, תוך הבאת ביכורי אדמתם למשכן ולבית המקדש.

כל חג הוא שיעור, מעין תחנת דלק - אז במה חג השבועות בא להטעין אותנו? הרב יצחק פנגר בשיעור נפלא שבו נלמד איך לא להישבר, ולהתקדם הלאה בחיים:

מצוה דאורייתא לתת צדקה בערב החג לשמח העניים. מצווה זו כתובה במפורש בחומש דברים פרק ט"ז: "ועשית חג שבועות ושמחת לפני ה' אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך והלוי והגר היתום והאלמנה אשר בקרבך וכו'".

הרמב"ם בהלכות יום טוב מפרש שבכלל חובת השמחה ביום טוב הוא לשמח את העניים. עניין זה מצוין בהרחבה גם בזוהר, שכלול כחלק משמחת יום טוב. לסגולתו המפורסמת של רבי חיים פלאג'י בערב שבועות, לחצו כאן.

כשהילד משכנע את אביו לבוא להשתתף בתיקון ליל שבועות. צפו: (בימוי ועריכה: שניאור אנטבי)

מנהגי חג השבועות

1. עיסוק בתורה כל הלילה, ולפחות במהלך היום או חלק מהלילה.

2. קריאת מגילת רות לאחר תפילת שחרית. 

3. אמירת תהילים, כי פטירת דוד המלך היתה ביום חג השבועות.

4. אמירת תיקון ליל שבועות, להרחבה, לחצו כאן.

5. קישוט בתי הכנסת בענפים ובפרחים.

6. אכילת מאכלי חלב ודבש. להרחבה אודות המנהג, לחצו כאן.

7. אמירת פיוטי אזהרות / אקדמות – לפי המנהג.

אזהרות - מדובר בפיוטים שחוברו עבור חג השבועות והם מפרטים את תרי"ג מצוות התורה בחריזה ובשורות קצובות, לחצו כאן.

אקדמות - פיוט מיוחד הנאמר קודם קריאת התורה בחג השבועות, ובו מתואר שבח ישראל, המרוממים יותר ממלאכי השרת,לחצו כאן.

למה נשארים ערים בליל השבועות? איך ניצלים מגזירת כרת על ידי תיקון ליל שבועות? ולמה שופכים מים אחד על השני? הרב זמיר כהן מסביר:

לחג השבועות מספר שמות: חג השבועות, חג הביכורים, חג הקציר, חג מתן תורה, הקהל ועצרת.

קבלות לחג השבועות

בתלמוד הירושלמי מובא ההסבר לכך שבחג השבועות אין להביא קרבן חטאת. "אמר הקדוש ברוך הוא: 'מכיוון שקיבלתם עליכם עול תורה מעלה אני עליכם כאילו לא חטאתם מימיכם'".

הרב יחזקאל לוינשטיין זצ"ל יעץ ליהודי שלא זכה לילדים, לקבל על עצמו קבלה טובה על עצמו, והסביר: "בשעה שאדם מקבל על עצמו 'קבלה טובה' הרי הוא נעשה כבן אדם חדש, ואף אם נגזרה גזירה על אדם פלוני - הרי על האדם החדש לא נגזרה גזירה".

רעיונות אפשריים לקבלות מתאימות לחג השבועות:

1. לקבוע זמן קבוע ללימוד התורה, מדי יום, גם 5 דקות זה המון!

2. ללמוד כל יום קטע קצרבספר "נפש החיים" שער ד' (המדבר על השפעת לימוד התורה בכל העולמות).

3. להקפיד על תענית דיבור בתחילת הלימוד.

4. לברך את 'ברכות התורה' מתוך הסידור.

4. לכוון בברכת 'אהבה רבה' בשחרית, ו'אהבת עולם' בערבית.

5. לכבות את הטלפון הנייד בזמן הלימוד.

6. לא להפריע ללומד תורה בזמן הלימוד, גם לא לצורך חשוב. (ניתן לבחור אדם מסוים או זמן מסוים בו מאפשרים לו ללמוד)

7. ללמוד 'דף היומי'.

8. ללמוד 2 הלכות מדי יום.

9. לבחור מצווה אחת מתוך תרי"ג מצוות התורה, ולקיימה במסירות נפש.

10. לתמוך כלכלית בעניים עמלי תורה.

הרב זמיר כהן על ההבדלים בהלכה בין שבת ליום טוב

להלכות חג השבועות, לחצו כאן.