לשטוף או לא לשטוף: כך משפיע משבר הקורונה על הסובלים מ-OCD

משבר הקורונה משפיע על רובנו במגוון היבטים. רבים מאתנו חוו לחץ, חרדה או מצוקה בשל הדאגה לבריאות, בשל קשיים כלכליים, ובשל ההגבלה על יכולתנו מלהסתובב בחופשיות ולפגוש אנשים אחרים. כך מצאנו את עצמנו נאלצים להתמודד עם חוסר וודאות לגבי עתידנו הבריאותי, החברתי והכלכלי.

אולם על המתמודדים עם הפרעה טורדנית-כפייתית (OCD) משבר הקורונה עשוי להשפיע בדרכים ייחודיות, בשל אופייה של ההפרעה. במאמר זה נעמוד על כמה מן המאפיינים הללו ונציע כיצד להתמודד עימם באופן יעיל.

יוסי בן ה-9 הוא ילד נבון, אמו מתארת כי כבר מגיל צעיר נחשב ל"פדנט" של המשפחה. הוא ילד מסודר ונקי, שדואג תמיד לסביבה מסודרת סביבו. הוא ילד ערכי מצפוני מאוד. בתקופה האחרונה, שהחלה עם פרוץ מגפת הקורונה, חשה אמו שמשהו אינו כשורה. לדבריה, "יוסי 'מחמיר ומהדר' בקיום תקנות משרד הבריאות, משתמש בשעון כדי לוודא ששטף ידיים 20 שניות כנדרש ואף מוסיף עוד 10 שניות, באומרו: "ליתר ביטחון, כי אולי לא שטפתי כ"כ יסודי...". נראה לאחרונה כי אזור הכיור הפך למקום בילוי קבוע אצלו, כמידי שעה. אמו של יוסי הרגישה שההתנהגות הזו מוקצנת, ולשאלתה מדוע הוא מרבה בשטיפת הידיים, הוא ענה: "אני מרגיש שיש לי זיהום וחיידקים שלא רואים, והסבון והמים מנקים אותם ממני". אמו של יוסי מדגישה: "בעקרון, אני מרוצה שיש לי ילד נקי. הוא גם החל לנקות את הבית, ואני נהנית מזה, אבל אני מרגישה שהעיסוק הזה לוקח הרבה זמן". לכן היא שואלת: "זה נורמלי? זה תקין? אני צריכה להעיר לו על זה?".

מהי הפרעה טורדנית כפייתית (OCD)?

הפרעה זו, OCD, מאופיינת בקיומן של מחשבות טורדניות ופולשניות, והתנהגות כפייתית אשר מופיעה בעקבותיהן, בניסיון לגרש או להרגיע מחשבות אלו.מחשבות טורדניות הינן מחשבות או דחפים חודרניים ובלתי רצוניים, אשר גורמים ברוב המקרים למצוקה או חרדה אצל הסובלים מהן. האדם הסובל ממחשבות טורדניות, שנקראות גם אובססיות, יחוש חוסר שליטה על הופעתן או היעלמותן של מחשבות אלו, ויעשה מאמצים ע"מ להתעלם מהן או להדחיקן בעזרת מחשבות או פעולות אחרות. מחשבות אלו נושאות לעיתים קרובות אופי בלתי רציונלי, ועל אף מודעותו של האדם לכך שמחשבות אלו נטולות היגיון, הוא יתקשה להפסיק לעסוק בהן. מחשבות טורדניות עוסקות לעיתים קרובות בפחד מהדבקות בזיהום או מחלה, בחשש מלפגוע באחרים או בחששות בנוגע לקיום מצוות כראוי ועוד.קומפולסיביות, התנהגות כפייתית, הינה פעולה פיזית בעלת אופי חזרתי, שהסובל ממנה מרגיש דחף לבצעה בתגובה למחשבה טורדנית. פעולות פיזיות אלו מקבלות אופי של "טקס" שלא ניתן לחרוג ממנו, ומטרתו היא להקל על חרדה או למנוע התרחשותו של אירוע איום כלשהו. כמו למשל בדיקה חוזרת ונשנית של סגירת הגז בכדי למנוע את דליפתו והתרחשותו של אסון. התנהגויות כפייתיות נפוצות הינן שטיפת ידיים חוזרת, בדיקה חוזרת של נעילת דלתות, וסידור מסוים ונוקשה של חפצים, ספירה חוזרת ונשנית. חזרה על מילים בתפילה מחשש שלא נאמרו כראוי נחשבות גם היא לפעולה כפייתית מוכרת. הסובלים מההפרעה יבלו זמן ניכר מהיום בפעולות ובטקסים הכפייתיים, ואלו יגרמו להם טרחה ומצוקה בזכות עצמם. באבחון מתייחסים ל-5 ממדים מרכזיים: משך הזמן היומי בו יש עיסוק בהפרעה; מידת המצוקה הנפשית שהיא מסבה; מידת הפגיעה של ה-OCD בתפקוד היומי (לימודים ויחסים חברתיים); מידת ההתנגדות ההתנהגותית כלפי הסימפטומים האובססיביים; ומידת השליטה הנתפסת, לגבי הבעיה.

אף על פי שהסובלים מ-OCD מתמודדים באופן תדיר עם מחשבות חודרניות חוזרות ונשנות ו/או עם התנהגויות כפייתיות אשר הם מתקשים לעצור, תוכנן של המחשבות וייעודן של התנהגויות אלו שונה מאוד מאדם לאדם. לפיכך, משבר הקורונה השפיע בצורה שונה מאוד על אנשים שונים. למשל, חלק מן המתמודדים עם OCD אשר אינו סובב סביב סוגיות הקשורות למחלות או לניקיון, מדווחים כי הנושאים בהם הם טרודים כל כך מעסיקים אותם עד שהם בכלל לא פנויים לעסוק במשבר הקורונה ואינם מוטרדים ממנו; ואילו אצל אחרים, הלחץ הכללי שנוצר סביב משבר הקורונה מביא לעלייה בסימפטומים מהם הם סובלים, למשל סביב נושאים של מוסריות וכדומה. המתמודדים עם OCD עשויים לחוש החרפה במצבם, והעיסוק הרב שקיים כעת בניקיון ובסטריליות מחמיר את תסמיני ה-OCD שלהם, מגביר בצורה משמעותית מחשבות חודרניות על זיהום, אובססיות וגם את פעולות השטיפה, החיטוי והניקיון. המשבר יצר דילמה אמתית בהתמודדות ומניעת החרפה. מצד אחד ישנה חשיבות בהקפדה על המלצות משרד הבריאות, וכולנו נדרשים להקפיד הקפדה יתרה, ומצד שני - הקפדה מוגזמת, שיכולה להראות טובה בימים אלו, יכולה לגרום להחרפה הדרגתית בתסמיני OCD הקשור בזיהום, חיטוי וניקיון.

על כן, ההמלצה להתמודדות בעת הזו: הקפדה על ביצוע הנחיות הגורמים המוסמכים כלשונן, אך לא מעבר להן. למשל, כאשר ההנחיה העדכנית של משרד הבריאות הייתה לשטוף ידיים במשך 60 שניות אחת לשלוש שעות - יש ליישם זאת למרות הדחף לשטוף לאורך זמן רב יותר ובתכיפות גבוהה יותר. כך שהסובל מ-OCD יוכל לומר לעצמו: "אף על פי שביצעתי את ההנחיות כלשונן, אני עדיין חש דחף להמשיך ולשטוף, או עדיין חש ספק אם שטפתי בדיוק כמו שהייתי אמור לשטוף. אולם מהיכרותי עם האופי של ה-OCD, אני יודע כי אלו מחשבות וספקות בעלי אופי טורדני, ולכן אני בוחר שלא להיענות אליהן ולא להוסיף דבר מעבר לביצוע ההוראות המדויקות". סביר להניח כי כשיסגרו את הברז לאחר 60 שניות, המתמודדים עם OCD עדיין יחושו חוסר סיפוק מהאופן בו ביצעו את השטיפה. אולם ככל שימנעו מעצמם להמשיך ולשטוף מעבר לנדרש בהנחיות, הם צפויים לגלות כי חוסר הנוחות מתפוגג ע"י כך שאינם משתפים פעולה עם הטרדות האובססיביות. באופן זה הם יוכלו לשמור על בריאותם מצד אחד, ולא לחזק את תסמיני ה-OCD מצד שני.

לסיכום, משבר הקורונה מייצג תקופה מורכבת עבור רבים מאיתנו, ומעמיד אותנו בפני מציאות בריאותית, נפשית, חברתית וכלכלית לא פשוטה. למתמודדים עם OCD, התקופה הזו עשויה להוות אתגר ייחודי במקומות בהם היא עלולה להגביר את המחשבות הטורדניות וההתנהגויות הכפייתיות. כדי לסייע למתמודדים עם OCD, חשוב הזיהוי מתי עושים את מה שצריך לעשות כדי להתמודד באופן יעיל, אחראי ובנורמות המקובלות, ומתי ההתנהלות מהווה דרור לאובססיות ומאפשרים להן לנהל את האדם.

דינה רודא היא פסיכותרפיסטית קוגניטיבית התנהגותית T.B.C, יועצת חינוכית, מאבחנת דידקטית ומבדקי MOXO.