מה הקשר בין גיל המעבר לבין השמנה?

אני בת 50, ומרגישה שבשנה האחרונה אני עולה מעט במשקל מבלי שאני אוכלת יותר. האם זה קשור לגיל? ואיך אפשר למנוע השמנה בגיל המעבר?

אחד הסימפטומים שעליהן מתלוננות נשים בגיל המעבר הינו השמנה. השינוי ההורמונאלי והאטה בקצב חילוף החומרים הם הגורמים העיקריים לכך, ולכן ההמלצה שלי היא להקפיד על דיאטה מאוזנת, תזונה עשירה בירקות ופירות טריים, מזון דל בשומן רווי ועשיר בסיבים תזונתיים.

תפריט מאוזן ובריא מאזן גם את המערכת ההורמונאלית, ומאפשר לגוף לשמור על משקל תקין.

יש לבחור מזונות בריאים, טבעיים ככל הניתן ומעובדים פחות, ללא חומרים משמרים וצבעי מאכל. מומלצת אכילה של פירות, ירקות, דגנים, בשר ודגים טריים ככל האפשר או מוצרי סויה לטבעונים וצמחונים.

מומלץ לאכול ירקות טריים או מבושלים עם כל ארוחה, בכמות של לפחות 300 גרם ירקות לארוחה. הם עוזרים לתחושת השובע ומשפרים משמעותית את פעילות המעיים. הם גם מסייעים למניעת מחלות לב וסרטן. חשוב לצרוך ירקות בצבעים שונים, שלכל אחד מהם יתרון בריאותי אחר.

פירות מומלץ לאכול 2-3 ביום. אפשר לאכול פרי בין הארוחות, פרי יכול להיות פתרון מצוין כאשר מתעורר הצורך למתוק.

כדאי לאכול בעיקר דגנים מלאים וקטניות: דגנים מלאים - חיטה מלאה, אורז מלא, שיבולת שועל וקטניות - גרגרי חומוס, עדשים, שעועית ואפונה.

(ד"ר סיגל תמיר, ד"ר לתזונה ומדעי ההתנהגות)

* * *

יש לנו שלשה ידים - בן 5, בת 4 ובן שנה. הילדה לא מרוצה אף פעם, היא רבה עם האח הגדול ומתנכלת לו, והיא מכה את הקטן ומפריעה לו כל הזמן. בנוסף, היא כל הזמן מנדנדת וטוענת שנותנים לגדול ולקטן, ולה לא. מה אוכל לעשות לה כדי שתהיה נחמדה ונעימה יותר?

מכירים את הביטוי: ילד סנדוויץ'?

ילד סנדוויץ' לא סתם מכונה כך. הוא באמת אבוד שם בפנים, לא פה ולא שם. היא לא גדולה כמו אחיה הגדול, שמקבל הרבה יותר, שיכול הרבה יותר, שבוגר ממנה ויישאר כך תמיד, והיא לא קטנה כמו אחיה הקטן, שמקבל פינוקים, המון חיבוקים, המון "על הידיים".

היא רוצה להרגיש שגם היא שווה, ולכן היא מנסה בדרכים שונות. היא מנדנדת לאחיה, וכך אמא מתעסקת אתה וכועסת עליה. היא מרגיזה את התינוק, וכך אימא רודפת אחריה ומעירה לה בלי הפסקה. סוף סוף גם לה יש מקום. כך היא מרגישה.

מה אפשר לעשות?

הראי לילדה שההפרעות שלה לא מניבות לה דבר. נסי לעבוד על עצמך, שלא לראות ולא לשמוע שמתלוננים עליה. לעומת זאת, שימי לב מראש אם היא הולכת להרגיז מישהו, והשתדלי לגדוע את הדבר בראשיתו.

קראי לה דווקא ברגע שהיא שקטה, והציעי לה לעזור לך. אל תבקשי ממנה עזרה בשמירה על התינוק, זה מרגיז אותה, היא הייתה מעדיפה להיות במקומו, תינוקת קטנה שמקבלת הכול. בקשי עזרה בעבודות הבית. תני לה להרגיש חשובה ועוזרת.

תני לה להבין שהיא אמנם לא תינוקת, אבל שווה. אמנם היא לא גדולה כמו אחיה, אבל יש לה יש כישרונות ויכולות משלה. היא לא מתנהגת בתינוקיות כמו התינוק, אבל יש לה התנהגות מקסימה אחרת.

אם תרגיש שהיא חשובה וחכמה דיה, היא לא תרגיש שהיא צריכה להיות כמו אחרים, כי תסתפק במה שהיא בעצמה.

(מנוחה פוקס, סופרת ומומחית תהליכי חינוך)

* * *

אני בן 20. מאז שאני זוכר את עצמי היו לי חרדות מכל מיני דברים - לדבר ליד קהל, לעלות כחזן או לעלות לתורה ועוד. שמתי לב שלאחר יום הולדת 20 החרדות התעצמו, איני יודע למה. אני מפחד מהחיים, מזה שאני כבר בן 20 ולא מצליח לעלות לתורה, ואפילו לעשות קידוש למשפחה שלי בבית. יש לי התקפי חרדה מהעניין. גם כשאני מתעסק בדברים שדורשים ריכוז אני מרגיש לחץ. כשאני מתקרב למצבים שצריך לדבר מול קהל אני חושב בראש "הנה זה מגיע, ההתקף", ואז הוא באמת מגיע. יש לי חרדה מתקופת השידוכים ופחד ממה יאמרו האחרים. אני מסמיק לפעמים, ותמיד חושש שזה יקרה ליד אנשים. האם אני יכול לצאת מכל זה, להיות כמו כולם, ליהנות באמת ולא לפחד מהחיים?

ממה שאתה מתאר, אתה חווה לחץ בסיטואציות חברתיות. לא פעם, במצבים מעין אלה, האדם חושש מתגובת החברה, מכישלון, משיפוטיות, מכך שיצחקו עליו. לכן הוא נמנע מלהיכנס למצבים אלה, ואז נוצר מעגל אכזרי המשמר את החרדה.

חרדות הן אחד הדברים המפריעים והמשתקים ביותר שאפשר לסבול מהם, ובאותה מידה גם אחד הדברים שיחסית פשוט להתגבר עליהם, בעזרת טיפול מתאים. אחד הטיפולים המוכחים כיעילים כיום לסוגים מסוימים של חרדות הוא טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT), והוא פועל דרך שינוי דרכי החשיבה וההתנהגות במצבים מעוררי החרדה. (אורלי סמירה, יועצת זוגית ופסיכותרפיסטית CBT)