מיוחד לשבועות: שומרי קבר דוד המלך חושפים סודות

חג מתן תורה הוא כידוע יום הולדתו ופטירתו של דוד המלך, שנחשב לאחת הדמויות החשובות, המרתקות והנערצות ביותר בעם היהודי. אלא שכאשר באים לדבר עליו מסתבר שיש דברים רבים שאינם ידועים ונהירים לכל.

"רוב הציבור לא יודע שקבר דוד המלך היה עד שנת 1967 המקום שסימל את מורשת היהדות", אומר הרב עידן גרוסמן, יו"ר עמותת מורשת דוד המלך. "כל הטקסים הממלכתיים שנעשים היום בכותל המערבי - היו מתקיימים בחורשה הסמוכה לציון, ועולי הרגל היו כולם מגיעים לשם ושובתים במקום. אלא שמאז שהכותל בידינו, קבר דוד נשכח והוזנח. רק בשנים האחרונות החלו בשיפוץ הציון וסביבתו. לצערנו הוא משמש בעיקר לאלפי צליינים שבאים לשם בכל יום, כי המקום נחשב גם עבורם לאחד מאתרי התיירות החשובים".

(צילום: מורשת דוד המלך)

עדויות רבות, קבר אחד

מסתבר כי ישנן עדויות מרגשות ומעניינות מאוד שנאספו במשך השנים אודות קברו של דוד המלך. כך למשל האריכאולוג אמרטו פיירוטי מונה בשנת 1854 על ידי הממשל הטורקי למהנדס העיר ירושלים. הוא זכה לאמון השלטון וקיבל גישה למקומות הנסתרים ביותר בעיר, שאפילו כף רגל מוסלמית לא דרכה בהם, וערך בדיקות ומיפוי מפורט.

במהלך חיפושיו בירושלים גילה פיירוטי במתחם קבר דוד מדרגות חצובות בסלע, שהובילו אל מערה תת-קרקעית ענקית, עם סימני חציבה בידי אדם. בתוך המערה התגלו פתחים, שכנראה מובילים לחללים נוספים, עד מתחת למצבה המכונה כיום "קבר דוד". מבדיקת המקום הוא הגיע למסקנה שזהו מקום קבורתם של מלכי בית דוד. את תגליתו פרסם פיירוטי בספרו "ירושלים נחקרת", שם הוא מוסיף ומציין כי מצא במקום גם בנייה יהודית עתיקה: "אני משוכנע שמתחת לחדר בו נמצא הסרקופג (ארון הקבורה מאבן הנקרא כיום "קבר דוד"), או בצדו הצפוני - יש מעבר לקבר האמתי. בהתאם לכך, החלטתי לרדת לתוך מערת הקבורה, אשר כפי שכבר ציינתי, יש לה פתח בצד המערבי של הגבעה. לאחר שירדתי במדרון עפר תלול מאוד, מצאתי מספר מדרגות, שהן התחלתו של גרם מדרגות חצוב בסלע. למטה מצאתי מערת קבורה ענקית, שלפי הבחנתי מתפרשת מתחת לחלק גדול של בית-הקברות שמעליה".

אדמור מקאליב בסעודה (צילום: מורשת דוד המלך)

עדות נוספת ומדהימה היא של חוקר אמריקאי בשם ג'יימס טרנר ברקלי. ברקלי ובתו היו מיודדים עם השייח' האחראי על מתחם הקבר. בשל ידידותם, התאפשרה כניסתם למערה התת קרקעית. הם תיארו שבמרכז החדר התחתון הייתה מצבה גדולה. המוסלמים הסבירו לברקלי, שהמצבה נבנתה לכב' "נבי דווד" (כך כינויו בפי המוסלמים). בקצה החדר הייתה פרוכת גבוהה ולצידה פמוטים גבוהים, שם דלקו נרות לכבוד "נבי דווד". ''מאחורי הפרוכת יש המשך שגם גדולי השייח'ים לא מעיזים להיכנס לשם'' - כך הסבירו להם. בתו של ברקלי, שניחנה בכישרון ציור נדיר, תיעדה לאחר מכן את החדר בציור עז רושם, שנותן הצצה קלה לעולם שמתחת.

אבל אנו ביהדות, לא מפיהם אנו חיים, ויש לנו עדותם של גדולי ישראל. רבי יהושע לייב דיסקין (המהרי''ל) התבטא על המקום: "באמת שכל המקומות הקדושים המקובלים מדור דור המה נאמנים ומצודקים ואמתיים מעצמם, ואינם צריכים לשום עדות, כל שכן וקל וחומר שהעידו על זה עמודי עולם, כהרמב''ן ז''ל, האריז''ל ומהר"מ חאגיז זצ"ל, וכל מי שיתעקש ויעמוד בדעתו הראשונה, להטיל ספקות באחד מכל המקומות הקדושים הנזכרים בעדותם של הגאונים הנ"ל, וגם יגלה דעתו וספקותיו לזולתו, הוא בכלל שוטה, רשע וגס רוח, ובכלל מונע את חברו מלעשות מצווה להתפלל שם".

ישנה עדות מצמררת שהעידו שני צבעים יהודים בפני המהרי"ל דיסקין והמגיד מוילקומיר לפני כמאה ועשרים שנה. הם הועסקו ע"י המוסלמים ששלטו אז בפקודת הסולטן, ועסקו בשיפוץ ותיקון באולם שתחת הציון. השניים ניצלו את אחד הימים בהם המוסלמים הלכו לחוג חגם, והשאירו אותם לבד. הם העזו לעבור את הפרוכת שחוסמת את המעבר לחדרים הפנימיים, שהמוסלמים לא העזו לעבור בהם, כי כל מי שניסה מת במקום. כך נכנסו לפני ולפנים והגיעו לאולם שבו היה חרוט "קברי מלכי בית דוד", ומשם דרך אולם ארוך שכולו עמודי כסף וזהב, בקצהו מצאו את חדר משכבו של דוד המלך ע"ה, ומולו חדר משכבו של שלמה המלך ע"ה, ולידו קבר שמונח עליו ספר תורה, קברו של חזקיהו המלך ע"ה, שתואם את תיאור הגמרא במסכת בבא קמא ט"ז. הצבעים יצאו בשלום והעידו עדותם בפני המהרי"ל דיסקין והמגיד מוילקומיר, אלא שנמנעו מלפרסם את הדבר בזמנו מחשש לחייהם של הצבעים, שעברו על פקודת המוסלמים.

המהריל דסקין והמגיד מוילקומיר (קרדיט: יעקב סיביליה / ועד נאמני דוד)

האולם תחת הציון (קרדיט: יעקב סיביליה / ועד נאמני דוד)

האר''י ז''ל, שעלה בשנת 1570 ממצריים לצפת, עמד מחוץ לחומה (חומת סולימן הנוכחית שנבנתה 32 שנים לפני כן) בסמוך לשער ציון, וזיהה את הגבעה הדרום מערבית להר הבית כמקום קברי מלכי בית דוד. על פי תיאור מדויק של המהר''מ חאגיז, עמד האר"י בסמוך מאוד לציון "קבר דוד" בהר ציון, ואף כתב על כך בספרו 'אלו מסעי'.

גם הרב יוסף חיים, הבן איש חי זצ"ל, ביקר במקום בשנת תרכ"ט ולא הורשה על ידי המוסלמים להיכנס לציון. הוא כתב שם תפילה מרגשת "קום דוד מלכא משיחא" בה הוא מתאר: "עתה ראה ביתך דוד, זרים עומדים בתוכו, ראה כי גורשנו היום, מהסתפח בנחלת השם, וכמו זר נחשבנו...".

מירון של ירושלים

תופעה שמתפתחת בשנים האחרונות בקבר דוד, היא סעודת מלווה מלכה המונית בליווי תזמורת, שמתקיימת בכל מוצאי שבת במקום, בראשות הרב עידן גרוסמן ורעייתו הרבנית.

אין זה פלא שבחרו לקיים במקום דווקא סעודת מלווה מלכה, שכן אחד הדברים ביהדות שיותר מזוהים עם דוד המלך, חוץ מספר התהילים כמובן, זוהי סעודת מלווה מלכה.

על הקשר המעניין שיש דווקא לדוד המלך עם סעודה זו שנקראת גם 'סעודתא דדוד מלכא', מספר הרב גרוסמן: "דוד המלך ביקש מהקב"ה לדעת את יום מותו, והקב"ה גילה לו שהוא ייפטר בשבת. לכן מאז, בכל מוצאי שבת, היה דוד המלך עושה סעודת הודיה כדי להודות על כך שיש לו לפחות עוד שבוע לחיות. מכיוון שהר ציון היה מקום מגוריו של דוד המלך, הרי אנחנו מכוונים בכל מוצאי שבת שאנחנו מקיימים את סעודת דוד מלכא משיחא בזמן ובמקום שהיה עושה אותה דוד המלך ע"ה".

הכנסת ספר תורה, משפחת גרוסמן (צילום: מורשת דוד המלך)

הרב גרוסמן מספר לי על השתלשלות האירועים: "היוזמה לקיים סעודת מלווה מלכה בקבר דוד החלה ביוזמת ידידנו היקר ר' אברהם כודרי [דר1] הי"ו, שהיה אחד ממקורביו של הרב אברהם פיש זי"ע, שקיים את הסעודה בביתו בתל אביב, והיה פועל בה ישועות עצומות. הסעודה שחודשה לפני כעשר שנים, התחילה במניין צנוע באחד הבתים, ועברה למשרד של העמותה שלנו, 'מרכז מידע מורשת דוד המלך', למשך כשנה, עד שהחלטנו באחד הימים לנסות לעשות את הסעודה בהר ציון. המקום היה נסגר במוצאי שבת בשבע בערב, והיה חשוך לגמרי, כך שהיינו צריכים למצוא את הדרך עם נרות דולקים. היינו בערך חמישה עשר משתתפים, ועשינו את הסעודה בתוך הציון. היה אור גדול ושמחה עצומה, כך שהחלטנו להמשיך כך גם בשבועות הבאים, כאשר השומר שהיה אז היה פותח לנו במיוחד. בתוך חודש אחד הסעודה כבר גדלה לכמעט מאה איש, והציון היה מלא באנשים. כיום הסעודה מתקיימת ברחבה שליד הציון, ברוב עם של כמה מאות אנשים, עם שתי תזמורות, ריקודים ושמחה. כולם מרגישים פה בבית, ויש אווירה מיוחדת של אחדות ושמחה שמזכירה את ל"ג בעומר במירון. אנשים באים לסעודה הזאת גם מרחוק. אני שומע כאלו שאומרים לי: 'אתה לא יודע כמה זה מחזק אותנו לבוא לכאן במוצאי שבת, זה נותן לנו כוח לכל השבוע', וזו השמחה שלנו. זה דורש הרבה כוחות, לרוץ כל מוצאי שבת להעמיס את כל האוכל והציוד עם הלחמניות הטריות, אבל אנחנו יודעים שמחכים לנו שם, ואי אפשר לאחר.

"יש אווירה של התנדבות ועזרה בכל", מוסיף הרב גרוסמן, "וגם הנגנים באים לנגן בהתנדבות כדי לשמח את הלבבות, וב"ה אנחנו רואים זאת כזכות גדולה. אנחנו יודעים שהסעודה הזאת מחזירה את היהודים להר ציון שנשכח, וזה עוזר מאד לשמור על המקום שלא יעבור לידיים נוצריות חלילה. חשוב מאוד שיהודים יבואו לכאן בכל ימות השבוע, לומר פרקי תהילים שכתב דוד המלך ע"ה, במקום הכי מסוגל שהוא הציון שלו".

למה להבנתך הנוצרים רוצים את הר ציון?

"יש שני מקומות הכי אסטרטגיים בעולם - הר הבית לאסלם, והר ציון לנוצרים. לטענתם של הנוצרים שם הייתה 'הסעודה האחרונה' של אותו האיש. אבל זה שטויות, כי החדר של הסעודה האחרונה נבנה לפני 700 שנה. זאת השיטה של הנוצרים, כל דבר שהם רוצים לכבוש, הם אומרים 'פה הוא אכל', 'פה הוא ישן' וכל מיני המצאות. קבר דוד נחשב למקום מספר שתיים בחשיבותו לנצרות, אחרי 'כנסיית הקבר', בגלל זה הוותיקן שולח לכאן מידי יום בין 500 ל-1000 צליינים. עכשיו, ברוך השם, אין בכלל ביקורים בגלל הקורונה, אבל בשגרה, זה חרפה מה שקורה כאן".

גם הרבנית גרוסמן מודאגת מאוד מהמצב. "בשנה שעברה הגיעו לכאן בחג השבועות כ-60 אלף יהודים והיה מרגש ונפלא", היא מספרת, "זאת לעומת 500 איש שביקרו כאן לפני עשר שנים. אבל לצערי, השנה נראה לי שהמקום שוב יהיה שומם, בגלל הקורונה. אנו לא יודעים מה יהיה, לא קיבלנו תשובות ברורות מהרשויות".

זה לא בסילוואן

את הרב יעקב סיביליה, יו"ר ועד נאמני דוד, אין תושב ברובע היהודי שלא מכיר. כולם יודעים שכשאומרים "קבר דוד" המילה הנרדפת היא הרב סיביליה, שאף חיבר ספר מרתק "סודו של קבר דוד", המספר את הסודות האפלים של המקום. הרב סיביליה התנדב להקדיש לי מזמנו היקר, ולספר לי עוד על קבר דוד.

מה הביא אותך להקדיש את רוב זמנך לשימור ולטיפוח של קבר דוד?

"לפני כמה שנים הגעתי לנהריה, אל רבי דוד אבוחצירא, לקבל ברכה ועצה, אולם אז נחו עלי עיניו של רבי דוד, אשר אמר לי בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים: 'השליחות שלך בעולם הזה היא הר ציון'. למען האמת, הייתי מופתע ביותר. מה לי ולהר ציון? בהר ציון יש את קבר דוד המלך, אבל מה לי ולקבר? אני גר אומנם ברובע היהודי, והקבר לא זר לי, אבל מדוע זוהי מטרת חיי? ככל שעבר הזמן ראיתי בחוש כיצד הקב"ה מוליך אותי הלאה למטרה הזו. חומרים שונים ומשונים והצטלבויות שונות בחיי, הביאו אותי שוב ושוב להתעסקות עם הנושא הטעון והנפיץ הזה, ואז הבנתי שזהו אכן ייעודי".

המקוה העתיק (צילום: מורשת דוד המלך)

לרב סיביליה חשוב להדגיש בפני את הוודאות של מיקום הקבר. "בשונה מקברים אחרים, כמו מערת המכפלה או קבר רחל אמנו, שהמקום שלהם ברור וידוע לכל, קבר דוד המלך היה שרוי בעלטה, שכיסתה אותו במשך שנים רבות. רבים ניסו לערער ולטעון שמא מקום הקבר שונה ונמצא באזור אחר. גם גילוי 'עיר דוד' על ידי ארכיאולוגים באזור הכפר הערבי סילוואן, דרומית להר הבית, הקשה על הקביעה שקבר דוד שוכן בהר ציון, משום שהפסוק מוכיח שמלכי בית דוד, ובוודאי דוד המלך עצמו, נקברו בעירם. אולם בדיקה מעמיקה יותר מגלה שיש רבים המפקפקים האם אכן הממצאים הארכיאולוגיים החשובים שהתגלו במקום המכונה היום 'עיר דוד', מעידים על קשר לעירו של דוד המלך".

הרב סיביליה מציין שהוא מגובה בהסכמות ובעדויות של רבנים וכן במחקרים שונים, המעידים כי מיקומה של עיר דוד אינו במקום שסוברים היום: "הקביעה שכביכול 'עיר דוד' הייתה בדרום הר הבית, ב'גבעת העופל' - הנמוכה מהר ציון בממוצע של כ-80 מ', הינה קביעה חדשה יחסית, שנקבעה לפני כ-150 שנה על ידי ארכיאולוגים נוצרים בריטים. היא סותרת לחלוטין את כל המקורות של כתבי הקודש – החל מהכתוב בתנ''ך, דרך התנאים, גדולי ישראל מתקופת הראשונים, ועד לאחרונים, שמעידים שעיר דוד הייתה במרום הר ציון - מקבר דוד ועד למגדל דוד בשער יפו, שהוא המקום הגבוה ביותר בעיר העתיקה - המקום הטבעי לבניין מצודה החולשת על השטח להגנה ותצפית".

הרב סיביליה מגלה לי, כי הר ציון אינו רק קברו של דוד המלך. "שבעה מלכים קבורים כאן, והם: דוד, שלמה, חזקיהו, יהושפט, יותם, אסא, יאשיהו ויהוידע הכהן הגדול. יתכן שגם נשותיהם ביחד איתם".

ולמה להבנתך הנוצרים לא רוצים שם את היהודים?

"הנוצרים לא רוצים שנחזור לכאן, לכן הם משתדלים למחוק את העובדה שקבר דוד נמצא כאן. הם אוהבים מאוד את הטענה שכביכול 'עיר דוד' נמצאת באזור כפר סילוואן. הם מעדיפים שנחפש אותו שם – אף על פי שהוא קבור באמת כאן, בהר ציון. במשך כל השנים הנוצרים הרחיקו את היהודים מקבר דוד האמתי. הם גם טשטשו על ידי הצנזורה את הזיקה שלנו לכאן".

הרב סיביליה מספר עוד על השפעות הנוצרים על המקום: "לפני מספר שנים התגלה באחד המבנים הסמוכים לקבר, שככל הנראה הוא 'בית הגיבורים' של דוד - על פי ספר נחמיה, חור מסותת באבן בצורת מגן דוד. במשך ימים רבים הגיעו לשם רבים לחזות בדבר המדהים, אבל שוב, בהשפעת הנוצרים הרסו את הממצא".

בית הגיבורים (קרדיט: יעקב סיביליה / ועד נאמני דוד)

הרב סיביליה לוקח נשימה ארוכה. "מתחוללת 'מלחמת עולם' על המקום הזה", הוא אומר לי כשכולו סהרורי. "לפני כמה שנים הוותיקן נתן הוראה לכל המאמינים שעולים לארץ - לבוא לכאן, לחדר שמכונה אצלם 'הסעודה האחרונה', כי הם במאבק אתנו על המקום. כל המטרה שלהם היא להדיר את היהודים מפה. הם מקיימים במקום כמה פעמים בשנה טקסי עבודה זרה ממש, מלווים בהקטרת קטורת זרה מעל ראשי המתפללים למטה, וקוראים לזה 'תפילות'. מבחינתם המקום למעלה כבר היה צריך לעבור לידיהם, והם רוצים להפוך את המקום לכנסיה שיתפללו בה בכל יום, רק שהמחאות שלנו והחשש להסלמה מעכבים זאת".

ולמי היה שייך המקום במשך ההיסטוריה?

"עד שנת 48 הייתה כאן משפחה בשם דאג'ני, שהיו לה הרבה שטחים בכל הארץ במשך למעלה מ-400 שנה, והיא החזיקה בבעלות על המקום. כשבני המשפחה יצאו מכאן  במלחמת העצמאות, הם סתמו את כל הפתחים שיורדים למטה. בשנת תשע"ג הארכיאולוגים פתחו פתח קטן ברצפה מימין למצבה ונתגלה גרם מדרגות היורדות למטה לאולם שתחת הציון, חסום בגל אבנים ושקי חול. בסיום השיפוץ סתמו אותו בחזרה".

ומה באמת יש מתחת?

"מתחת למערות יש עולם תת קרקעי שלם. בחצר שבצד הקבר ישנן מדרגות שמובילות למטה, מדרגות שמעידות על מקווה טהרה שהיה במקום, שמיוחס לתקופת הבית, משום שנראים בו שני טורי מדרגות כמו שהיה נהוג בזמן בית המקדש, אחד ליורדים למקווה - הטמאים, ואחד לחוזרים ממנו – הטהורים. המקום שימש בזמן עולי הרגל כבית כנסת לתפילה. במשך השנים קיימנו שם לימוד ותפילות, אבל הכנסייה היוונית השתלטה על המקום, ומתכננים לעשות שם כנסיה קטנה, במקום ששייך להיסטוריה של עם ישראל.

"עוד מאורע חשוב שאירע לפני כשבע שנים, מספר ימים לאחר שקיימנו בחורשה קבלת שבת המונית, עם כל תושבי הרובע ורבני הרובע, נפער בין לילה בולען בעומק כששה מטר בפינתו של מגרש הכדורסל שבחורשה, בדיוק במקום שבו היה עומד ומתפלל, במשך שנים, הרב אושר פריינד זצ"ל, שאמר שדוד המלך נמצא ממש שם מתחת. תוך כמה ימים כיסו אנשי הכנסייה היוונית את המקום בעפר, וטענו שזה נחפר בידיים".

הבולען (קרדיט: יעקב סיביליה / ועד נאמני דוד)

לסיום, גם הרב סיביליה וגם הרב גרוסמן ואשתו מדגישים בפניי, שביקורי היהודים במקום הם אלו שעוזרים לשמירה על המקום הקדוש הזה ולמניעת נפילתו בידיים זרות. "אנחנו מחכים לכם בכיליון עיניים, בכל יום ובעיקר בסעודת המלווה מלכה המרכזית. יש אפשרות גם לסיורים ועריכת חלאק'ה. התפילות בהר ציון מסוגלות לכל הישועות – לבנים, לחיים ולפרנסה. אתם קוראים תהילים בכל עת מצוא".