המגפה הכלכלית: כמחצית מהישראלים מדווחים על מחסור בכסף

בעוד שמגפת הקורונה כמעט מאחורינו, המגפה הכלכלית שבאה בעקבותיה עשויה להימשך זמן רב. כ-2.5 מיליון ישראלים, המשקפים 46.5% מהאוכלוסייה, מדווחים על החמרה משמעותית במצבם הכלכלי שלהן ושל בני משפחותיהם בעקבות המגבלות שהטילה הממשלה על הציבור, אשר מנעה מהם להתפרנס – כך עולה מסקר שערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בחודש מאי, ושממצאיו פורסמו היום (שלישי). מהסקר עולה כי במגזר הערבי המצב חמור אף יותר, שם עמד הנתון על 50.7%.

מהסקר הטלפוני לבדיקת החוסן הציבורי שערכה הלשכה עולה עוד כי 14.1% מהישראלים, 789,300 איש, חוששים לאבד את מקום מגוריהם. נתון זהה עלה גם באשר למידת צמצום כמות האוכל במשך השבוע, כאשר הנשאלים השיבו כי המחסור בפרנסה גרם להם להפחית בצריכת מזון. 66.9% מאלה שדיווחו על צמצום כמות האוכל, תלו זאת במחסור בכסף: 82.8% מהערבים ו-60.8% מהיהודים; 68.5% מהנשים ו-65.2% מהגברים.

16.1% (471.4 אלף איש) מהמועסקים חוששים מאוד לאבד את מקום עבודתם. מפילוח הנשאלים עולה כי בקרב בני 65 ויותר, שיעור המדווחים על החמרה במצב הכלכלי נמוך יותר ועומד על 20.6%, לעומת 50.4% מהאוכלוסייה הצעירה יותר.

54.9% מהנשאלים סבורים שמצבם הכלכלי לא ישתנה ו-18.3% צופים כי מצבם הכלכלי אף יחמיר, זאת, בהשוואה לסקר הקודם שנערך באפריל ממנו עלה כי חשש זה מקנן בקרב 27.3% מהאוכלוסייה. רק 26.7% מהאוכלוסייה צופים כי ב-12 החודשים הבאים מצבם הכלכלי ישתפר, לעומת 20.6% שבועיים קודם לכן. למרות הנתונים הרעים במגזר, בציבור הערבי שיעור האופטימיים עומד על36.9%, בהשוואה לחברה היהודית שרק 24.9% ממנה גילו אופטימיות.

מהסקר שנערך לפני שבועיים עלה כי כרבע מישראלים מעריכים שמצבם הכלכלי יוסיף להחמיר. בנוסף, 22.5%, שהם כ-2.1 מיליון בני אדם, מדווחים שמצבם הנפשי החמיר במהלך המשבר. רבים יותר – 25.8%, מדווחים שמצבם הרגשי של ילדיהם החמיר. הנשאלים גם דיווחו על תחושות של לחץ וחרדה (34.3%), דיכאון (16.2%) ובדידות (23.5%). בנוגע למידת האמון בממשלה השיבו 38% כי מידת האמון שלהם בממשלה היא רבה, לעומת 33.6% שנותנים בה אמון במידה פחותה יותר.

הסקר, שנערך בהשתתפות המועצה לביטחון לאומי ומשרד ראש הממשלה, נועד לספק תמונת מצב למקבלי ההחלטות, שבטרם יכריעו בעניינים חיוניים יהיו מודעים למידת חוסנו של הציבור. המשתתפים נסקרו בכמה נושאים: מצב נפשי, בריאות, מצב כלכלי, צריכת מזון ושיעור האמון שהם מעניקים בממשלה וברשות המקומית.