בפעם החמישית: הכנסת האריכה את איכון השב"כ בשלושה שבועות

ועדת המשנה למודיעין והשירותים החשאיים אישרה הערב (שלישי) את הארכת תקנות החירום המסמיכות את שירות הביטחון הכללי לבצע מעקב אחר אזרחים באמצעים טכנולוגיים. בכך, אימצה הוועדה את בקשת הממשלה להאריך את תוקף התקנות עד ל-16 ביוני או עד להשלמת חקיקה בנושא, לפי המוקדם מביניהם. לצד זאת, הוועדה הדגישה כי ככל שהצעת החוק לא תונח על שולחן הכנסת עד 8 ביוני, תפקע במיידית תוקפה של ההחלטה בעניין הסמכת שב"כ.

עוד אישרה הוועדה בראשות צבי האוזר (דרך ארץ), ברוב קולות, את בקשת הממשלה לצמצם את הסמכת שב"כ, כך שיסייע במקרים פרטניים וייחודיים בלבד, בהם לא ניתן להשלים את איתור האנשים שבאו במגע קרוב עם חולה באמצעות חקירה אפידמיולוגית ובשיטות אחרות. הוועדה חידדה את נוסח ההחלטה וקבעה כי "אמות המידה המקצועיות הקונקרטיות לסיוע במקרים פרטניים וייחודיים כאמור, ייקבעו על דעת מנכ"ל משרד הבריאות, בהמלצת ראש אגף שירותי בריאות הציבור, ובתיאום עם ראש השירות".

לפי הודעת הוועדה, אמות המידה יעוגנו בנוהל אשר יפורסם לציבור באתר משרד הבריאות. בנוסף, במסגרת הדיווח אותו מקבלת הוועדה כל 6 ימים בנושא, יועברו גם פירוט הסיבות בגינן ביקש משרד הבריאות את הסיוע במקרים הפרטניים והייחודיים כאמור.

ההחלטה על הארכה נוספת של תקנות החירום, החמישית במספר, באה בשל פקיעת הארכה הקודמת שנתנה הוועדה ב-5 במאי, שתוקפו פג היום. מנתונים ששלח הצוות המשפטי לוועדת חוץ וביטחון בתחילת החודש עלה כי כ-7% בלבד ממקבלי המסרונים, שהם 5,516 בני אדם, אובחנו כחולי קורונה. עם זאת, בשב"כ הודו כי ייתכן שחלקם היו נכנסים לבידוד ממילא עקב חקירה אפידמיולוגית ולא בשל האיכון הסלולרי שבוצע כלפיהם.

ראש המועצה לביטחון לאומי, מאיר בן שבת, אמר בדיון בראשית החודש כי "אנחנו חושבים שבעת הזו, למרות שהנתונים טובים, פוטנציאל ההדבקה גדל ואנחנו צריכים כלי שיאפשר פעילות כירורגית מהירה, שתקטע את שרשרת ההדבקה ותאפשר לאוכלוסייה להמשיך בחייה. אין לנו חלופות זמינות מתאימות לצורך הזה. אנחנו ממשיכים לחפש חלופות, והאפשרות להפעיל את שב"כ איננה עדיפות ראשונה".