חדשות בארץ
משפחת שורק לגנץ: בקש דיון נוסף בהחלטת בג"ץ למנוע הריסת בית המחבל
במכתב ששיגרה משפחתו של דביר שורק ללשכת שר הביטחון, היועמ"ש והפרקליט הצבאי הראשי נטען שהרס בתי מחבלים הוא "גורם התרעתי מובהק", גם לטענת גורמי ביטחון. עוד טענה המשפחה כי החלטת בית המשפט עשויה להוביל לצמצום בהרתעה, נוכח גל עתירות שצפויות לבוא בהמשך ולעכב את הליכי ההריסה
- אלי פייבלזון
- פורסם ג' סיון התש"פ |עודכן
הריסת בתי מחבלים (צילום: פלאש 90)
בעקבות החלטת בג"ץ שביטלה את צו ההריסה לבית המחבל שרצח את דביר שורק הי"ד, פנתה היום (שלישי) משפחתו לשר הביטחון ולראש הממשלה החליפי, בני גנץ, בבקשה לפעול לקיום דיון נוסף. הבקשה הועברה עם העתק ללשכת היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט ולפרקליט הצבאי הראשי שרון אפק, שבסמכותם לבקש דיון נוסף בנושא. מדובר בצעד חריג ויוצא דופן, שכן החלטות בית המשפט העליון אינן ניתנות לערעור, והפעמים בהן נעתר בית המשפט לבקשות על דיונים חוזרים נדירות למדי.
במכתב ששיגר הבוקר יועמ"ש 'בצלמו', עו"ד מיכאל ליטווק, המייצג את משפחת שורק, נטען שהרס בתי מחבלים הוא "גורם התרעתי מובהק", גם לטענת גורמי ביטחון. עוד טענה המשפחה כי החלטת בית המשפט עשויה להוביל לצמצום בהרתעה, נוכח גל עתירות שצפויות לבוא בהמשך ולעכב את הליכי ההריסה.
לבקשה הצטרף ח"כ אופיר סופר (ימינה), שטען במכתבו שככל ש"מחבל יודע שישנם סיכויים רבים שביתו לא ייהרס מסיבות שונות, וזאת אף אם המדובר במפקד חוליית טרור רצחנית – הסיכויים שהמחבל הבא יבצע פיגוע גוברת". לדבריו, "שאר כלי ההרתעה כגון גירוש מחבלים או עונש מוות למחבלים לא מתקיימים כלל, הריסת הבתים הינה כלי אחרון בארגז כלי ההרתעה העומדים לצורך הרתעת המחבלים".
בג"ץ ביטל אתמול צו להריסת ביתו של מחמוד עטאונה, המואשם ברצח רב"ט דביר שורק בפיגוע דקירה בגוש עציון באוגוסט אשתקד. לפי כתב האישום, עטאונה היה מפקד החוליה שביצעה את הפיגוע. השופטים ענת ברון ועוזי פוגלמן קיבלו בדעת רוב את העתירה נגד הריסת הקומה שבה מתגורר עטאונה בבית כאחיל שליד חברון, בניגוד לעמדת השופט דוד מינץ שנותר בדעת מיעוט. העתירה הוגשה על ידי משפחתו של עטאונה והמוקד להגנת הפרט.
השופטים הסבירו בהחלטתם כי רעייתו ושלושת ילדיו של עטאונה לא ידעו על מעשיו ומשכך מדובר בעונש לא מידתי. "במקרה שלפנינו, בבית העומד להריסה מתגוררים רעייתו של עטאונה ושלושת ילדיהם הקטינים בני שנתיים, שמונה ו-16. המשיבים אינם טוענים למעורבות כלשהי במעשיו הנפשעים של עטאונה, או לידיעה מצד מי מהם על כוונותיו לרצוח יהודים, ואף לא לתמיכה בדיעבד במעשה הרצח", נכתב בפסק הדין.
בהחלטתה ניתנה התייחסות למשך הזמן שחלף מעת הפיגוע ועד להוצאת כתב האישום ובעקבותיו צו ההריסה. "חלוף הזמן מביא לניתוק 'הקשר התודעתי' בין הרצח לבין הסנקציה בגינו, כך שכבר במועד שבו הוצא צו ההריסה היה כוחו ההרתעתי מוטל בספק, ובהיעדר האפקט ההרתעתי צו ההריסה עוטה כסות עונשית בלבד, וככזה הוא לוקה בחוסר סבירות ובחוסר מידתיות", נימקה השופטת ברון.